עזה, 22 בנובמבר 2026, וואפא – חוסיין נד׳יר א־סנוואר
הרס רשתות הביוב ברצועת עזה אילץ תושבים לחפור בורות ספיגה לא בטיחותיים סמוך לאוהליהם ולשרידי בתיהם. לאחר יותר מ־37 חודשים של מלחמת השמדה, משפחות רבות חיות במחנות צפופים ללא תנאי קיום בסיסיים, ובורות השפכים מקיפים אותן מכל עבר.
לצד אוהלים, שרידי בתים ובנייני מגורים נחפרו בורות נפרדים, היוצרים משבר בריאותי וסביבתי חסר תקדים. ריחות קשים, חרקים ויתושים הפכו לחלק מחיי היומיום, ותושבים מדווחים על מחלות עור ובעיות בדרכי הנשימה.
״נאלצנו לחפור בור ספיגה ליד האוהל כי אין רשת ביוב״, מספר מחמוד עבד א־נבי. ״הבעיה היא שהוא מתמלא מהר, ואז צריך לחפור עוד אחד. אנחנו חיים מעל ביצה של מי ביוב, מים מהמטבח ומי רחצה. כבר התחלנו לסבול ממחלות עור ומבעיות נשימה בגלל הסביבה הלחה והמזוהמת שסביבנו״.
לדבריו, למשפחות אין כסף לשכור מכלית לשאיבת השפכים, ולכן הן חופרות בורות נוספים. הקרקע כבר אינה מצליחה לקלוט את כמויות המים המחלחלות אליה, ובמקומות רבים נוצרות שלוליות ובריכות של מים עומדים. גם כשהן קטנות, הן מפיצות ריח רע ומושכות חרקים, יתושים ומכרסמים.
סכנת נפילה ליד האוהלים
מאהר ברהום מתאר סכנה נוספת: בהיעדר שטחים בטוחים למשחק, ילדים משחקים ליד בורות הספיגה ומקווי המים העומדים. לדבריו, ילדים וצעירים נפלו לבורות בכמה מקרים, חלקם נהרגו ואחרים נפצעו.
״רוב התושבים מכסים את הפתחים בפח ישן או בעץ שסופג מים ומאבד את החוזק שלו״, הוא אומר. ״אחרים משתמשים בפלסטיק או ביריעות ניילון. הבורות האלה מסוכנים עוד יותר״.
ברהום קרא לגורמים האחראים לבדוק את מצב הבורות ולאבטח אותם לפני מערכות הגשם הבאות. לדבריו, כשהרחובות מוצפים קשה לזהות היכן נמצאים הפתחים, וגוברת סכנת הנפילה של ילדים ושל קשישים.
השפכים מחלחלים למי התהום
ת׳אאר ברכה אומר כי הסכנה אינה מסתכמת בריחות ובמחלות. לדבריו, שפכים מחלחלים למי התהום, בעוד בארות ומשאבות רבות נמצאות סמוך לבורות הספיגה.
״אנחנו מפעילים משאבות כדי לשאוב מים מהקרקע, אבל לעיתים קרובות המים מזוהמים ואינם ראויים לשימוש״, הוא מספר. התושבים הבחינו שוב ושוב בשינוי בצבע המים, בעלייה במליחותם ובהופעת חלקיקים ולכלוך.
הגשמים מגבירים את החשש שהבורות יעלו על גדותיהם ומי הגשם יתערבבו בשפכים ויחדרו לאוהלים. כך קרה במערכת הגשם האחרונה באזור החייל האלמוני שבמרכז העיר עזה, בכמה אזורים במוואסי ח׳אן יונס ובמרכז הרצועה ובצפונה.
ברכה קרא למצוא פתרונות דחופים לפני שההצפות יחזרו בחורף. ״החיים באוהלים קשים מאוד. הריח מגיע למקום שבו אנחנו ישנים ואוכלים ומלווה אותנו כל היום. אין לנו דרך להיפטר ממנו״.
העדויות ממחישות כיצד משבר הביוב, שנותר ללא פתרון יסודי, חורג מהסכנות המיידיות ליד האוהלים והבתים והופך לאיום בריאותי וסביבתי נרחב.
55 אלף מ״ק שפכים מוזרמים מדי יום ללא טיפול
רשות המים מסרה כי מערכת הביוב בעזה נתונה במשבר חסר תקדים. כ־55 אלף מ״ק שפכים מוזרמים מדי יום ללא טיפול: כ־40 אלף מ״ק לים וכ־15 אלף מ״ק לסביבה, דרך בורות ספיגה ודליפות מרשתות הביוב.
לפי הרשות, כל חמשת מתקני הטיפול המרכזיים בשפכים הושבתו. מתוך 74 תחנות שאיבה, רק 18 פועלות, וגם הן באופן חלקי. יותר מ־80% מתשתיות המים וכ־700 קילומטרים של רשתות ביוב נהרסו. שיעור האוכלוסייה המחוברת לרשת הביוב ירד מיותר מ־85% לכ־45%.
הרשות הזהירה מפני זיהום מאגר מי התהום, לנוכח קיומם של יותר מ־320 אלף בורות ספיגה. לדבריה, הזרמת שפכים ללא טיפול מחמירה את הזיהום ביבשה ובים, מסכנת את בריאות הציבור ואת אוכלוסיית הדגים, ועלולה לתרום להתפתחות מיקרואורגניזמים עמידים יותר לטיפול בתרופות נגד מזהמים.
קריאה לאבטחת הבורות לקראת החורף
גורמים מקומיים וועדות חירום ברצועה הזהירו מפני בורות הספיגה שסביב אוהלי העקורים וקראו לתושבים לנקוט זהירות מרבית, במיוחד בחורף.
בהנחיותיהם ביקשו להרחיק ככל האפשר את הבורות מאוהלים, משבילי הליכה ומאזורי משחק, ולהימנע מחפירה סמוך לאוהלי שכנים בשל סכנת שקיעה או קריסה של הקרקע. עוד קראו להגביל את עומק הבורות לשני מטרים.
הגורמים הזהירו מפני חפירה עמוקה ודפנות אנכיות, במיוחד בקרקע חולית רופפת, וביקשו להרחיק עפר וכלים משפת הבור כדי לצמצם את סכנת הקריסה.
הם הדגישו כי יש למנוע מילדים להתקרב לבורות או לשחק בסביבתם במהלך החפירה ולאחריה, להציב סביבם מחסומים ברורים באמצעים הזמינים ולא להשאירם פתוחים או ללא אבטחה.
91% מהמשפחות בסקר סבלו מחוסר ביטחון באספקת מים
דוח של משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש, אוצ׳ה, מצביע על היקף המשבר. לפי הדוח, מצב המים, הביוב וההיגיינה ברצועה מוסיף להיות קריטי, על רקע ההגבלות החמורות על התשתיות.
בסקר האחרון של קבוצת המים, התברואה וההיגיינה נמצא כי בתחילת אוגוסט סבלו 91% מהמשפחות שנבדקו מחוסר ביטחון באספקת מים ברמה בינונית עד גבוהה, לעומת 90% ביולי ו־84% ביוני.
הדוח ציין כי היקף הפעילות לשיפור התנאים נותר מוגבל, למרות הצורך הדחוף בניקוי תעלות ניקוז, בתיקון שבילים, בכיסוי בורות, בהתקנת תאורה ובניקיון באזורי המגורים.
עוד התריע הדוח על הידרדרות בתנאי הבריאות וההיגיינה במרכזי המחסה ועל הצורך להכינם בדחיפות לחורף. בין הסכנות שמנה: בתי שימוש שאינם בטיחותיים, בורות פתוחים, חשיפה לשפכים וניקוז לקוי באזורים נמוכים.
בשלוש השנים האחרונות התרחשו ברצועה עשרות קריסות של בורות ספיגה, שגרמו למקרי מוות ולפציעות. בסביבת האוהלים ואתרי העקורים נמצאים יותר מ־300 אלף בורות ללא דיפון.
עלות שאיבת השפכים והובלתם לאתרים מרוחקים מהאוהלים עלתה מאוד, בשל המחסור בכלי רכב ובציוד, ובשל העלות הגבוהה והמחסור בשמנים ובחלקי חילוף שרשויות הכיבוש מונעות את הכנסתם לרצועה.
לפי דוח אוצ׳ה, גם מאמצי הסיוע מתעכבים בשל ההמתנה לאישורים מרשויות הכיבוש. מרבית אזורי הרצועה עדיין אינם נגישים, ובהם שטחים החשופים פחות להצפות, שאפשר היה להקים בהם אוהלים ולהעביר אליהם זמנית עקורים הנמצאים בסיכון.


