שכם, 18 ביולי 2026, וואפא – הלשכה הלאומית להגנת האדמה ולמאבק בהתנחלויות מסרה בדו"ח השבועי שלה כי ממשלת הכיבוש משתמשת ברשת הכבישים ההתנחלותיים ככלי מרכזי לעיצוב מחדש של הגאוגרפיה בגדה המערבית ולהעמקת השליטה באדמות הפלסטיניות.
לפי הדו"ח, הכבישים משמשים לחיבור בין ההתנחלויות, המאחזים ומה שמכונה "חוות רועים", ובה בעת מבודדים את היישובים הפלסטיניים והופכים אותם למובלעות נפרדות.
רשויות הכיבוש מקצות תקציבי עתק לסלילת מאות קילומטרים של כבישים עוקפים, ביטחוניים ומשניים המיועדים למתנחלים. סלילתם מביאה להשתלטות על שטחים נרחבים בגדה המערבית ועל אדמות נוספות הסמוכות לתוואי הכבישים, לשם הקמת מה שהרשויות מכנות "אזורי חיץ ביטחוניים". זאת במסגרת מדיניות של הפרדה, ביתור המרחב ובידוד הפלסטינים, ובאמצעות יצירת מחסומים גאוגרפיים המונעים את התרחבות הכפרים והערים הפלסטיניים.
הדו"ח ציין כי רשת הכבישים ההתנחלותיים מקיפה את היישובים הפלסטיניים ומאלצת את התושבים להשתמש בדרכים צדדיות וארוכות, בעוד שהיא מאפשרת למתנחלים לנוע במהירות ובקלות.
עוד נמסר כי רשת זו היא חלק מ"מיליטריזציה" של המרחב ומארגון תנועת המתנחלים כעדיפות ביטחונית והתנחלותית. הכבישים תוכננו לעקוף מרכזי אוכלוסייה פלסטיניים צפופים ולאפשר למתנחלים תנועה מהירה ובטוחה בין ההתנחלויות לערים בישראל.
הכבישים זוכים לתשתיות מתקדמות, ובהן תאורה ומערכות אבטחה, בשעה שרוב רשתות הכבישים הפלסטיניות חסרות שירותים וציוד מסוג זה.
במקביל, ממשלת הכיבוש בוחנת בימים אלה אישור תוכנית רחבת היקף להקצאת יותר ממיליארד שקל לסלילת כבישים חדשים בגדה המערבית. התוכנית כוללת יותר מ־100 מוקדים התנחלותיים ו־160 חוות, ותקציבה, בסך 1.075 מיליארד שקל, יחולק בין משרד התחבורה לצבא, בטענה לצורך מיידי בתשתיות בטיחות.
לפי ערוץ 14 הישראלי, תקציבים ייעודיים הוקצו לארבע ההתנחלויות שפונו בצפון הגדה המערבית – חומש, סאנור, גנים וכדים – וכן לשורה ארוכה של התנחלויות נוספות שהוקמו או המתוכננות לקום.
שר האוצר בממשלת הכיבוש, בצלאל סמוטריץ', האחראי גם על ניהול ההתנחלויות בגדה המערבית, תיאר את ההחלטה כ"היסטורית" וטען כי היא נועדה לחזק את מה שכינה "ביטחון המדינה" ולהעמיק את המפעל ההתנחלותי בגדה.
סמוטריץ' אמר כי ממשלתו "מובילה מהפכה בתחום ביטחון ההתיישבות", הכוללת יותר מ־100 מוקדים התנחלותיים ו־160 חוות. לדבריו, התוכנית תבטיח תנועה מוסדרת ובטוחה למתנחלים באמצעות שילוב אמצעי ביטחון מרכזיים בכבישים.
מבחינת הרצף הכרונולוגי של מדיניות זו, ממשלת נתניהו אישרה בשנים 2024 ו־2025 ועד אמצע 2026 מיזמים לסלילת מאות קילומטרים של כבישים עוקפים להתנחלויות, בתקציבים של מיליארדי שקלים. מטרתם היא לבודד יישובים פלסטיניים, לחבר מאחזים לגושי ההתנחלויות הגדולים ולהקים כבישים המכונים "מרקם חיים", המביאים לביתור הרצף הגאוגרפי הפלסטיני.
בין הכבישים העוקפים ורשתות הכבישים ההתנחלותיים שנסללו או הורחבו בתקופה זו בולט כביש 60, החוצה את הגדה המערבית מצפון לדרום, מג'נין ועד דרום חברון וממשיך לבאר שבע.
באזור רמאללה וירושלים הושק מיזם נרחב להרחבת הכביש, בייחוד בקטע שבין העיירה חיזמא שמצפון לירושלים לאזור עיון אל־חראמיה שמצפון לרמאללה. העבודות מלוות בהשתלטות על אלפי דונמים מאדמות הכפרים סינג'יל, אל־לובאן א־שרקייה, אל־מזרעה א־שרקייה וא־סאוויה.
במהלך 2026 החלו גם עבודות עפר לסלילת כביש 45 ההתנחלותי, שנועד לחבר בין התנחלויות צפון ירושלים ולשלבן ברשת הכבישים הראשית. נוסף על כך מקודמים כבישי "מרקם חיים" באזור E1 ובירושלים, בתקציבים של מיליוני שקלים, במטרה למנוע גישה פלסטינית לאזור E1.
התוכנית כוללת חיבור של ההתנחלות מעלה אדומים לירושלים, באופן שיחלק את הגדה המערבית לשני חלקים. בצפון הגדה, באזור שכם וג'נין, ובעקבות ביטול "חוק ההתנתקות" וחידוש ההתנחלות בחומש ובסאנור, נסללו דרכי עפר ורשת כבישים התנחלותית באורך העולה על 223 קילומטרים. מטרתן לחבר את המאחזים לבקעת הירדן ולפגוע ברצף הגאוגרפי בין מחוזות שכם וג'נין.
ממשלת נתניהו אישרה בתקופה זו גם רשת רחבה של כבישים עוקפים וביטחוניים נוספים לאורכה ולרוחבה של הגדה. ביולי 2026 היא אישרה תוכנית מימון חדשה ורחבת היקף לחיזוק ולהרחבת רשתות התחבורה המחברות בין ההתנחלויות לחוות הרועים המבודדות, במטרה לקבע מציאות של "סיפוח בפועל".
בצפון הגדה, במחוזות שכם, סלפית וג'נין, הוקמה במהלך 2026 רשת כבישים המשתרעת מהמאחז החדש שעל פסגת הר עיבל, שמצפון לשכם, ועד ההתנחלויות חומש וסאנור, כדי לאפשר תנועה ביניהן בלי לעבור באזורים פלסטיניים מיושבים.
רשויות הכיבוש מתכננות גם להקים שתי ערים התנחלותיות חדשות, "ריחנית" ו"ראש העין מזרחית", על אדמות עראבה, דיר בלוט וא־זאוויה בצפון הגדה. במקביל החלו הרשויות לסלול דרכים מקדימות שיחברו את האתרים הללו לשטחי 1948, תוך השתלטות על מאות דונמים נוספים והרחבת הקטע המחבר בין ההתנחלות גבע בנימין שממערב לרמאללה להתנחלויות בצפון הגדה.
במרכז הגדה סללו רשויות הכיבוש רשת כבישים באזור קלנדיה וביר נבאלה, לאורך כתשעה קילומטרים. הכביש נועד לאפשר תנועה מהירה ונפרדת למתנחלים המגיעים מצפון וממערב לרמאללה, דרך אדמות ביר נבאלה, אל־ג'דירה וראפאת, לכיוון ירושלים.
כמו כן נסלל כביש עוקף תחתון בין אל־בירה לרמאללה, המחבר התנחלויות ממזרח לרמאללה, ובהן מכמש, להתנחלויות ממערב, דוגמת גבעת זאב, בלי לעבור באזורים פלסטיניים מיושבים. סלילתו הביאה לגריעת שטחים נרחבים מאדמות הכפרים הסמוכים.
במנהרת אל־עיזרייה ואבו דיס, המכונה "כביש מרקם החיים לפלסטינים", נסללו ונכבשו נתיבים חדשים שנועדו להפריד לחלוטין את תנועת כלי הרכב הפלסטיניים במזרח ירושלים, כדי לפנות את הכבישים הראשיים שמעל פני הקרקע למתנחלים ולהכשיר את הקרקע לבנייה באזור E1.
בדרום הגדה מקודמת רשת כבישים במחוזות בית לחם וחברון, ובה כביש בית לחם–בית ג'אלה העוקף במתכונתו החדשה. המיזם כולל שתי מנהרות וגשר תלוי, והעבודות בו הואצו כדי לחבר ישירות את ההתנחלות גילה שמדרום לירושלים לגוש עציון, בלי לעבור באזורים פלסטיניים מיושבים.
במקביל נסללו עשרות קילומטרים של דרכי עפר עוקפות וקשות למעבר, שנועדו לחבר את מאחזי הרועים במסאפר יטא ובבקעת הירדן. דרכים אלה משרתות מאחזים וחוות חדשות שהשתלטו על שטחים נרחבים בדרום חברון ובמורדות המזרחיים של הרי הגדה.
לפי הדו"ח, בסך הכול נסללו 223 קילומטרים של כבישים ודרכים חדשות שנועדו לשרת את ההתנחלויות ולבודד לחלוטין את דרום הגדה ממרכזה ומצפונה. בשנתיים האחרונות פורסמו לשם כך כ־40 צווים צבאיים תחת הכותרות "דרכים ביטחוניות" ו"אזורי חיץ", שבאמצעותם השתלט הכיבוש על אלפי דונמים של קרקע חקלאית פרטית.
הכבישים החדשים מהווים המשך לכבישים עוקפים ותיקים שהעבודות בהם הוקפאו בעבר. בין אלה נמצא כביש חווארה העוקף שמדרום לשכם. עבודות העפר והסלילה בפועל החלו בפברואר 2021, לאחר אישור התקציב ותחילת ההשתלטות על הקרקעות ב־2019. הכביש נפתח ונסלל בשלבים עד סוף 2023 ותחילת 2024, כדי לאפשר תנועה נפרדת למתנחלים.
כביש אל־ערוב העוקף, שמצפון לחברון, משתרע בין גוש עציון לחלחול. עבודות הסלילה החלו בסוף 2020 ובתחילת 2021, והוא נפתח במלואו ב־19 ביוני 2023 תחת השם "דרך משה לוינגר".
כביש עוקף נוסף הוא כביש א־נבי אליאס שממזרח לקלקיליה, הממוקם על כביש 55 ההתנחלותי. העבודות החלו בסוף 2016 והכביש נפתח למתנחלים ב־2017. סלילתו הביאה לעקירה ולהשתלטות על מאות דונמים של מטעי זיתים השייכים לתושבי הכפרים א־נבי אליאס ועזבת א־טביב.
הדו"ח הדגיש כי התקופה שבין 2024 לאמצע 2026 התאפיינה בזינוק חסר תקדים בסלילת כבישים המשרתים התנחלויות, מאחזים וחוות רועים. כבישים אלה הפכו ל"עמוד השדרה" של אסטרטגיית הסיפוח השקט שמוביל סמוטריץ'.
לפי הדו"חות העדכניים של תנועת "שלום עכשיו", במהלך 2025 בלבד הקימו המתנחלים יותר מ־60 מאחזי רועים חדשים, ולצדם נסללו מאות קילומטרים של דרכים מקשרות, בסיוע ובהקצאת תקציבים רשמיים מצד ממשלת הכיבוש.
דרכים אלה מתחילות בדרך כלל כשבילי עפר בלתי חוקיים שהמתנחלים פורצים באמצעות כלים כבדים, כדי לאפשר גישה של רכבי שטח ומכליות מים לגבעות מבודדות ולהשתלט על דרכים חקלאיות פלסטיניות.
כך אירע ממערב לסבסטיה שבמחוז שכם בשנת 2025, כאשר מתנחלים השתלטו על דרכי עפר שפרצו בעבר חקלאים פלסטינים, כיסו אותן בחומרי תשתית וסללו אותן, כדי למנוע מבעלי הקרקעות להשתמש בהן ולהגיע לשדותיהם.
נוסף על כך נסללו דרכים מטובאס בצפון ועד יריחו, במטרה לחבר עשרות מאחזי רועים המתמחים בגידול מקנה. מטרתן להשתלט על השטחים הפתוחים ולבודד את הכפרים הפלסטיניים מהמורדות המזרחיים.
עוד תועדה רשת חדשה של מעברי עפר ודרכים ביטחוניות המחברת בין התנחלויות גדולות, ובהן סוסיא וכרמל, לבין מאחזי הרועים הפרוסים בגבעות הסמוכות במחוז חברון. כתוצאה מכך נעקרו קהילות בדואיות שלמות מאדמותיהן.
במסגרת הפעילות ההתנחלותית המואצת לקראת הבחירות לכנסת ישראל, המתוכננות לאוקטובר הקרוב, נחתם בשבוע שעבר הסכם שהוגדר בידי ממשלת הכיבוש כ"הסכם מסגרת" להתנחלויות, בשווי 8.5 מיליארד שקל, כ־2.3 מיליארד דולר.
ההסכם נועד לממן בניית 12 אלף יחידות דיור חדשות ומיזמי תשתית גדולים, במטרה להרחיב התנחלויות קיימות בגדה המערבית הכבושה ולהקים התנחלויות נוספות.
ההסכם נחתם בטקס רשמי בהשתתפות ראש ממשלת הכיבוש בנימין נתניהו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש המועצה האזורית של התנחלויות צפון הגדה המערבית, המכונה שומרון, יוסי דגן.
לפי הדו"ח, זהו ההסכם הראשון מסוגו שממשלה זו חותמת עם מועצה אזורית של התנחלויות. שבעה מיליארד שקל מתקציבו יוקצו לשדרוג תשתיות בהתנחלויות קיימות, להקמת מבני ציבור ולפיתוח שירותים ומיזמים סביבתיים. כ־1.5 מיליארד שקל נוספים יוקצו למה שכונה "מיזמי פיתוח אסטרטגיים", לרשתות כבישים גדולות ולתשתיות שישרתו את יחידות הדיור החדשות ואת ההתרחבות העתידית.
הבנייה המתוכננת כוללת תמיכה בהקמה ובהרחבה של כ־18 התנחלויות בצפון הגדה המערבית, במטרה להגדיל באופן חסר תקדים את מספר המתנחלים באזור.
העיתונות הישראלית תיארה את המהלך כהפיכת תוכניות ההתנחלות מתוכניות על הנייר ל"הסכם מסגרת מחייב לביצוע מיידי". עוד צוין כי זו הפעם הראשונה שממשלת ישראל חותמת על "הסכם גג" בהיקף של 8.5 מיליארד שקל עם מועצה אזורית של התנחלויות.
לפי הדיווחים, ההסכם גובש וחלקים מתקציבו נדונו ואושרו בקבינט ובמשרד האוצר הישראלי בחודשים האחרונים.
נוסף על כך החליט מפקד פיקוד המרכז בצבא הכיבוש, אבי בלוט, ביום ראשון שעבר, לשנות את מעמדה של ההתנחלות גבעת זאב לעיר. שינוי זה יאפשר להרחיב את ההתנחלות ולהשתלט על אדמות פלסטיניות נוספות.
לפי כלי תקשורת ישראליים, בלוט אישר את שינוי הסיווג של גבעת זאב ממועצה מקומית לעיר בתום הליכים מינהליים שנוהלו בידי מנהלת ההתיישבות במשרד הביטחון, בשיתוף משרד הפנים הישראלי, לאחר שמספר תושבי ההתנחלות הגיע ל־35 אלף.
ראש עיריית ההתנחלות גבעת זאב אמר כי הפיכתה לעיר תחזק את ההתנחלויות סביב ירושלים ותאפשר מסגרת עירונית רחבה יותר שתתאים להתרחבות הבנייה, לשיפור השירותים למתנחלים ולניהול הגידול באוכלוסייה, תוך "שמירה על האופי הכפרי", כלשונו.
הדו"ח פירט גם את מכלול הפרות הכיבוש במהלך השבוע האחרון במחוזות הגדה המערבית.
בירושלים ביצעו מתנחלים עבודות להרחבת מאחז רועים במתחם הבדואי מעאזי ג'בע שמצפון לירושלים הכבושה. במקביל אילצו רשויות הכיבוש את תושב ירושלים עלי חליל אבו טיר להרוס את ביתו בעצמו, תחת איום שהרשויות יהרסו אותו, והטילו עליו קנס בסך 80 אלף שקל.
בחברון תקפה קבוצת מתנחלים את בני משפחתו של אבראהים אסמאעיל אל־ג'בור בעת ששהו באדמתם סמוך לביתם בכפר חווארה שבמסאפר יטא. המתנחלים הכו אותם וריססו לעברם גז פלפל. שבעה תושבים נפצעו, ובהם קשיש ושני ילדים.
מתנחלים נוספים תקפו תושבים בח'רבת א־קוואוויס, וכן תקפו אמבולנס ואת התושבים במקום.
כוחות הכיבוש החלו גם בעבודות עפר להרחבת הכביש בין העיירות אידנא ודורא שמדרום־מערב לחברון, לאורך שמונה קילומטרים, לטובת התנחלות שהוקמה לאחרונה באזור טארוסה.
הכביש מתחיל בכביש העוקף מספר 35 באזור פרש אל־הווא, עובר באדמות אידנא, ח'רבת סובא, ח'רבת חומסה והכפר אל־קום, ומגיע לאזור טארוסה, שם החל הכיבוש להקים התנחלות על ראש הגבעה.
כוחות הכיבוש מסרו גם צווי הריסה למספר בתים ולפארק בח'רבות חומסה וסובא שמדרום לחברון, לצורך סלילת כביש שיחבר את כביש 35 ההתנחלותי לאזור טארוסה.
בכפר א־דיראת הרסו כוחות הכיבוש את ביתו של התושב אוסאמה עיסא מסאעף, שבו התגוררו שתי משפחות, וכן סתמו באר מים בנפח 200 מ"ק.
דחפור של הכיבוש המשיך בעבודות להרחבת הכביש בין סובא לחומסה. בהמשך הגיעה לגבעת טארוסה משאית שנשאה גנרטור חשמלי, עדות להמשך הכשרת האתר בתשתיות הדרושות.
ברמאללה נפצעו שבעה תושבים, בהם ילד, בתקיפת מתנחלים בעיירה אל־מוע'ייר. המתנחלים תקפו את בית משפחתו של מוחמד חאמד אבו עליא, ובמהלך האירוע נפצע הנער פאדי חמדאללה א־נעסאן מירי חי בירכו.
שני תושבים נוספים נפצעו מכדורים מצופי גומי, והילד ראאד עודה אבו עליא, בן עשר, נפגע בראשו מרימון הלם. הבוקר נמסר על מותו של הנער א־נעסאן.
בכפר כפר מאלכ הקימו מתנחלים מאחז חדש על אדמות אזור תל אל־עאסור, במסגרת ההתרחבות המתמשכת וההשתלטות על אדמות פלסטיניות.
מתנחלים תקפו גם את אזור א־זרקא בעיירה ביתילו, אך התושבים הדפו אותם ואילצו אותם לסגת.
בכפר דיר ג'ריר נפצעו תושבים ונגרמו להם חבלות בתקיפה רחבת היקף של מתנחלים, שבמהלכה נופצו כלי רכב ונגרם נזק לרכוש.
מתנחלים נוספים תקפו את הכפר בורקה וניסו לגנוב מספר כבשים, אך התושבים הדפו אותם ומנעו את הגניבה.
בכפר ג'לג'ליא שמצפון־מערב לרמאללה תקפו מתנחלים את הצעיר מוחמד בדר בעת שעבר במקום וגרמו לו פציעות וחבלות.
באזור שבין דיר קדיס לח'רבתא בני חארת ביצעו כוחות הכיבוש עבודות עפר באדמות התושבים באזור אל־חריקה, שרובן נטועות עצי זית, במטרה לחברן להתנחלות נילי.
בעיירה סינג'יל תקפו מתנחלים רועים באזור א־תל והכו אותם. מתנחלים אחרים הציבו קוביות בטון בשטח סמוך לכביש הראשי המחבר בין שכונת א־טירה לכפר עין קיניא.
בשכם נפצעו שלושה תושבים בתקיפת מתנחלים בעיירה ביתא. הסהר האדום מסר כי צוותיו פינו את שלושת הפצועים לבית החולים לאחר שהוכו בידי מתנחלים.
מתנחלים אחרים תקפו את צוותי עיריית קבלאן, הכו אותם ואיימו עליהם בעת שהתקינו עמודי חשמל באזור.
בבורקה הרסו מתנחלים חווה ואת תכולתה באזור אל־מסעודיה.
שני תושבים נפצעו לאחר שמתנחלים הכו אותם בעיירה בית פוריכ. מתנחלים אחרים נכנסו לאזורי א־נסאריה ואל־באד'אן בטענה שהם מארגנים בהם מסלולי טיול התנחלותיים, במסגרת מה שמכונה "ההתנחלות הסביבתית".
בח'רבת יאנון שמדרום לשכם הרסו מתנחלים את מבנה בית הספר היסודי המעורב של יאנון, שבו למדו 15 תלמידות ותלמידים מכיתה א' עד כיתה ו'. ההריסה בוצעה כשמונה חודשים לאחר שתושבי הח'רבה גורשו ממנה בכפייה.
בעיירה ביתא תקפו מתנחלים את אזור א־ד'הרה שבפאתי העיירה וכרתו עמודי חשמל, דבר שגרם להפסקת אספקת החשמל למספר בתים. במהלך עימותים שפרצו לאחר שהתושבים הדפו את התקיפה נפצעו שני צעירים וסבלו מחבלות.
בג'נין נכנסו מתנחלים מההתנחלות תרסלה, שרכבו על טרקטורון, לאזור המישור בעיירה עג'ה שמדרום לעיר וערכו במקום סיור פרובוקטיבי.
כוחות הכיבוש גירשו את תושבי ח'רבת אסעיד ומסרו יותר מעשרה צווים להפסקת בנייה ולפינוי אדמות חקלאיות בכפר דיר אבו דעיף.
מתנחלים הרסו עשרות עצי זית באדמות הכפר, באזור אל־ח'לאיל שמדרום־מערב לו.
בכפר זבובה חידשו דחפורי הכיבוש את עבודות העפר באדמות חקלאיות ואת עקירת עצי הזית, וגרמו נזק רב לרכוש התושבים ואיימו על מקור פרנסתן של עשרות משפחות.
במהלך החודש הנוכחי הרסו כוחות הכיבוש יותר מ־1,500 עצי זית באדמות הכפר. הם גם הרסו מתקן לשטיפת כלי רכב בכניסה לעיירה עראבה, בטענה שנבנה ללא היתר.
בבקעת הירדן עקרו כוחות הכיבוש יותר מ־300 עצים בבקעה הצפונית וניתקו צינורות מים המספקים מים לכ־45 אלף דונם של אדמות חקלאיות. הפעולות נעשו במסגרת עבודות עפר לסלילת דרך צבאית ולהקמת חומה.
בכפר תיאסיר תקפו מתנחלים חקלאים בעת שעבדו באזור סאפה תיאסיר והפריעו לעבודתם.
במתחם ערב אל־כעאבנה שמצפון ליריחו תקפו מתנחלים בתי תושבים, חתכו את הגדר המקיפה אחד הבתים והוציאו ממנו את הצאן, בניסיון להשתלט עליו ובטענה שהם מחפשים כבשים שאבדו.
כוחות הכיבוש סתמו גם שלוש בארות מים ארטזיות בעאטוף שממזרח לטובאס. הבארות נמצאות באזור ראס אל־אחמר שמצפון לעאטוף, בשטח המסווג כאזור B.
