כמעט שני מיליון פלסטינים נעקרו בתוך רצועת עזה מאז 2023, ועוד כ־40 אלף נעקרו בגדה המערבית. לפי הלשכה הפלסטינית לסטטיסטיקה, כוחות הכיבוש שולטים ביותר מ־85% ממי התהום הפלסטיניים, יותר מ־198 אלף מבנים ניזוקו בעזה, ומספר ההרוגים מאז 7 באוקטובר הוא הגבוה ביותר מאז הנכבה
רמאללה, 12 במאי 2026, וואפא – הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום, יום שלישי, נתונים לרגל יום השנה ה־78 לנכבה, ולפיהם מספר הפלסטינים בעולם הגיע ל־15.5 מיליון. על פי הנתונים, 7.4 מיליון פלסטינים חיים בפלסטין ההיסטורית, ו־8.1 מיליון חיים בפזורה, מהם 6.8 מיליון במדינות ערב.
עוד נמסר כי מתוך כלל הפלסטינים, כ־5.6 מיליון חיו במדינת פלסטין בסוף שנת 2025: 3.43 מיליון בגדה המערבית ו־2.13 מיליון ברצועת עזה.
כמעט שני מיליון פלסטינים נעקרו בעזה מאז 7 באוקטובר
לפי נתוני הלשכה, תושבי רצועת עזה אולצו שוב ושוב לעזוב את בתיהם בכפייה. רבים מהם איבדו את בתיהם והפכו לעקורים באוהלים ובבתי ספר, בתנאי עוני ומלחמה קשים. מאז תחילת מתקפת כוחות הכיבוש על הרצועה נעקרו מבתיהם כשני מיליון פלסטינים, מתוך כ־2.2 מיליון בני אדם שחיו ברצועה ערב המתקפה.
במקביל, כ־40 אלף פלסטינים נעקרו בכפייה ממחנות פליטים בצפון הגדה המערבית, על רקע פעולות מתמשכות של כוחות הכיבוש באזור.
ההתנחלויות ממשיכות להתרחב
בסוף שנת 2025 הגיע מספר האתרים ההתנחלותיים והבסיסים הצבאיים הישראליים בגדה המערבית ל־645. אלה כוללים 151 התנחלויות, 350 מאחזים התנחלותיים, ובהם 89 מאחזי רעייה, וכן 144 אתרים נוספים, ובהם אזורי תעשייה, תיירות ושירותים ומחנות של כוחות הכיבוש.
לפי הלשכה, מאחזי הרעייה הם חלק ממדיניות שמטרתה לדחוק חקלאים פלסטינים מאדמותיהם, להשתלט על שטחים חקלאיים ושטחי מרעה, ולמנוע מהפלסטינים להשתמש במשאבי הקרקע שלהם.
מספר המתנחלים בגדה המערבית הגיע בסוף שנת 2024 ל־778,567. רובם מתגוררים במחוז ירושלים: 333,580 מתנחלים, שהם 42.8% מכלל המתנחלים בגדה. מתוכם 243,716 מתגוררים באזור J1, הכולל את החלק ממחוז ירושלים שסופח לישראל לאחר כיבוש הגדה המערבית בשנת 1967.
היחס בין מספר המתנחלים למספר הפלסטינים בגדה המערבית עומד על כ־23.2 מתנחלים לכל 100 פלסטינים. במחוז ירושלים נרשם היחס הגבוה ביותר: כ־65.7 מתנחלים לכל 100 פלסטינים.
בשנת 2025 השתלטו רשויות הכיבוש על 5,571 דונם
לפי הנתונים, בשנת 2025 השתלטו רשויות הכיבוש על יותר מ־5,571 דונם בגדה המערבית, תחת עילות שונות. במהלך השנה הוצאו 94 צווים לתפיסת כ־2,609 דונם, שלושה צווי הפקעה לכ־1,731 דונם, ושלושה צווים שהכריזו על כ־1,231 דונם כ"אדמות מדינה".
עוד נמסר כי רשויות הכיבוש ממשיכות לנצל אדמות חקלאיות פלסטיניות. בין השנים 2000 ו־2025 גדל ביותר מ־245% היקף השטחים שבהם משתמשים מתנחלים. בלשכה מתארים זאת כחלק ממדיניות שיטתית של השתלטות על אדמות פלסטיניות, מניעת שימוש במשאבי טבע, וקידום סיפוח בפועל של שטחים בגדה המערבית.
יותר מ־61 אלף תקיפות בגדה המערבית בשנים 2022–2025
לפי הלשכה, בין השנים 2022 ו־2025 ביצעו רשויות הכיבוש והמתנחלים יותר מ־61 אלף תקיפות בגדה המערבית. התקיפות גרמו לעקירה, פגיעה או הרס של יותר מ־81,500 עצים, רובם עצי זית ותיקים.
בשלושת החודשים הראשונים של שנת 2026 בלבד תועדו יותר מ־6,000 תקיפות מצד רשויות הכיבוש ומתנחלים נגד תושבים, רכוש ואתרים דתיים.
כ־900 מחסומים צבאיים בגדה המערבית
עוד עולה מהנתונים כי רשויות הכיבוש הציבו מחסומים ושערים בכניסות לרוב היישובים הפלסטיניים בגדה המערבית. מספרם נאמד בכ־900. המחסומים מגבילים את תנועת התושבים בין היישובים והערים הפלסטיניות, ומקשים על שגרת החיים, העבודה והמסחר.
לפי הלשכה, התושבים גם מנועים מגישה לעשרות אלפי דונמים של אדמות חקלאיות ולמאות אלפי דונמים של שטחי מרעה. פגיעה זו החריפה את חוסר הביטחון התזונתי הפלסטיני, במיוחד לנוכח המצב הכלכלי הקשה.
כוחות הכיבוש שולטים ביותר מ־85% ממי התהום הפלסטיניים
הנתונים הרשמיים מצביעים על כך שכוחות הכיבוש שולטים ביותר מ־85% ממקורות מי התהום הפלסטיניים. השליטה נעשית באמצעות פיקוח על קידוח בארות, מניעת פיתוח בארות חדשות והטלת מגבלות חמורות על שיקום בארות קיימות. במקביל, אותם אקוויפרים מנוצלים בהיקף רחב לטובת ההתנחלויות.
בכל הנוגע למים עיליים, הפלסטינים כמעט שאינם נהנים מזכותם במי נהר הירדן, אף שהם חיים באזור השוכן לגדותיו. ישראל שולטת בתוואי הנהר ובמשאביו הכלכליים, וכן בים המלח, ומונעת גישה פלסטינית ממשית אליהם מאז 1967.
זמינות המים בעזה ירדה אל מתחת לרף ההומניטרי המינימלי
ברצועת עזה המצב חמור עוד יותר. לפי ההערכות, ממוצע אספקת המים באזורים מסוימים ברצועה ירד בתקופות המתקפה ל־3 עד 5 ליטרים לאדם ביום בלבד. מדובר בכמות הנמוכה בהרבה מהרף ההומניטרי המינימלי הדרוש להישרדות, העומד על 15 ליטרים לאדם ביום לפי התקנים ההומניטריים הבינלאומיים.
יותר מ־198 אלף מבנים ניזוקו ברצועת עזה
מאז 7 באוקטובר 2023 הרסו כוחות הכיבוש יותר מ־102 אלף מבנים ברצועת עזה. מספר יחידות הדיור שנהרסו באופן מלא או חלקי נאמד בלפחות 330 אלף, יותר מ־70% מכלל יחידות הדיור ברצועה.
לפי הלשכה, ההרס כולל גם בתי ספר, אוניברסיטאות, בתי חולים, מסגדים, כנסיות, משרדי ממשלה ואלפי מבנים המשמשים לפעילות כלכלית. לצד זאת נהרסו תשתיות מים, חשמל, ביוב, כבישים ואדמות חקלאיות. בלשכה ציינו כי היקף ההרס הפך את רצועת עזה למרחב שאינו ראוי למחיה.
בגדה המערבית הרסו כוחות הכיבוש במהלך שנת 2025 כ־1,400 מבנים באופן מלא או חלקי. 258 מהם נהרסו במחוז ירושלים. מתוכם 104 נהרסו במסגרת הריסה עצמית כפויה, שבה הפלסטיני נאלץ להרוס את ביתו בעצמו.
עוד נמסר כי בשנת 2025 הוציאו רשויות הכיבוש 991 צווי הריסה נגד מבנים פלסטיניים, כחלק ממדיניות שבמסגרתה מוצאים מדי שנה מאות צווי הריסה נגד מבנים פלסטיניים.
מספר ההרוגים הוא הגבוה ביותר מאז הנכבה
לפי נתוני הלשכה, מספר ההרוגים מאז 7 באוקטובר 2023 הוא הגבוה ביותר מאז הנכבה, ומהווה יותר ממחצית מכלל ההרוגים הפלסטינים מאז 1948.
מספר ההרוגים מ־7 באוקטובר 2023 ועד סוף אפריל 2026 הגיע ליותר מ־73,761. ברצועת עזה נהרגו 72,601 בני אדם, בהם יותר מ־20,413 ילדים, 12,524 נשים ו־3,110 אנשי צוותים רפואיים, הגנה אזרחית, עיתונאים ואנשי חינוך.
בגדה המערבית נהרגו באותה תקופה 1,160 פלסטינים, בהם יותר מ־100 במחוז ירושלים.
שלילת תעודות הזהות הירושלמיות ככלי לעקירה
לפי הלשכה, בין השנים 1967 ו־2024 שללו הרשויות כ־14,869 תעודות זהות ירושלמיות. ההערכה היא שכ־13 אלף משפחות ירושלמיות נפגעו ישירות מהשלילה.
עוד נמסר כי כ־65 אלף פלסטינים מירושלים נמנעו מלהיכנס לעיר בעקבות שלילת תעודת הזהות הירושלמית של ראש המשפחה.
