חאן יונס, 5 במאי 2026, וואפא – חוסיין נזיר א־סינוואר
ארכיון תצלומים נדיר, שתיעד במשך יותר מרבע מאה את עדויותיהם של פלסטינים שחוו את נכבת 1948, אבד לאחר הפצצת ביתו של העיתונאי מחמוד אל־עות'אמנה בחאן יונס שבדרום רצועת עזה. אל־עות'אמנה, צלם הטלוויזיה הפלסטינית, החזיק בביתו אוסף רחב של תצלומים, פריטי מורשת ומסמכים חזותיים, שהפכו עם השנים לארכיון פרטי ולמעין מוזיאון קטן לתולדות הפליטות והזיכרון הפלסטיני.
לדבריו, כששב ממקום עקירתו ברפיח אל ביתו במחנה חאן יונס, מצא אותו הרוס עד היסוד. יחד עם הבית, אמר, אבדו שנות עבודה ארוכות שבהן תיעד את סיפוריהם של קשישים שחוו את הנכבה. כל תצלום, לדבריו, נשא עמו סיפור אישי על עקירה, פליטות ואובדן, מערים ומכפרים שמהם נעקרו משפחות פלסטיניות ב־1948 אל רצועת עזה.
אל־עות'אמנה ציין כי רוב האנשים שתועדו באותם תצלומים כבר אינם בין החיים, ולכן אובדן הארכיון אינו רק אובדן חומרי אלא פגיעה בזיכרון חי ובמאגר עדויות ישירות על הנכבה. לדבריו, חלק מן החומרים נקברו תחת ההריסות, וחלק אחר נשרף או התפזר בעקבות ההפצצה. הארכיון כלל עשרות תצלומים שנאספו לאורך 26 שנות עבודה, שבמהלכן, לדבריו, נחקר כמה פעמים וציודו הוחרם יותר מפעם אחת.
האוסף שתיעד אל־עות'אמנה נבנה לאורך שנים בכל רחבי רצועת עזה, מרפיח בדרום ועד צפון הרצועה. לצד התצלומים הוא כלל מטבעות, כלי חרס, בולי דואר ופריטי מורשת שאסף מאז ילדותו. הוא תכנן לאגד את החומרים בספר, אך הפגיעה בביתו קטעה גם את הפרויקט הזה.
רבים מתצלומיו הוצגו בעבר בתערוכות מקומיות ובינלאומיות ואף זכו בפרסים. חלקם נתלו במוסדות ובמרכזי תרבות בחאן יונס. בביתו החזיק גם אוסף של מאות פריטי מורשת, ששיקפו תקופות שונות בחיי העם הפלסטיני.
לדבריו, זו אינה הפעם הראשונה שבה נפגע ביתו. בשנת 2014 הופצץ הבית, וחלק מהארכיון אבד כבר אז. באותה תקיפה נפצעו כמה מבני משפחתו, בהם אשתו, שעדיין סובלת מהשלכות הפציעה. ואולם הפגיעה האחרונה, לדבריו, היתה קשה בהרבה, משום שבה אבדו יתרת הארכיון וכלי עבודתו.
אל־עות'אמנה סיפר כי איבד את מצלמותיו, מכשירי ההקלטה, המחשבים ואמצעי האחסון שבהם שמר את עבודתו. לדבריו, בשלב זה הוא אינו יכול לשוב לעבודה עיתונאית, בשל מחסור בציוד, עליית מחירי המכשור והאיסור על הכנסת ציוד מתאים לרצועת עזה.
למרות האובדן, הוא אמר כי הוא מקווה שיוכל בעתיד לחזור לתעד את המציאות ברצועת עזה. הוא קרא לגורמים הרלוונטיים לסייע לו בציוד בסיסי שיאפשר לו להמשיך בעבודתו. לדבריו, העיתונאי הפלסטיני ממשיך למלא את תפקידו גם תחת פגיעה ישירה, מתוך מחויבות להעברת האמת ולתיעוד הפשעים נגד בני עמו. "התמונה נשארת עד מרכזי למה שמתרחש", אמר.
לפי הנתונים שפורסמו, מאז תחילת המתקפה הישראלית על רצועת עזה לפני יותר מ־31 חודשים נהרגו יותר מ־262 עיתונאים ועשרות נוספים נפצעו. בוואפא ציינו כי הפגיעה בעיתונאים ובארכיונים חזותיים היא חלק מן הניסיון למחוק את התיעוד ולמנוע את העברת סבלו של העם הפלסטיני לעולם.
