טולכרם, 9 במאי 2026, וואפא – הודא חבאיב
העיר טולכרם מתמודדת עם מציאות כלכלית וחברתית קשה במיוחד, על רקע המשך מתקפת כוחות הכיבוש הישראליים והחרפת הצעדים הצבאיים באזור. צעדים אלה הביאו לשיתוק כמעט מלא של המסחר בעיר ולירידה חסרת תקדים בפעילות הכלכלית.
זה 468 ימים נמשכת המתקפה על העיר טולכרם ועל שני מחנות הפליטים שבה, טולכרם ונור שמס, באחד מגלי ההסלמה הארוכים והקשים ביותר שידע המחוז. המתקפה מלווה במצור הדוק, בפלישות חוזרות, בהרס נרחב של תשתיות, בתים ומבנים, ובעקירה כפויה של אלפי תושבים מבתיהם.
המציאות הזאת הטילה צל כבד על החיים הכלכליים והאנושיים בעיר. הצעדים הצבאיים במחסומים המרכזיים המקיפים את טולכרם הוחמרו, בעיקר במחסום ענאב ממזרח לעיר ובשער ג׳בארה מדרום לה, לצד סגירה מלאה של מחסום שופה מדרום־מזרח. בעקבות זאת הצטמצמה הגעת מבקרים לעיר, נפגעה תנועת התושבים והעובדים, ואלפי עובדים איבדו את מקור פרנסתם לאחר שנמנעה מהם ההגעה למקומות עבודתם בתוך ישראל.
המשבר הכלכלי החריף עוד יותר בעקבות מניעת כניסתם של תושבים מתוך ישראל לטולכרם, בעיקר בימי שבת. הדבר פגע ישירות בשווקים, שנשענו במידה רבה על תנועת קונים זו. רחובות העיר ושווקיה נראים כיום כמעט ריקים, במראה המשקף את עומק ההידרדרות הכלכלית במחוז.
השווקים, שבעבר שקקו פעילות בעיקר בימי שבת, סובלים כיום מקיפאון חסר תקדים. כוח הקנייה ירד באופן ניכר, המכירות הצטמצמו מאוד, וסוחרים רבים נאלצו לצמצם את פעילותם, לסגור חנויות או לפטר עובדים בשל הצטברות ההפסדים.
סוחרים ובעלי חנויות מזהירים כי המשך הצעדים הללו מאיים להביא לקריסת ענפים כלכליים חיוניים בעיר, בהיעדר פתרונות או התערבות ממשית שתקל את חומרת המשבר.
עיסאם יאסין, בעל חנות בגדים באחד המרכזים המסחריים בלב השוק, אמר כי הפעילות המסחרית ירדה באופן חד מאוד. לדבריו, ימי שבת, שבעבר היו עמוסים בקונים, חולפים כיום כמעט ללא תנועה. יש ימים, הוסיף, שבהם הסוחרים אינם מצליחים אפילו לכסות את עלויות התפעול.
מוחמד איבראהים, בן 45, אמר כי העיר איבדה חלק גדול מחיוניותה הכלכלית. לדבריו, תנאי המחיה הקשים, עליית המחירים וצמצום המשכורות פגעו ישירות ביכולת הקנייה של התושבים.
אום לואי, תושבת העיר, אמרה כי היציאה לקניות הצטמצמה כמעט רק לרכישת מזון בסיסי, בשל יוקר המחיה, הירידה בשיעור תשלום משכורות עובדי הציבור והפסקת עבודתם של עובדים רבים בעקבות המצור והסגרים.
ראש לשכת המסחר, התעשייה והחקלאות בטולכרם, קייס עווד, אמר לוואפא כי טולכרם הפכה לאחד המחוזות הפלסטיניים שמצבם הכלכלי הוא הקשה ביותר, בשל המשך המתקפה, סגירת המחסומים, אובדן מקומות העבודה של אלפי עובדים, הירידה בשיעור תשלום המשכורות והמשך החזקת כספי המסים הפלסטיניים בידי ישראל. לדבריו, כל אלה פגעו ישירות בתנועה המסחרית והכלכלית בעיר.
עווד הוסיף כי המחוז עובר את אחת התקופות הכלכליות הקשות בתולדותיו. לדבריו, חנויות רבות פיטרו עובדים, וחלק מהסוחרים נאלצו למכור סחורה במחירי עלות בלבד כדי להבטיח את צורכי המחיה הבסיסיים שלהם.
לדבריו, העיר איבדה כ־75% מהמבקרים שהגיעו אליה מתוך ישראל, בעקבות סגירת המחסומים והחרפת הצעדים הצבאיים. הדבר הביא לירידה חדה בתנועת הקונים. הוא ציין כי כמה מפעלי מסחר ותעשייה פועלים כיום במתכונת חלקית בלבד, יומיים או שלושה בשבוע.
עווד אמר כי עליית מחירי הדלק החריפה את המשבר, משום שהיא העלתה את עלויות ההובלה ואת מחירי הסחורות, ופגעה ישירות בתושבים ובפעילות המסחרית.
לדבריו, עקירת תושבי מחנות הפליטים טולכרם ונור שמס אל הכפרים והפרברים הסמוכים גרמה גם היא לירידה בפעילות המסחרית בתוך העיר, לאחר שכוח הקנייה עבר לאזורים שאליהם הגיעו העקורים.
הוא הוסיף כי הפלישות החוזרות ונוכחות כלי הרכב הצבאיים בשווקים, לצד פשיטות על חנויות ובתי קפה, יצרו תחושת פחד בקרב התושבים והקונים. סגירת הכניסה הראשית הסמוכה למחנה הפליטים נור שמס החריפה עוד יותר את בידודה הכלכלי של העיר.
עווד ציין כי תושבים המגיעים מתוך ישראל נתקלים בקשיים גדולים בכניסה לעיר וביציאה ממנה, בעיקר דרך מחסומי ענאב וג׳בארה, בשל סגרים פתאומיים. לדבריו, רבים נמנעים בשל כך מביקור בטולכרם.
לדבריו, לשכת המסחר ניסתה בתקופה האחרונה לעודד את הפעילות הכלכלית באמצעות ארגון ירידי מכירות ובזארים מסחריים, אולם חולשת כוח הקנייה מנעה השגת תוצאות ממשיות.
עווד הדגיש כי השלכות המתקפה פגעו בכל הענפים, ובהם החינוך והתעשייה. לדבריו, מפעלים ומוסדות רבים הפחיתו את מספר ימי העבודה כדי לשמור על העובדים במקומות עבודתם.
הוא ציין כי המשבר ניכר אפילו ברחוב פריז, אחד הרחובות המסחריים המרכזיים בעיר, שבו כמה סוחרים העמידו את חנויותיהם למכירה. במקביל, תושבים רבים צמצמו מאוד את הוצאותיהם, וחלקם אף נאלצו למכור חפצים אישיים כדי לספק את צורכיהם הבסיסיים.
עווד התייחס גם להפסדים הכבדים שספגו החקלאים, בשל הקושי לשווק את תוצרתם וסגירת המעברים. לדבריו, המשבר פגע גם בלשכת המסחר עצמה: מספר החברים בה ירד מכ־2,800 בעבר לכ־530 בלבד כיום.
הוא הסביר כי הירידה הזאת פגעה ביכולת של לשכת המסחר ושל העירייה לספק שירותים, הביאה לצמצום התרומות הכספיות, וכיום הן מצליחות בקושי להבטיח את תשלום משכורות העובדים. לדבריו, לשכת המסחר פנתה לממשלה בדרישה לפטור את סוחרי המחוז ממסים ומאגרות עסקים.
עווד אמר כי לשכת המסחר פועלת לקדם צעדים שיקלו את המשבר, בהם פתיחת רחוב אל־חרש ממזרח לעיר כדי להקל את הגעת המבקרים. לצד זאת נמשך המעקב אחר פרויקט שיקום רחוב נור שמס והתשתיות הסמוכות לו, לאחר פנייה לממשלה. הפרויקט אושר, הוקצה לו מימון של שלושה מיליון אירו, והמכרז צפוי להתפרסם בתקופה הקרובה.
לדברי עווד, לשכת המסחר ממשיכה לפעול להסדרת סוגיות כספיות ומיסויות של הסוחרים בדרכי הסכמה, וכן מקיימת קשר עם הבנקים בניסיון להקל את הנטל הפיננסי המוטל עליהם, במסגרת האפשרויות הקיימות.
