אל־בירה, 3 במאי 2026, וואפא — ארגון העיתונאים הפלסטינים קיים היום, יום ראשון, משמרת מחאה מול מטה הארגון בעיר אל־בירה, במחאה על המשך הפגיעה של כוחות הכיבוש בעיתונאים, ובדרישה להעמיד את האחראים לכך לדין.
במשמרת השתתפו נציגי הארגון ועיתונאים. במקום הונף שלט שעליו נכתב: "עצרו את ההשמדה התקשורתית", לצד קריאה להעמדה לדין של מי שהרגו עיתונאים פלסטינים.
סגן יו"ר ארגון העיתונאים הפלסטינים, עומר נזאל, אמר כי האירועים המתקיימים ביום חופש העיתונות העולמי נועדו להציב במרכז את מציאות עבודתו של העיתונאי הפלסטיני ואת התנאים החריגים שנכפו עליו בשטח. לדבריו, "אין לכך מקבילה בשום מקום אחר בעולם".
נזאל אמר כי העיתונאי הפלסטיני מתמודד עם אחת ממכונות המלחמה הקשות ביותר, הנתמכת בידי ארצות הברית, וכי מאז 7 באוקטובר 2023 תועדו יותר מ־4,000 פשעים והפרות נגד עיתונאים פלסטינים.
לדבריו, מדינת הכיבוש הפכה לגורם המרכזי בעולם בהרג עיתונאים. הוא ציין כי מספר העיתונאים שנהרגו בידי כוחות הכיבוש גדול פי שלושה ממספר העיתונאים שנהרגו במלחמות ברחבי העולם בשלוש השנים האחרונות.
נזאל פנה לארגונים, למוסדות, לאיגודים ולגופים הבינלאומיים, וקרא להם ליישם את החלטותיהם ואת החוקים שנועדו להגן על עיתונאים. הוא הדגיש במיוחד את הצורך להפעיל את תוכנית האו"ם למניעת פטור מעונש למי שהורגים עיתונאים ולמי שמבצעים נגדם פשעים.
לדבריו, ארגון העיתונאים הפלסטינים הגיש במהלך השנים ארבע תביעות לבית הדין הפלילי הבינלאומי, האחרונה שבהן לפני כשנה. עד כה, אמר, המערכת הבינלאומית ממשיכה להימנע ממילוי תפקידה ולא נקטה צעדים ממשיים כדי לבלום את כוחות הכיבוש.
נזאל הדגיש כי העיתונאים בפלסטין, ובייחוד ברצועת עזה, ימשיכו לחשוף את הכיבוש ואת פשעיו, להציג את האמת ולהעביר את הנרטיב הפלסטיני לעולם, למרות המחירים הכבדים שכבר שילמו ואלה שהם עלולים לשלם בהמשך.
לפני משמרת המחאה קיים ארגון העיתונאים מסיבת עיתונאים במטהו, שבה הוצגו נתונים על הפגיעות בעובדי התקשורת בידי כוחות הכיבוש והמתנחלים מאז תחילת מלחמת ההשמדה ב־7 באוקטובר 2023.
יו"ר ועדת החירויות בארגון, מוחמד אל־לחאם, אמר כי בתקופה זו נהרגו 262 עיתונאים ועובדי תקשורת. 261 מהם נהרגו ברצועת עזה ואחד בגדה המערבית, בעיר טולכרם. לדבריו, שישה מהם נהרגו מתחילת 2026.
אל־לחאם אמר כי הפגיעה בעיתונאים אינה תוצאה של החלטה נקודתית של חייל או קצין בשטח. לדבריו, כל הסימנים מעידים על החלטה שהתקבלה בדרג הפוליטי הגבוה ביותר במערכת הכיבוש, שאותה הגדיר "טרוריסטית ופשיסטית", לפגוע בעיתונות הפלסטינית.
הוא התייחס גם למניעת כניסתם של עיתונאים זרים לרצועת עזה לצורך סיקור מלחמת ההשמדה. לדבריו, המהלך נעשה בשיתוף פעולה עם בתי המשפט הישראליים, שאותם הגדיר "בתי משפט למראית עין" התומכים בטרור של כוחות הכיבוש והמתנחלים.
לפי דוח ועדת החירויות בארגון העיתונאים, מתחילת 2026 תועדו כ־300 פשעים, הפרות ותקיפות נגד עיתונאים. בין היתר תועדו הרג של שישה עיתונאים, עשרה מקרים של פציעות ישירות, 22 מעצרים, 120 מקרים של עיכוב ומניעת סיקור ו־12 תקיפות בידי מתנחלים.
נוסף על כך תועדו עשרות מקרים של ירי ישיר לעבר צוותים עיתונאיים, שימוש ברימוני גז מדמיע ורימוני הלם, מניעת יציאה לחו"ל, השחתה והחרמה של ציוד, הטלת קנסות כספיים והגבלות על סיקור, בעיקר בירושלים הכבושה ובסביבת מסגד אל־אקצא.
לפי הדוח, מאז 7 באוקטובר 2023 תועדו 3,983 הפרות נגד עיתונאים פלסטינים: 1,072 הפרות בשנת 2023, 1,325 בשנת 2024, 1,286 בשנת 2025 ו־300 מתחילת 2026.
מספר ההרוגים בקרב עיתונאים ועובדי תקשורת עומד על 262: 102 בשנת 2023, 91 בשנת 2024, 63 בשנת 2025 ושישה מתחילת 2026.
מספר הפצועים והנפגעים מפגיעות ישירות הגיע ל־223: 23 בשנת 2023, 86 בשנת 2024, 104 בשנת 2025 ועשרה מתחילת 2026. בארגון אמרו כי הנתונים מצביעים על פגיעה ישירה בחיי עיתונאים, ההופכת את העבודה העיתונאית למשימה הכרוכה בסכנת חיים.
בתחום המעצרים וההפרות המשפטיות תועדו מאז אוקטובר 2023 כ־188 מעצרים: 58 בשנת 2023, 64 בשנת 2024, 44 בשנת 2025 ו־22 מתחילת 2026. לצד זאת תועדו משפטים לא הוגנים והטלת קנסות כספיים. לפי הדוח, מדובר בדפוס של רדיפה משפטית שיטתית שנועד להרתיע עיתונאים ולמנוע מהם לבצע את עבודתם.
הדוח תיעד גם פגיעה רחבה במוסדות תקשורת ובנכסים פרטיים של עיתונאים. לפי הנתונים, 187 מוסדות ומשרדי תקשורת נהרסו או נסגרו, ו־140 בתים של עיתונאים נהרסו. בארגון אמרו כי מדובר בפגיעה ישירה בתשתית התקשורתית הפלסטינית וביכולת של כלי התקשורת להמשיך לפעול.
עוד נמסר כי מאז אוקטובר 2023 תועדו 139 תקיפות של מתנחלים נגד עיתונאים. לפי הארגון, הנתון משקף את ריבוי מקורות האיום על עיתונאים פלסטינים ואת היעדר האחריותיות.
הדוח התייחס גם לפגיעה במשפחותיהם של עיתונאים. לפי הנתונים, 713 מבני משפחותיהם של עיתונאים נהרגו מאז 7 באוקטובר 2023. בארגון אמרו כי מדובר במדד חמור להרחבת הפגיעה אל המעגל המשפחתי והחברתי של העיתונאים, באופן שמייצר לחץ נפשי ואנושי כבד.
במסגרת ההפרות הישירות בשטח תועדו 240 מקרים של ירי לעבר צוותים עיתונאיים ו־352 מקרים של שימוש ברימוני גז והלם. לצד זאת תועדו תקיפות פיזיות, ניסיונות דריסה בכלים צבאיים, פלישות לבתים, החרמת ציוד מקצועי ומניעת יציאה לחו"ל.
בארגון העיתונאים אמרו כי הנתונים מצביעים על דפוס שיטתי ורב־ממדי של פגיעה בעיתונאים פלסטינים: אלימות ישירה באמצעות הרג, פציעה וירי; הגבלות בשטח באמצעות עיכוב ומניעת סיקור; לחץ משפטי באמצעות מעצרים, משפטים וקנסות; הרס תשתיתי באמצעות פגיעה במוסדות ובבתים; ולחץ נפשי וחברתי באמצעות פגיעה במשפחות.
לפי ועדת החירויות בארגון, מכלול הנתונים מלמד על מדיניות שמטרתה להשתיק את הקול העיתונאי הפלסטיני ולפגוע בנרטיב הפלסטיני, בעיקר בעת סיקור אירועים בעלי משמעות פוליטית והומניטרית.
ועדת החירויות הדגישה כי הפגיעה בעיתונאים הפלסטינים היא הפרה בוטה של האמנות הבינלאומיות המבטיחות את חופש הדעה, חופש הביטוי וחופש העבודה העיתונאית.
יו"ר הוועדה, מוחמד אל־לחאם, קרא לספק הגנה בינלאומית מיידית לעיתונאים הפלסטינים, לפתוח בחקירות בינלאומיות עצמאיות של הפשעים שבוצעו, להבטיח כי האחראים להפרות לא יחמקו מעונש, ולהפעיל לחץ להפסקת כל צורות הפגיעה בעבודה העיתונאית.
