עזה, 4 באפריל 2026, וואפא, רים סוויסי
אינשראח חאג'אג', בת 68, התעוררה באוהל שבו היא שוהה במרכז העיר עזה כשדם שוטף את רגליה. רק אז התברר לה כי חולדה כרסמה את אצבעות כפות רגליה בזמן שישנה, מבלי שחשה בכך, משום שהיא סובלת מסוכרת ומפגיעה עצבית בכפות הרגליים.
המקרה של חאג'אג' אינו חריג. הוא משקף את תנאי החיים של רבבות עקורים ברצועת עזה, שחיים באוהלים חשופים, ללא הגנה, לצד חולדות, עכברים וחרקים, שהפכו לחלק בלתי נפרד מהמציאות היומיומית במחנות.
לפני ימים אחדים נפצע גם התינוק אדם אל־אוסתאד, בן 28 ימים, לאחר שחולדה גדולה נשכה את לחיו באוהל שבו שוהה משפחתו באזור אל־מקוסי, ממערב לעיר עזה, וגרמה לו לפצע עמוק בפניו.
תופעת המכרסמים במחנות העקורים ברצועה הפכה לאחת הסכנות הבריאותיות והסביבתיות החמורות ביותר, על רקע קריסת תנאי החיים והמחסור בשירותים הומניטריים בסיסיים.
חאג'אג' חיה כיום במחנה ערפאת שבמרכז העיר עזה עם בעלה הקשיש, הסובל ממחלה נפשית. לדבריה, היא שבה לביתם הזמני רק זמן קצר אחרי שקיבלה טיפול בבית החולים שיפא. "אתמול הלכתי לישון רק באחת אחרי חצות", סיפרה, "בגלל הרעש והתנועה של החולדות בתוך האוהל".
"כשהתעוררתי לתפילת השחר ראיתי דם רב זורם מהרגליים שלי ומכתים את המיטה", הוסיפה. "קמתי מיד, וכשבדקתי גיליתי שחולדות גדולות כרסמו את אצבעות שתי הרגליים. לא הרגשתי דבר, כי אני סובלת מכף רגל סוכרתית".
בקול רועד אמרה: "החולדות חיות איתנו באוהל. הן אוכלות מהאוכל שלנו, ישנות במקום שבו אנחנו ישנים, ועכשיו הן גם אכלו את הרגליים שלי".
כשהיא מביטה בכף רגלה הנפוחה, החבושה בגזה לבנה, תהתה: "מה הפתרון? עד מתי החולדות ימשיכו לכרסם אותנו ביום ובלילה? אם אין לי תחושה בכפות הרגליים, איך אדע אם יאכלו לי את הרגל כולה?"
היא תיארה גם את הלילות באוהל: "כשאני ישנה אני מרגישה משהו זז מתחת לכרית. יש עכבר כאן ועוד אחד שם. גם המחצלת שעל רצפת האוהל זזה בלילה בגלל החולדות".
לחאג'אג' אין מי שיפרנס אותה או יטפל בה. היא עצמה מטפלת בבעלה, הסובל מניוון בתפקודי המוח. "אני פוחדת להעביר את הלילה באוהל", אמרה, ופנתה לרשויות המקומיות בבקשה להתערב ולשים קץ למציאות שהפכה, לדבריה, את חיי העקורים במחנות ל"גיהינום שאי אפשר לשאת".
חאג'אג' נעקרה משכונת אל־מנצורה בשג'אעיה, ממזרח לעיר עזה, לאחר שכוחות הכיבוש הרסו את ביתה במתקפה המתמשכת על הרצועה.
שר הבריאות, מאג'ד אבו רמדאן, הזהיר אתמול מפני החרפת הסכנות הבריאותיות המאיימות על תושבי הרצועה בשל ההתפשטות הרחבה של מכרסמים, על רקע ההידרדרות הקשה בתנאים הסביבתיים, ההרס הנרחב והצטברות ההריסות והפסולת שלא פונתה.
לדבריו, התנאים הקיימים ברצועה יוצרים סביבה נוחה להתפשטות חולדות ועכברושים, ומגבירים את הסיכון להתפרצות מחלות קשות, הן באמצעות נשיכות ישירות, הן באמצעות שתן והפרשות והן באמצעות טפילים כמו פרעושים וקרציות. בין המחלות שהזכיר: נגיף ההאנטה, דבר, לפטוספירוזיס, סלמונלה וטולרמיה.
אבו רמדאן קרא לארגון הבריאות העולמי ולכל הגופים הבינלאומיים הפועלים בתחום הבריאות להתערב בדחיפות, להכניס חומרי הדברה נגד מכרסמים ולחזק את אמצעי המניעה והשליטה, במיוחד לנוכח העובדה שלמעלה ממיליון בני אדם חיים כיום באוהלים או תחת כיפת השמיים.
לדבריו, מצבם הבריאותי של הילדים ברצועה מוסיף להחמיר, בין השאר לנוכח אלפי מקרים של נכות קבועה שנגרמו במלחמה, ובהם קטיעת גפיים או אובדן חושים, לצד התפשטות תת־תזונה, שמגבירה את הסיכון לתחלואה ומעלה את שיעורי התמותה.
שר הבריאות שב והזהיר גם מפני ההשלכות החמורות של תנאי הסביבה על תינוקות וילדים, וקרא לקהילה הבינלאומית לשאת באחריותה ההומניטרית ולפעול בדחיפות כדי להבטיח הגנה בריאותית ולשפר את תנאי החיים ברצועה.
הקור, המחלות, המכרסמים, החרקים והיעדר תנאי מחיה בסיסיים מעמיקים את מצוקת העקורים ומציבים את בריאותם בסכנה מתמדת.
