בקעת הירדן, 26 במאי 2026, וואפא – אלחארת' אלחוסני
על מדרון הר בח'רבת מכחול שבצפון בקעת הירדן יושב אחמד ח'לף סמארה, אבו ח'לף, בן התשעים, שהעביר את רוב חייו בין שטחי המרעה והקהילות הבדואיות בבקעה. סמארה, שהיה עד לשינויים עמוקים שחלו במקום ובתושביו לאורך עשרות שנים, מתאר את נסיגת הנוכחות הפלסטינית באזור המזרחי של מחוז טובאס כתוצאה מתהליך מתמשך של דחיקה דמוגרפית, המכוון לדבריו הן אל הקרקע והן אל התושבים.
לדבריו, הצעדים הצבאיים הישראליים וההתרחבות המהירה של ההתנחלות הרעייתית הם שני הגורמים המרכזיים ששינו את המציאות הדמוגרפית בצפון בקעת הירדן. תיאור זה עולה בקנה אחד עם הערכות של חוקרים ופעילי זכויות אדם, המתעדים ירידה חדה במספר המשפחות הפלסטיניות המתגוררות באזור בעשורים האחרונים.
החוקר לענייני התנחלויות סוהיל ח'ליליה אומר כי מדיניות הכיבוש, הכוללת הריסות, צווים צבאיים, הצבת מחסומים, פלישות חוזרות, השתלטות על אדמות ועל מקורות מים בתואנות שונות, לצד התרחבות מואצת של מאחזי רועים, צמצמה את מרחב החיים של הפלסטינים ודחקה מספר גדל והולך מהם לעזוב את אזורי מגוריהם המסורתיים.
במסמך מחקר שפרסם במאי 2026 מכון המחקר היישומי "אריג" נכתב כי מאז הנכבה נקטה ישראל מדיניות שנועדה לעצב מחדש את המציאות הדמוגרפית והגיאוגרפית הפלסטינית, באמצעות שליטה בקרקע וצמצום המרחב העומד לרשות הפלסטינים. לפי המסמך, מדיניות זו התחזקה לאחר כיבוש 1967 באמצעות צעדים שנועדו ליצור עובדות דמוגרפיות וגיאוגרפיות קבועות, המשרתות את מפעל ההתנחלויות.
פעיל זכויות האדם עארף דראגמה אומר כי בעבר התגוררו בקהילות צפון בקעת הירדן כ־600 משפחות פלסטיניות, ואילו כיום נותרו בכמה מהאזורים ומהקהילות הבדואיות לא יותר מכ־50 משפחות. לדבריו, הפער הזה משקף את עומק השינוי שחל במרקם האוכלוסייה באזור.
נתונים של מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים, בצלם, מצביעים על מגמה דומה. לפי הארגון, מאז 7 באוקטובר 2023 נרשם בגדה המערבית גל רחב של עקירת תושבים, שפגע בעשרות קהילות פלסטיניות באזורים המסווגים B ו־C, בעקבות אלימות מתנחלים וצעדים ישראליים שונים.
בצפון בקעת הירדן, לפי הנתונים, הובילו תקיפות מתנחלים לעקירה מלאה של שמונה קהילות פלסטיניות: אום אלג'מאל, ח'לת ח'דר, ואדי אלפאו, ח'רבת אבזיק, אלמיתה, אלבורג', מזרח אלעקבה וח'רבת ירזא. מספר המשפחות שנאלצו לעזוב את הקהילות האלה הגיע ל־88, ובהן יותר מ־500 בני אדם.
מומחים אומרים כי בשנים האחרונות התרחבה מאוד תופעת ההתנחלות הרעייתית, שהפכה לאחד הכלים המרכזיים לשליטה בשטחים נרחבים בבקעת הירדן.
לפי מחקרים וניירות מדיניות, מאחזי הרועים אינם מסתכמים בהקמת מבנים חדשים. הם יוצרים מציאות בשטח שמונעת מפלסטינים להגיע לאדמותיהם, לשטחי המרעה שלהם ולמקורות המים שלהם, בין היתר באמצעות תקיפות חוזרות והפחדה מתמשכת. מציאות זו דוחקת משפחות רבות לעזוב בהדרגה את מקומות מגוריהן.
החוקר אמיר דאוד כתב בנייר מדיניות שעסק בעקירת קהילות בדואיות בבקעת הירדן לאחר 7 באוקטובר 2023 כי בשנים האחרונות נרשמה עלייה חסרת תקדים בהיקף תקיפות המתנחלים, בעיקר באזורי מרעה. לדבריו, התקיפות יצרו תנאי חיים קשים, שדחקו עשרות משפחות לעקור ממקומן.
לפי נתוני הרשות הפלסטינית למאבק בגדר ובהתנחלויות, במחוז טובאס וצפון בקעת הירדן יש תשע התנחלויות ו־15 מאחזים.
נתוני "אריג" מלמדים כי מספר המתנחלים הישראלים בגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים, עבר בתחילת 2026 את רף 950 אלף. יותר מ־340 אלף מהם מתגוררים במזרח ירושלים. זאת לעומת כ־240 אלף מתנחלים בלבד בשנת 1993, נתון המשקף האצה משמעותית בהתרחבות ההתנחלויות בשלושת העשורים האחרונים.
לפי "אריג", בעשורים האחרונים הקימה ישראל יותר מ־300 התנחלויות ו־320 מאחזים, בהם 18 התנחלויות במזרח ירושלים, לצד עשרות מוקדי התיישבות ומאחזים בתוך העיר העתיקה ובסביבתה.
ח'ליליה סבור כי התרחבות זו אינה תוצאה של גידול טבעי בלבד, אלא חלק מאסטרטגיה ישראלית ארוכת טווח לחיזוק השליטה באדמות הפלסטיניות, במיוחד בבקעת הירדן ובמורדות המזרחיים. לדבריו, הדבר נעשה באמצעות הרחבת ההתנחלויות הקיימות, הכשרת מאחזים חדשים וחיבורם לרשת הכבישים והתשתיות הישראלית.
עבור אחמד סמארה, הנתונים והסטטיסטיקות הם רק ביטוי למה שראה בעיניו במשך עשרות שנים. האיש, שנדד בין אזורים שונים בבקעה לפני שהתיישב בח'רבת מכחול, זוכר תקופה שבה הקהילות הבדואיות היו מלאות במשפחות פלסטיניות ובעדריהן, לפני שמספרן הצטמצם בהדרגה בעקבות הלחצים המתמשכים.
"בגלל ההתנחלויות נעקרו רוב המשפחות הפלסטיניות מצפון בקעת הירדן", אמר.
לדברי גורמים העוקבים אחר הנעשה באזור, עדותו של סמארה מסכמת תהליך ממושך של שינויים דמוגרפיים בצפון בקעת הירדן: ירידה בנוכחות הפלסטינית בקהילות רבות, לצד התרחבות מתמשכת של ההתנחלויות, באחד האזורים הפלסטיניים החשופים ביותר למדיניות של שליטה בקרקע ועיצוב מחדש של המציאות הדמוגרפית.
