רמאללה 30-3-2026 – מוהנד ג'דוע
עיר ירושלים חווה כיום שלב קריטי במהלכו מנסה ישראל לכפות מציאות חדשה בשטח, הפוגעת במהות הזהות הדתית וההיסטורית של העיר. כל זאת, בהקשר החורג מהממד הביטחוני והזמני, ונע לכיוון יצירת שינויים עמוקים וברת קיימה במציאות הפוליטית והדמוגרפית שלה.
למרות שהקרב הצבאי בין מעצמות אזוריות ובין-לאומיות מתרחש גיאוגרפית מחוץ לשטחים הפלסטיניים, השפעותיו הפוליטיות והביטחוניות השפיעו ישירות על הגדה המערבית, כולל ירושלים. העיר הפכה לזירה פתוחה לעיצוב מחדש של צורתה תחת מסווה השינויים האזוריים.
בעוד העולם עוסק במעקב אחרי השינויים הללו, ניצלה ישראל את "מצב החירום" כדי להאיץ את קצב כיפוף המציאות בשטח, וירושלים חוותה את אחד מהשלבים החריפים ביותר של "המלחמה השקטה", הפוגעת בקיומה הדמוגרפי ובזהותה התרבותית.
בהקשר זה, בלטה סדרת צעדים חסרי תקדים במסגד אל-אקצא, כולל המשך סגירתו בפני המתפללים זה למעלה מ-30 ימים, סגירת כנסיית הקבר בזמן צום ארבעים הימים שלפני פסח, והטלת מגבלות חמורות על כניסת מוסלמים ונוצרים. זאת, בשעה שניתנו הקלות ברורות לפולשים המיישמים את טקסיהם בתוך חצרות המקום.
החיילים סוגרים את אחד משערי מסגד אל-אקצא
במהלך התקופה האחרונה, התגברו ניסיונות להכניס קורבנות בעלי חיים למסגד אל-אקצא, כחלק מהמאמצים של קבוצות קולוניאליות לכפות טקסים דתיים חדשים הפוגעים בזהותו האסלאמית. הדבר מעיד על מעבר מחדירה טקסית רגילה לניסיון ליצור מציאות דתית מקבילה בתוך האתר המקודש, דבר שמבשר שינוי מהותי במצב הקיים.
הצעדים הללו לא הוגבלו למקומות הקדושים האסלאמיים בלבד, אלא השפיעו גם על המקומות הקדושים הנוצריים. כוחות הכיבוש מנעו, בפעם הראשונה, את כניסת הארכיבישוף של ירושלים, קרדינל פיירבטיסטה بيتסבאלה, שצורף אליו אב המנזר פרנצ'סקו ילבו, לכנסיית הקבר בזמן ניסיונם להשתתף במיסה של "יום ראשון של סבל" לפי הלוח הגרמני, למרות תיאום מראש ולא היו מראות ציבוריים כלשהם. הצעד עורר גינויים בינלאומיים רחבים שראו בו הפרה של המצב המשפטי וההיסטורי הקיים במקומות הקדושים בירושלים.
הנשיאות הפלסטינית הצהירה כי סגירת המקומות הקדושים האסלאמיים והנוצריים על ידי כוחות הכיבוש הישראלי מהווה פגיעה חמורה במצב ההיסטורי והחוקי הקיים, והזהירה מפני ניצול עליית המתיחות האזורית כדי לפגוע במקומות הדתיים האסלאמיים והנוצריים בירושלים הכבושה.
משרד החוץ וההגירה הירדני ראו את הצעדים הללו כהפרה בוטה של החוק הבינלאומי והחוק ההומניטרי, והפרה של המצב הקיים. הם קראו לקהילה הבינלאומית לשאת באחריותה החוקית והמוסרית וללחוץ על ישראל להפסיק את הפרותיה כלפי המקומות הקדושים בירושלים.
בהקשר דומה, ראש ממשלת קנדה, מארק קרני, הדגיש כי מניעת הארכיבישוף של ירושלים מלהיכנס לכנסיית הקבר מהווה הפרה של המצב הקיים במקומות הקדושים, והדגיש את הצורך לאפשר למאמינים של כל הדתות לממש את טקסיהם באופן חופשי וללא פחד.
כנסיית הקבר בירושלים
נשיא צרפת, עמנואל מקרון, ציין כי מניעת נוצרים בארץ הקודש מלקיים את המיסה ביום ראשון של סבל בכנסיית הקבר, מתבצעת על רקע העלייה המטרידה בהפרות שמטרתן לפגוע במצב הקיים של המקומות הקדושים בירושלים. ראש ממשלת איטליה, ג'ורג'יה מלוני, גינתה את הצעד ותיארה אותו כ"השפלה למאמינים", בהתייחס למניעת הארכיבישוף של הלטינים מלבצע את המיסה. במהלכים דיפלומטיים בולטים, הודיע שר החוץ האיטלקי, אנטוניו טיאני, על זימונו של השגריר הישראלי ברומא למחאה על הצעד, ודרש הבהרות לגבי ההחלטה.
ההגנה על המקומות הקדושים והמצב החוקי וההיסטורי הקיים בירושלים נוגעים לעקרונות החוק הבינלאומי, במיוחד בנוגע להבטחת חופש הדת והגישה למקומות תפילה מבלי לשנות את אופיים הדתי או מצבם החוקי הקיים.
במקביל, ישראל מיישמת סדרת צעדים שנועדה לשנות את המציאות הדמוגרפית בירושלים, וזאת באמצעות האצת תהליכים של פינוי כפוי וגרימת גירוש של תושבים, תוך האכפה של חוקים מנהלתיים ומשפטיים נוקשים. לדוגמה, משפחות בסוואן ובקילנדיה, ששכנותיהן עומדות בפני סיכון פינוי מיידי, מצביעות על כוונה ברורה מצד ישראל להחמיר את המציאות הדמוגרפית בעיר ולהגביר את האופי הקולוניאליסטי שלה.
המדיניות הזו מלווה בצעדים נוספים כמו שלילת זהותם של פלסטינים, סיבוך תנאי ההישארות שלהם, ומדיניות שימור שנועדה להקטין את הנוכחות הפלסטינית בעיר.
מבחינה כלכלית, הסנקציות הכלכליות החמורות ביישוב עיר ירושלים הובילו לשיתוק כלכלי מוחלט, עם חנויות בעיר העתיקה שעמדות בסיכון סגירה על רקע פסקי תיירות דתית.
