טובאס, 21 בפברואר 2026 (וואפא) אסראא גוראני
כמה משפחות שחיו במקבץ אל־בורג’ בבקעת הירדן הצפונית עברו בימים האחרונים להתגורר באזור סאפח תיאסיר, מצפון־מזרח לטובאס, לאחר שלדבריהן נאלצו לעזוב בעקבות החרפה בתקיפות מתנחלים. לפי העדויות, המשפחות הקימו אוהלים זמניים בתנאים קשים, כשהן מנסות להתמודד עם קור, רוחות וחוסר יציבות מתמשך.
אחד התושבים, סלמאן זוואהרה, סיפר כי הגיע לסאפח תיאסיר עם אשתו ותינוקתם בת החודשים הספורים אחרי שבועיים שבהם נעקר פעמיים. לדבריו, הוא התגורר במשך שנים עם בני משפחתו במקבץ אל־מיתה, אך ב־8 בפברואר דחפורים של כוחות הכיבוש נכנסו למקום והרסו את מבנה מגוריו ואת דירי הצאן שלו, וכן מבנים של בני משפחתו.
זוואהרה ותושבים נוספים אמרו כי המשפחה נותרה ללא קורת גג בתוך זמן קצר. לדבריהם, הם ישבו על ההריסות עד למחרת, ואז הותקפו בידי קבוצות מתנחלים שפגעו במה שנותר מרכושם, השחיתו ציוד והרסו מזון שהיה ברשותם. בעקבות זאת, לפי גרסתם, הם עברו למקבץ אל־בורג’ הסמוך בתקווה להתרחק מהאיומים.
אלא שגם שם, לדבריהם, לא נמצא ביטחון. התושבים טענו כי התקיפות נמשכו בלילות ובימים, עד שלבסוף עזבו כל המשפחות שחיו במקבץ, 15 משפחות בסך הכול, והתפזרו לאזורים שונים בבקעת הירדן ובסביבתה.
בסאפח תיאסיר נראו בימים האחרונים ניסיונות לארגן מחדש שגרת חיים בסיסית. עאישה, אשתו של זוואהרה, סיפרה כי היא ושכנתה אום מוחמד אוספות בדים, כיסויי פלסטיק וחפצים מעטים שנותרו, כדי לחזק אוהל ישן שהקימו במקום. המטרה, לדבריהן, היא להגן מפני הרוחות ולספק מעט חום לתינוקת במזג האוויר הקר.
אום מוחמד, שגם היא נעקרה מאל־בורג’, אמרה כי בלילות הקור קיצוני וכי החשש העיקרי הוא מגשם שימוטט את האוהלים. “האוהלים חלשים ופשוטים”, אמרה, והוסיפה כי את הלילה הראשון של רמדאן העבירה בתפילה “שייפתר המשבר”. לדבריה, בחודשים האחרונים חיו המשפחות בתחושת פחד מתמשכת: “התקיפות לקחו מאיתנו את השקט ומנעו שינה”.
במרחק קצר מהאוהלים עמד נאיף פקיר (אבו מוחמד), ותיאר יום שמתחלק בין בדיקת העדר שממנו הוא מתפרנס, חיזוק מכלאות זמניות, וניסיון להשיג מספוא ומים. הוא אמר כי גם לאחר המעבר אין תחושת יציבות, בין היתר משום שלדבריו ראה מתנחלים סמוך למקום החדש. “הם רודפים אחרינו ממקום למקום כדי לעקור אותנו שוב ושוב”, אמר.
תושבים שנעקרו ממקבצי אל־בורג’ ואל־מיתה קשרו את העזיבה לעלייה במספר התקיפות סביב מאחזים שהוקמו בשטח בתקופה האחרונה. הם הצביעו על מאחז סמוך למקבץ אום אל־ג’מאל, שלדבריהם התרוקן מתושביו לפני יותר משנה, ועל מאחז נוסף שהוקם לדבריהם ליד מחסום תיאסיר.
לפי נתונים שצוטטו בדיווח מטעם הרשות הפלסטינית למאבק בגדר ובהתנחלויות, בשנת 2025 הוקמו בגדה המערבית 89 מאחזים, שרבים מהם מאחזים בעלי אופי רעייתי. בדיווח נטען כי מדובר בהאצה משמעותית של מגמה שניכרת בשנתיים האחרונות בבקעת הירדן ובמדרונות המזרחיים של הגדה.
אמיר דאוד, המוגדר בדיווח כמנהל הכללי לתיעוד ברשות למאבק בגדר ובהתנחלויות, אמר כי בקעת הירדן נתונה מאז 1967 למדיניות שנועדה, לדבריו, לייצר “סביבה דוחקת” לתושבים ולהדק שליטה ברצועת הגבול המזרחית של הגדה. הוא טען כי התקופה הנוכחית היא “המסוכנת ביותר”, משום שלדבריו התוכניות בשטח מתורגמות לעקירה בפועל של מקבצים.
דאוד אמר כי בשבועיים האחרונים נעקרו שלושה מקבצים מבקעת הירדן הצפונית, וכי מקבצים נוספים נמצאים במצב פגיע ועלולים להיעקר בכל עת נוכח העלייה בתקיפות מתנחלים. הוא הוסיף כי לפי נתוני הרשות, בשנתיים האחרונות נעקרו 70 מקבצים בדואיים ורעייתיים באופן מלא או חלקי, וכי מאז תחילת השנה נעקרו 12 מקבצים נוספים.
לדבריו, המאחזים תרמו להטלת “עובדות חדשות” בשטח באמצעות תקיפות חוזרות והשתלטות על מקורות מים ושטחי מרעה. בהתייחס לשינוי הדמוגרפי בבקעת הירדן אמר כי הפגיעה נמשכת “זה עשרות שנים”, וטען שמדיניות תכנון מפלה הגבילה בנייה והתפתחות, צמצמה גישה למים ולמרעה, ופגעה במקורות הפרנסה.
