ח'אן יונס, 20 בפברואר 2026 (וואפא)- מאת: טארק אל-אסטל
אלפי עקורים באזור אל־מוואסי שבדרום רצועת עזה מדווחים על החרפה במשבר תברואתי חדש: התפשטות נרחבת של פרעושים בתוך האוהלים. בהיעדר מבצעי הדברה ובצל תנאי מחיה ירודים, התופעה מגבירה את הסבל היומיומי ומעמיקה סיכונים בריאותיים, בעיקר בקרב ילדים וקשישים.
דוחה א־סרסאוי (25), עקורה מעיר עזה המתגוררת באל־מוואסי, אמרה כי העקיצות אינן מאפשרות שינה: "אני מנסה לישון, אבל הגירוד מהעקיצות לא מפסיק. אין לנו שום חומר הדברה או אמצעי הגנה להיפטר מהם". לדבריה, בנה בן השנתיים בוכה לאורך הלילה בשל העקיצות החוזרות. היא הוסיפה שניסתה להשתמש בתרופות שהשיגה, אך הן לא הועילו בגלל היקף התפשטות החרקים במחנה. "אם לא יתחילו ריסוס מסודר מצד הגורמים המוסמכים, אצטרך לעזוב ולחפש מקום בטוח יותר", אמרה.
סעיד חמד (60), תושב רפיח השוהה כעת באל־מוואסי, תיאר מצב "בלתי נסבל". לדבריו, הילדים מתקשים לישון בשל העקיצות, בעוד תרופות וחומרי הדברה כמעט אינם בנמצא. הוא סיפר כי בתו הצעירה סובלת משלפוחיות ומפריחה בעור ברחבי הגוף, והוסיף שהדבר מעורר דאגה מיוחדת בתקופת רמדאן.
לדברי חמד, הפרעושים כמעט אינם נראים ביום, כשהם מסתתרים בחול ובשמיכות, אך בלילה פעילותם גוברת. הוא טען כי מרבית העקורים באזור סובלים מגירוד חריף מדי לילה וקרא להשקת מבצעי ריסוס דחופים במחנות, לצד חלוקת חומרי הדברה בטוחים וחומרי חיטוי.
מחמוד אל־עקאד (42) סיפר כי הוא מתעורר באמצע הלילה ומוצא כתמי דם על בגדיו כתוצאה מהעקיצות, ואז מתחיל לחפש את הפרעושים ולהרוג אותם עד לשעת הסוחור. לדבריו, מדובר בחרקים קטנים ומהירים, שקופצים ומסתתרים בחול שעליו מוקמים האוהלים, מה שמקשה על איתורם. אל־עקאד הוסיף כי שבוע לפני רמדאן רכש חומר הדברה חקלאי בשם "אפסקט", שאל מרסס ידני וריסס את האוהל, המזרנים ואף את החול. הפרעושים נעלמו לזמן קצר, אך שבו כעבור יומיים והתפשטו מחדש. לדבריו, רק מיעוט מהעקורים פונה לריסוס בגלל מחירי חומרי ההדברה, בעוד שרבים אינם יכולים לעמוד בעלות, מה שמנציח את התפשטות התופעה.
סאמר אל־אסטל (47) אמר כי הוא מקווה שכוחות הכיבוש ייסוגו מאזור ח'אן יונס כדי שיוכל לשוב לביתו באזור א־סטר א־שרקי ולהימלט מהפרעושים שהפכו לדבריו ל"המציאות היומיומית" של בני משפחתו. הוא סיפר שניסה לחזור לאזור שכוחות הכיבוש הציגו כ"בטוח", אך לדבריו נתקל בירי כבד ובטיסות רחפנים מסוג "קוואד קופטר" שירו לעבר תושבים שוב ושוב. אל־אסטל הוסיף כי בן דודו ואשתו נפגעו לפני שבוע מירי בעת שעשו דרכם לא־סטר א־ע'רבי מצפון לח'אן יונס, וכי הם מטופלים בבית החולים הממשלתי נאסר במערב העיר. לדבריו, גם ניסיונות ריסוס חוזרים באוהל הביאו להקלה זמנית בלבד, והוא טען כי טיפול יעיל מחייב פעולה כוללת בכל המחנות ולא צעדים פרטיים של משפחה זו או אחרת.
סייד עאשור אמר כי בתקופת רמדאן המצוקה מתחדדת: "אנחנו צמים ביום מאוכל ומים, ובלילה צמים משינה בגלל הפרעושים שגורמים לגירוד עד שיוצא דם מהעור". לדבריו, הוא לווה סכום קטן כדי לקנות חומר הדברה ולרסס את אוהלו, אך הפרעושים חזרו במהירות בשל התפשטותם ברחבי המחנה. הוא הוסיף כי אינו יכול לחזור על הריסוס בגלל מחסור בכסף והעלויות הגבוהות.
העקורים באל־מוואסי קראו למוסדות ולארגונים הרלוונטיים להתערב בדחיפות, לבצע מבצעי ריסוס מקיפים ולחלק חומרי הדברה בטוחים למשפחות, כדי לצמצם את התפשטות המזיק שלדבריהם "מכרסם בעור ומונע שינה". לפי הדיווח, עקיצות חוזרות גורמות למחלות עור, לתגובות אלרגיות ולדלקות בעיקר אצל ילדים, ומחריפות את סבל הקשישים על רקע תנאים הומניטריים קשים.
