עזה, 14.2.2026, וואפא – רים סוויסי
משפחות ברצועת עזה מתמודדות עם משבר חריף בגז לבישול לקראת חודש רמדאן, על רקע המשך המתקפה בעזה ומניעת הכנסת כמויות מספקות של גז. הדבר דוחף משפחות לצמצם את השימוש בבלוני הגז ולשמור אותם לחודש הקרוב, מחשש שיאזלו ומקושי להשיג חלופה.
הביטוי “לשמור את הבלון לרמדאן” הפך לנוכח בבתים רבים, לאחר שבחודשים האחרונים התרגלו משפחות לבשל על עצים ועצי הסקה כחלופה כפויה. הדבר יצר עומס נפשי ובריאותי, במיוחד על נשים הנושאות באחריות להכנת המזון מדי יום.
העירייה אנעאם חליל (55), עקרת בית המפרנסת משפחה בת תשעה נפשות, אמרה כי קיבלה בלון גז בסבב השמיני לפני כשבועיים, והחליטה לא לאפשר את השימוש בו עד תחילת רמדאן.
“אנחנו מבשלים כעת על עצים למרות שיש בלון מלא במשקל 8 ק״ג, שהיא הכמות היחידה המותרת, כי הכנת הסח’ור והכנת תה באמצע הלילה על אש היא משימה מתישה וקשה”, הוסיפה.
אנעאם אמרה עוד: “ביום של רמדאן אנחנו עייפים, ואין לנו יכולת להדליק אש ולבשל עליה, נוסף על הקושי לנקות את הכלים משאריות העשן שנדבקות בהם”.
אשרף עטאאללה (33) תמך גם הוא ברעיון לשמור את הגז לרמדאן, ואמר כי מנהגי החודש, במיוחד לאחר האיפטאר, מקשים להסתמך על עצים להכנת משקאות פשוטים כמו קפה.
“ברגע שקיבלתי את הבלון ביקשתי מאשתי לא להשתמש בו בכלל עד רמדאן, לנוכח משבר הגז והמחסור בכמויות הזמינות”, הוסיף.
זוהדייה בהג’ת (34), אלמנה המפרנסת שני ילדים, אמרה כי נאלצה לקנות כמות נוספת כהיערכות לרמדאן, משום שבישול על עצים מצמצם לרוב את שולחן האיפטאר למנה אחת, דורש זמן רב יותר ומאמץ גדול יותר, במיוחד בשל איכות ירודה של חלק מסוגי העצים.
לדבריה, היא רכשה 4 ק״ג גז במחיר 75 שקלים לקילוגרם, כדי להימנע מבישול על אש, במיוחד משום שהיא סובלת מאלרגיה בסינוסים והרופא המליץ לה להתרחק מהעשן העולה מהעצים.
היא הוסיפה כי היעדר הגז הוביל לא אחת לביטול ארוחת הסח’ור בשל קושי להדליק אש בלילה והחשש מתאונות אפשריות. “אנחנו חיים בתנאים קשים, ובכל פרט בחיים שלנו יש משבר, ועלינו להסתגל למציאות הזו”, אמרה.
ברצועת עזה נמשך משבר חריף בגז לבישול בשל מניעת הכנסת הגז מאז תחילת המתקפה בעזה. לפי הדיווח, הרשויות מאפשרות כיום כניסה של שש משאיות בשבוע, בקצב של משאית ביום, כשכל משאית נושאת 20 טון – כמות המספיקה לכ־2,500 צרכנים.
לפי מקורות כלכליים מקומיים, מספר הנהנים מדי שבוע אינו עולה על 15 אלף פלסטינים, בעוד שמספר המשפחות הרשומות במערכת חלוקת הגז עולה על 300 אלף, מה שמשמעותו שההמתנה לקבלת בלון חדש עשויה לעלות על עשרים שבועות.
המשבר דחף תושבים לפנות לחלופות מסוכנות, כגון כיריים הפועלות בסולר, עצים ובדים, בניסיון לספק את צורכי הבישול היומיומיים, עם התקרבות רמדאן בתנאים הומניטריים ומחייתיים קשים במיוחד.
