רמאללה, 24 בינואר 2026 (וואפא) המשרד הלאומי להגנה על האדמה ולהתנגדות להתנחלויות מסר כי ממשלת כוחות הכיבוש מקדמת עם תחילת השנה שורה של תוכניות התיישבותיות בגדה המערבית.
בדוח השבועי שפרסם היום, שבת, הסוקר את התקופה 17 בינואר 2026 עד 23 בינואר 2026, צוין כי שנת 2026 היא שנת בחירות בישראל, בין אם מוקדמות ובין אם במועדן, ובנסיבות אלה המפלגות הישראליות בכלל, ומפלגות הימין הכהניסטי בפרט, “רוכבות על גלים גבוהים של הקצנה”.
לפי הדוח, גורמים בשלטון מדינת כוחות הכיבוש, ובמיוחד אלה העוסקים בהשתלטות על אדמות פלסטיניות והפיכתן למרחב לפעילות ישראלית הרסנית, אומרים כי אם שנת 2025 הייתה “שנת מהפכה בהחלטות ובשינוי תפיסת העבודה”, הרי ששנת 2026 היא “שנת השטח”, ובפועל “נראה רגליים על הקרקע”. בדוח נטען כי גורמים אלה, ובראשם המינהל האזרחי של רשויות כוחות הכיבוש שעליו מופקד בצלאל סמוטריץ’, נשענים על ההסכמים הקואליציוניים בין מפלגות “הציונות הדתית” ו“הליכוד”, שלפיהם הוסכם, באישור מפורש של בנימין נתניהו, על הקמת 70 התנחלויות חדשות. לפי הדוח, חלק גדול מהן מצוי כבר בשטח וממתין להסדרה בדיעבד, ואחרות חדשות לחלוטין, תוך דגש על מחוז ירושלים, צפון הגדה ואזורי בקעת הירדן הפלסטינית, במיוחד לאחר ביטול חוק “ההתנתקות” משנת 2005 והחזרה להתנחלויות שפעלו אז, לצד הרחבת בנייה בהתנחלויות חדשות בהר עיבל המשקיף על שכם מצפון ובהתנחלות “עיר התמרים” בבקעת הירדן, שלפי הדוח מיועדת לקליטת מתנחלים חרדים ולפרויקטים נוספים.
בהקשר זה דיווח העיתון הישראלי “ידיעות אחרונות” כי ממשלת כוחות הכיבוש אישרה לאחרונה תוכנית רחבה להשתלטות על אדמות פלסטיניות לצורך הקמת פרויקט התיישבותי חדש. לפי הדוח, בתחילת השנה השתלטו הרשויות על 695 דונם לצורך הקמת שכונה התיישבותית חדשה סמוך להתנחלות “קרני שומרון”, על אדמות הכפרים כפר לאקף, ג’ינסאפוט ודיר אסתיא בוואדי קאנא. האזור מתואר בדוח כבעל “חשיבות אסטרטגית גבוהה”, והשליטה בו, לפי הטענה, צפויה לקטוע את הרצף הגאוגרפי בין מחוז סלפיּת למחוז קלקיליה.
הדוח טען כי מטרת המהלך ברורה: למנוע רצף גאוגרפי בין הערים והיישובים הפלסטיניים בשני המחוזות ולהפוך אותם ל“כיסים מבודדים”, באופן שמחליש משמעותית את האפשרות להקמת מדינה פלסטינית בעלת רצף טריטוריאלי.
לפי הדוח, “ידיעות אחרונות” ציין גם כי תוכנית ההשתלטות על האזור הסמוך ל“קרני שומרון” הונחה על שולחנן של ממשלות ישראליות במשך שנים, אך לא בוצעה מסיבות שונות. בשנת 2019 ניסו שרים לקדם את ההתיישבות באזור בהסתמך על החלטת ממשלה משנת 1984, אך האישורים הנדרשים נתקעו בשל קיומם של יישובים ומקבצי אוכלוסייה פלסטיניים בהיקף של עשרות אלפים בסביבה. המהלך הנוכחי, לפי הדוח, מחבר בין המועצה ההתיישבותית ב“קרני שומרון” לבין ההתנחלויות “אלקנה” ו“עץ אפרים” (שהוקמו על אדמות הכפר מסחה במחוז סלפיּת). הוא כולל שטח של כ־700 דונם, לצד כ־200 דונם נוספים המתוארים בדוח כקרקעות “בבעלות” אנשי עסקים ישראלים, שיועדו לאכלוס חרדים. לפי התכנון, הפרויקט צפוי לכלול אלפי יחידות דיור, להפוך את “קרני שומרון” לעיר, לחבר בין כביש 5 לכביש 505 וליצור רצף גאוגרפי ישראלי שיחתוך ויקיף כפרים פלסטיניים בסביבה ויהפוך אותם ל“כיסים מבודדים”.
לפי הדוח, העיתון מסר כי התוכנית כוללת הקמת 5,774 יחידות דיור בשכונות חדשות המשתרעות מזרחה, כדי לחבר את “קרני שומרון” להתנחלות החרדית “עמנואל”, שהוקמה בשנת 1983 בתוך אגן שמורת ואדי קאנא בעיירה דיר אסתיא מצפון־מערב למחוז סלפיּת. עוד נמסר כי התוכנית כוללת הקמת “עיר חינוך” ובה עשרות בתי ספר וגני ילדים, וכן מתקנים תרבותיים, ספורטיביים ומסחריים גדולים, בהם היכל תרבות, מועדון ספורט ומרכז מסחרי מרכזי. לפי הדוח, התוכנית כוללת גם שינויי תשתית, ובהם שיקום כבישים, הטמנת קווי חשמל, הקמת פארק ציבורי בהשקעה העולה על 10 מיליון שקל, סלילת דרכים חדשות ומסלולים ייעודיים לאופניים.
הדוח ציין כי בשנת 2020 הוקם באזור מאחז הידוע בשם “חוות נחל קאנא” (ולעתים “חוות דורות”), והחל להפעיל לחץ על תושבים וחקלאים פלסטינים סמוכים. לפי הדוח, מפעילי החווה רעו בקר בתוך פרדסים ושדות מעובדים, ומנעו בכוח מפלסטינים גישה למאות דונמים בסביבת המאחז. בשנים האחרונות, כך נטען, החלו יזמי נדל”ן לשווק חלקות קרקע להקמת עיר עתידית בשם “דורוֹת עילית”, שיועדה לחברה החרדית. כחלק מהשיווק הוצגה הדמיה הכוללת את כל ההתנחלויות הישראליות הסמוכות, בעוד שהכפרים הפלסטיניים שמסביב הושמטו לחלוטין. כעת, לפי הדוח, הממשלה מצטרפת למאמץ: המינהל האזרחי העניק את השם “דורוֹת” להכרזת אדמה בסמוך לנכסי היזמים.
הדוח טען כי אין זו ההתנחלות הראשונה שמוקמת ביוזמת יזמים פרטיים הטוענים שרכשו אדמות מפלסטינים. בפברואר 2023, כך נטען, אישרה הממשלה רשמית את הקמת ההתנחלות “משמר יהודה”, לאחר שהוקצו אדמות מדינה סמוכות לחלקות שהועברו ליזמים. עוד הוזכרו התנחלויות שהוקמו בעבר באופן דומה, ובהן “מודיעין עילית”, “רבבה” ו“אבני חפץ”.
לפי הדוח, “ידיעות אחרונות” ציטט את בצלאל סמוטריץ’, שר האוצר ושר ההתיישבות במשרד הביטחון, שאמר כי הקמת שכונת “דורות” היא “פריצת דרך אדירה” שתוביל לבניית אלפי יחידות דיור ב“קרני שומרון”, שתהפוך לעיר. בדוח נמסר כי סמוטריץ’ הוסיף שכאשר “קרני שומרון חזקה” משתפר הביטחון גם ברעננה ובכפר סבא, וכי הממשלה “ממשיכה בבנייה ובפיתוח ההתיישבות”, “ממשיכה להרוג את רעיון המדינה הפלסטינית” וממשיכה לבסס “חגורת ביטחון” ל“גוש דן”. עוד נמסר כי ראש המועצה ב“קרני שומרון”, יהונתן קוזניץ, אמר שהכרזת האדמות הסמוכות כ“אדמות מדינה” אינה רק צעד אסטרטגי “שקובע עובדות בשטח ומרסן את החלום המדומה למדינה פלסטינית”, אלא צעד דרמטי ליצירת רצף התיישבותי אחד ש“קרני שומרון” במרכזו.
במחוז סלפית, לפי הדוח, מתנחלים השתלטו על כ־180 דונם מאדמות העיירה א־זאוויה כדי להכין במקום בית קברות למתנחלים. בדוח נטען כי מדובר בצעד שנועד לקבוע עובדות בשטח ולהרחיב שליטה התיישבותית באזור יעד הנתון כמעט מדי יום לתקיפות מתנחלים, בכלל זה עקירת עצי זית ודחיקת שטחים חקלאיים נרחבים. עוד נטען כי הוצאו התראות שמטרתן השתלטות על כ־4,000 דונם מאדמות העיירה, במסגרת תוכניות התיישבותיות שצפויות לשנות את המאפיינים הגאוגרפיים והדמוגרפיים של האזור.
בהקשר זה צוטט בדוח ממלא־מקום ראש עיריית א־זאוויה, אמיר שקיר, שאמר כי בתי קברות התיישבותיים משמשים עילה להשתלטות על אדמות נוספות בסביבה ולהטלת מגבלות על גישת בעלי הקרקע אליהן, באופן שמייצר אזורי סגירה שמשרתים התרחבות התיישבותית לטווח ארוך.
בנוסף, לפי הדוח, רשויות כוחות הכיבוש מתכננות להתחיל ביישום פרויקט “כביש 45” ההתיישבותי. ישראל גנץ, ראש מה שמכונה “המועצה האזורית בנימין”, הודיע על התחלה מעשית של העבודות בשבועות הקרובים, בתקציב המוערך בכ־400 מיליון שקל. בדוח נטען כי מדובר במהלך שנועד לבסס סיפוח התנחלויות מצפון לירושלים וממזרח לרמאללה ולחברן לעיר ירושלים. עוד נטען כי הרשויות מתייחסות להתנגדויות המשפטיות שהגישו בעלי קרקע בכפרים ג’בע, קלנדיה, כפר עקב, א־ראם, מכמאס וברקא כאל הליכים פורמליים. לפי מחוז ירושלים, מטרת הפרויקט היא לחבר התנחלויות שממזרח לרמאללה ומצפון לירושלים ישירות לכביש 443, המוביל לירושלים ולשטחי 48. לפי התכנון, העבודות יתחילו מול התנחלות מכמאס במזרח ויימשכו עד מנהרת מחסום קלנדיה במערב, כדי לקצר את זמן הנסיעה של מתנחלים ולבסס חיבור ישיר לערי הפנים. לפי הדוח, הפרויקט, במקביל להרחבת כבישים עוקפים מאזור מחסום חזמא עד אזור “עיון אל־חראמיה” ממזרח לרמאללה, נועד ליצור רשת כבישים מקושרת המשרתת התנחלויות, באופן שמותיר את צפון ירושלים ומזרח רמאללה כ“כיסים מבודדים” בתוך מרחב גאוגרפי בשליטה התיישבותית.
מחוז ירושלים הוסיף, לפי הדוח, כי מדובר בהמשך לתוכנית משנת 1983 במסגרת צו צבאי מספר 50 לענייני דרכים, שנועד לקטוע רצף של מקבצי אוכלוסייה פלסטיניים ולבודד אותם מאחורי כבישים עוקפים. נטען כי כוחות הכיבוש פועלים לשלב את תשתיות ההתנחלויות ברשת המרכזית, במטרה למחוק את הקו הירוק ולכפות ריבונות בפועל בשטח, ולהפוך התנחלויות לפרוורים המחוברים למרכז המדינה באמצעות כבישים מהירים. עוד נטען כי לאורך שנים המשיכו רשויות המינהל האזרחי לפרסם מכרזים ולהתחיל בעבודות בשטח, במיוחד באזור מנהרת קלנדיה, באופן שמציב עובדות חומריות לפני כל הכרעה שיפוטית. לפי הדוח, התוכנית נועדה למשוך אלפי מתנחלים חדשים באמצעות רשת תחבורה שמאפשרת מגורים בעומק הגדה תוך שמירה על חיבור מהיר לירושלים. עוד נטען כי התוכנית אינה מסתכמת בהשתלטות על אדמות אלא מבססת “משטר אפרטהייד” באמצעות רשת כבישים מתקדמת למתנחלים על חשבון פירוק הגאוגרפיה הפלסטינית וחסימת אופקי הפיתוח של בעלי הקרקע.
בירושלים, לפי הדוח, העיתון “הארץ” חשף תוכנית לבניית 1,400 יחידות דיור על השטח שעליו הוקם מטה אונר״א בשכונת שייח’ ג’ראח במזרח ירושלים, במסגרת פרויקט שנועד לשנות את אופי המקום ולהסב אותו לצרכים התיישבותיים. עוד נטען כי “רשות מקרקעי ישראל” מתכננת לפנות גם את מטה אונר״א בכפר עקב, במהלך שמטרתו סיום נוכחות הסוכנות בתוך ירושלים. בדוח נמסר כי בשבוע שעבר החלו דחפורים של כוחות הכיבוש בהריסת מטה הסוכנות בפיקוח ישיר של השר לביטחון לאומי איתמר בן־גביר ובנוכחות נציגי “רשות מקרקעי ישראל”.
מחוז ירושלים מסר, לפי הדוח, כי “ההריסות הן פגיעה ישירה בסוכנות או״ם בעלת חסינות משפטית בינלאומית”, במיוחד לנוכח הורדת דגל האו״ם והנפת דגל ישראל בתוך המתחם בטענה להיעדר רישוי, דבר שהוגדר “הפרה בוטה” של חסינות מוסדות בינלאומיים.
במחוז בית לחם, לפי הדוח, רשויות כוחות הכיבוש מתכננות להקים התנחלות חדשה בשם “שדמה – יציב” ממזרח לבית סחור, כחלק ממאמצים להרחבת ההתיישבות באזור על אדמות המסווגות “אדמות מדינה”, באתר מחנה נטוש שהיה מוכר בעבר בשם “שדימה” (“קן העורב”). לפי דיווחים ישראליים שהובאו בדוח, ההתנחלות החדשה נועדה ליצור רצף התיישבותי בין “הר חומה” (ג’בל אבו ע’נים) מדרום לירושלים לבין “תקוע” מדרום־מזרח לבית לחם. בדוח נטען כי בטקס ההשקה והנחת אבן הפינה השתתפו סמוטריץ’, שרת ההתיישבות אורית סטרוק, ראש המועצה ב“גוש עציון” ירון רוזנטל, ראש תנועת “אמנה” זאב חבר, וראש ישיבת “הר המור” הרב עמיאל שטרנברג. לפי הדוח, הקמת ההתנחלות באתר זה משתלבת בתוכניות להרחבת הבנייה ההתיישבותית ולחיזוק השליטה באזור שממזרח לבית לחם, באופן שמקיף מקבצי אוכלוסייה פלסטיניים ומקטע את הרצף ביניהם.
לפי ערוץ 7, המזוהה עם מתנחלים, צוטט מתנחל בשם אפרים שחור, שהוגדר כאחד מראשוני המשפחות שעברו למקום, שאמר כי עשר משפחות התיישבו עד כה בהתנחלות החדשה, וצפויות להצטרף משפחות נוספות, וכי ההתנחלות עדיין מתמודדת עם אתגרים בשטח בשל “סביבה פלסטינית רחבה” סביב האתר.
הדוח ציין עוד כי אלימות כוחות הכיבוש וקבוצות מתנחלים נמשכת נגד קהילות בדואיות ורעייתיות פלסטיניות, במטרה לדחוק אותן מאדמותיהן ומאזורי מגוריהן. לפי הדוח, המקרה האחרון של דחיקה כפויה פגע ביום שני 20 בינואר 2026 ב־20 משפחות ממשפחות א־זאיד, שנאלצו לפרק בתים וסככות ולעזוב את קהילת “שלאל אל־עוג’א” הבדואית, בעקבות הסלמה בהטרדות ובתקיפות מתנחלים כחלק ממדיניות דחיקה כפויה. בדוח הוזכר גם ניסיון לדחוק את קהילת ח’רבת אל־מראג’ם השייכת לאדמות הכפר דומא במחוז שכם, לאחר שקבוצות מתנחלים נכנסו בשבוע שעבר לאדמות הסמוכות לבתי התושבים והקימו גדר על חלק מהן במטרה להשתלט עליהן.
לפי הדוח, תופעת תקיפות מתנחלים התרחבה והם ביססו שליטה על שטחים רחבים בגדה, בעיקר במדרונות המזרחיים הצופים אל בקעת הירדן הפלסטינית, לאחר שממשלת כוחות הכיבוש סיפקה למתנחלים נשק אוטומטי, רכבי שטח, רחפנים ואמצעי קשר. בדוח נטען כי מתנחלים משתמשים באמצעים אלה במרדף ובדחיקה של קהילות פלסטיניות. לפי משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים (אוצ’ה), כפי שהובא בדוח, במהלך שנת 2025 ביצעו מתנחלים יותר מ־1,700 תקיפות נגד פלסטינים ב־270 מוקדים בגדה המערבית. עוד נמסר בדוח כי לפי דוח שפורסם לאחרונה מטעם ארגון זכויות האדם הישראלי “בצלם”, מתנחלים דחקו במהלך השנתיים האחרונות את תושבי 44 קהילות פלסטיניות והקימו במקומן מאחזים.
הדוח סיכם שורה של אירועים שתועדו במהלך השבוע הנסקר, בהם עבודות דחיקה בקלנדיה, תקיפות מתנחלים במסאפר יטא, הצבת מבנים ניידים באזור “עוש גרב” ממזרח לבית סחור, חסימת דרך חקלאית בדרום אל־מֻע’אייר, תקיפות בכפר יתמא והצתת ציוד בכפר עוּריף, וכן סלילת דרך באזור טמון ושחרור עדרים בשדות חיטה בצפון בקעת הירדן.
