דוח שבועי של המשרד הלאומי להגנה על האדמה ומאבק בהתנחלויות מתאר בשבוע האחרון תהליך שמוגדר בו כ“העמקת הפרויקט הקולוניאלי” בגדה המערבית. הדוח מציג רצף מהלכים — צווים צבאיים, פעולות משפטיות־מנהלתיות, סלילת דרכים צבאיות והסדרת מאחזים — שמטרתם, לפי ניסוחו, עיצוב מחודש של המרחבים סביב ירושלים והבקעה, תוך דחיקת קהילות פלסטיניות וצמצום מרחב המחיה שלהן.
הדוח, המסכם את השבוע שבין 22 ל־28 בנובמבר, מצביע על מה שהוא מכנה “גל התרחבות חדש” במחוז ירושלים ובצפון הבקעה. לטענתו, מדובר באסטרטגיה רחבת־היקף המשלבת החלפה בין פקודות צבאיות לבין מהלכים משפטיים, מתוך כוונה להרחיב את המרחב ההתנחלותי על חשבון אדמות פלסטיניות — פרטיות וציבוריות גם יחד.
אחד המהלכים המרכזיים שאליו מתייחס הדוח הוא סלילה של דרך צבאית חדשה המשתרעת על פני שטחים נרחבים במחוז טובאס והבקעה הצפונית. לפי הדוח, רשויות הכיבוש הוציאו צווי תפיסה לסדרה של קרקעות באזור עין שבלי, בסהל אל־בקיעה, באזור עינון ובמרחב שממזרח לטיאסיר, ועד למזרח טובאס. חלק מהאדמות המופקעות רשומות בטאבו כבעלות פרטית. ברשות הפלסטינית למאבק בגדר ובהתנחלויות מעריכים כי אורכה המתוכנן של הדרך מגיע ליותר מ־22 קילומטרים, על חשבון כ־1,042 דונם מאדמות התושבים, וכי מדובר בדרך שנועדה להפוך מציר צבאי זמני לשדרה אסטרטגית קבועה. לפי הדוח, המשמעות המעשית בשטח היא חסימת גישתם של חקלאים ורועים לשטחים המזרחיים של המחוז, המשמשים בסיס לחיים הכלכליים והחקלאיים באזור. מקורות אחרים שמצטט הדוח מעריכים כי מדובר בתוואי ארוך אף יותר, המשתרע על פני כ־40 קילומטרים, ושמשולב בניסיון להעביר את מחסום אל־חמרא קרוב יותר לעין שבלי — מהלך המוצג בו כ“יצירת כיסוף טריטוריאלי חדש” העלול לנתק את מחוז טובאס מסביבתו.
במקביל מציג הדוח מהלך נוסף שמכונה בו חלק אינטגרלי מ“העמקת הפרויקט הקולוניאלי”: הפיכתם של מאחזים בלתי חוקיים להתנחלויות רשמיות. כפי שמתואר, מפקד פיקוד המרכז, אבי בלוט, חתם על עשרה “תחומי שיפוט” חדשים המעניקים מעמד רשמי למספר מאחזים, חוות רעייה ושכונות הצמודות להתנחלויות קיימות. בין האתרים הללו נמנים ג’ודר/תיפתס במחוז טולכרם, “לשם” במחוז סלפית, “כרם רעים” שנפרדה רשמית מטלמון, “נריה” באזור רמאללה, “מטעי גלעד” במחוז קלקיליה, “איבי הנחל” במחוז בית לחם, וכן שינויים בגבולותיהן של משואה והר אדר במחוז ירושלים. הדוח מציין כי מאז תחילת השנה הוסדרו 39 תחומי שיפוט חדשים ו־30 התנחלויות קיבלו מעמד רשמי — חלק ממה שמוצג בו כתוכנית ממשלתית להקמת 50 התנחלויות נוספות בגדה המערבית.
במרחב ירושלים המזרחית מתאר הדוח שורה של מהלכים המשכיים: צו צבאי חדש להפקעת 77 דונם מאדמות אל־זעים ועיסאוויה; הקמת מאחז חדש בצור באהר בשטח של כעשרה דונם, אזור שהדוח קושר לפעילות עמותת “אלעד”; ושימוש מוגבר בהליכי “הסדרת קרקע” מכוח חוק ההתיישבות משנת 2018, שבאמצעותו, לפי ניתוח ארגון “במקום”, מועברות אדמות פלסטיניות לרישום חדש המשרת את מטרות ההתנחלות. הדוח מציג זאת כחלק ממהלך הדרגתי של הפקעה במעטפת חוקית.
במקביל מצביע הדוח על גל צווי פינוי והריסה באזור אלעיזריה, שנקשר במרחב הציבורי לפרויקט E1 — תוכנית ההתפשטות ההתנחלותית שמחברת בין מעלה אדומים לירושלים המזרחית ומשתרעת על שטח של יותר מ־12 קמ"ר. החוקר אביב טטרסקי מארגון “עיר עמים” מצוטט בדוח כאומר כי מדיניות הכיבוש באזור C מכוונת אל “לקיחת הקרקע בלי האנשים” — ניסיון להגדיל את נוכחות המתנחלים תוך דחיקת הפלסטינים.
הדוח מתייחס גם למישור החקיקתי: אישורה בקריאה ראשונה של הצעת חוק בכנסת, המתירה למתנחלים לרכוש נכסי מקרקעין בכל רחבי הגדה המערבית — ללא אישור המינהל האזרחי וללא קשר לסיווג האזור (A, B או C). מהלך זה מוצג בדוח כחוליה נוספת בתהליך סיפוח בפועל של שטחי הגדה.
בהמשך עובר הדוח לתיאור מצב האלימות בשטח — לא כאירועים נקודתיים אלא כתבנית יומיומית המעמיקה את השליטה הטריטוריאלית של הכיבוש. כך, לפי הדוח, שלוש משפחות בדואיות בח’ת’רורה נאלצו לעזוב את בתיהן בעקבות תקיפות מתנחלים; במוחמאס מצפון־מזרח לירושלים הותקפו חקלאים והוצת מבנה חקלאי; במסאפר יטא דווח על גניבת ראשי צאן, מניעת גישה לשדות ועל חריש של אדמות פרטיות בידי מתנחלים בליווי צבאי; בח’דר מדרום לבית לחם נהרס בית בן שלוש קומות; ובצפון הגדה, באזור אל־מסעודיה, בוצעו עבודות עפר נרחבות לקראת הכשרת “דרכים תיירותיות”. הדוח מתאר עקירת מאות עצי זית באזור שכם, הצתת וילות תיירותיות בהקמה, תקיפות חוזרות במרחב רמאללה — וכל אלה מוצגים בו כחלק מתפיסה כוללת של “דחיקת המרחב הפלסטיני”.
על פי נתוני “בצלם” המצוטטים בדוח, מאז אוקטובר 2023 הרגו כוחות הכיבוש ומתנחלים 1,004 פלסטינים בגדה המערבית, בהם 217 קטינים; לפחות 21 נהרגו ישירות מירי מתנחלים. מנכ"לית הארגון, יולי נובק, מציינת כי העדר מנגנוני ריסון “מאפשר לישראל ליישם בפועל טיהור אתני בגדה”.
הדוח מסכם את הממצאים בתיאור של מהלך מרחבי רציף: “העמקת הפרויקט הקולוניאלי, חיבור בין גושי ההתנחלות, וניתוק קהילות פלסטיניות מהמרחבים הטבעיים שלהן — מהאדמות, מהמרעה ומהפרנסה”.
