ירושלים, 9 בנובמבר 2025 – נדימ עלאווי
בקהילת מעאזי ג׳בע, כ־9 ק״מ מצפון־מזרח לירושלים, מתארים התושבים הסלמה הדרגתית שהפכה לשגרה: פשיטות מתנחלים, הצתות ודחיקה שיטתית של משפחות, אוהלים ומבני משק – בניסיון לכפות עזיבה.
הבוקר, בזמן שמשמרות התושבים סיירו בשולי הקהילה, מתנחלים חדרו למתחם, הציתו מבנה משק ותקפו במקלות ובאבנים את נאג׳ח ערערה ואחרים שניסו להרחיקם. כמה תושבים נפגעו בחבלות וחתכים.
מאז פברואר נרשמה שרשרת תקיפות נגד עשרות משפחות ממשפחות ערערה, מעאזי והתבנה, שמקורן בשבטי הכעאבנה והג׳האלאין: ירי חי, אלימות במקלות ואבנים, והצתת בתים, אוהלים ו”ברכסים”. תריסר תושבים הפסיקו לעבוד ומתחלפים בשמירה סביב השעון על בתים, עדרים וציוד. ערערה אמר לוואפא כי “הפרנסה נדחקה הצדה מול שמירה על החיים”, והוסיף שמרעה כמעט אינו מתאפשר.
עם תחילת הגשמים גוברים החשש והפגיעוּת: ללא הכנסה יציבה ועם פשיטות לילה חוזרות, הקהילה מתקשה להתאושש. אחמד מחמוד כעאבנה תיאר מאחז שהוקם בפברואר מדרום לקהילה והחריף את המצב; בספטמבר הוצת בית אחיו “ונשרף כליל”. לדבריו, “התקיפות חזרו יותר מחמש פעמים; בכל פעם מגיעים כארבעים מתנחלים בליווי כוחות הכיבוש, וחלקם יורים אש חיה”.
לדברי הפעיל עאיד גפראני, המטרה היא השתלטות על מאות דונמים להרחבת ההתנחלות “אדם” על אדמות ג׳בע וחיבורה לגושים סמוכים – יצירת רצף התיישבותי עם “שער בנימין”. בקהילה חיים כ־200 בני אדם – כ־40 משפחות וכ־70 ילדים מתחת לגיל 18 – בתנאי תשתית ירודים.
בפברואר 2024 פרסמו רשויות הכיבוש תוכנית מפורטת להרחבת “ג׳בע בנימין” בכ־150 דונם בצפון ההתנחלות, על גבעה מול מרחבי מרעה. לפי מרכז מחקרי הקרקע, ייעוד הקרקע משתנה מחקלאות לבנייה למגורים ולמתקנים משלימים. השכונה המתוכננת ניצבת מול “שער בנימין”, כאשר מעאזי ג׳בע מהווה כיום את החיץ; מטרת ההרחבה – פריצת הרצף בין הגושים באזור.
דוח רשות המאבק בגדר ובהתנחלות מאוקטובר 2025 מתאר מדיניות רבת־שנים בבקעת הירדן והמדרון המזרחי: הכרזות “אדמות מדינה”, שטחי אש ושמורות, רשת כבישים ומחסומים, ומאחזי רעייה וחקלאות – תשתית שמפרקת את המרחב הפלסטיני לכיסים מכותרים ומחברת בין התנחלויות, בסיסים ומאחזים. מאז 7 באוקטובר 2023 התהליך הואץ בשתי זרועות: אלימות מתנחלים גוברת והרחבת החלטות מנהליות המייצרות מציאות גיאו־פוליטית חדשה.
לפי נתונים רשמיים וארגוני זכויות, מאז אוקטובר 2023 פונו או נעקרו יותר מ־33 קהילות בדואיות פלסטיניות ב־66 אתרים בגדה, כ־2,373 בני אדם. המרחבים שפינו נסגרו בפני רעייה ועיבוד, ובמקביל הוקמו 114 מאחזים חדשים.
