ניו יורק, 1.11.2025 – ד״ר חאלד סעיד, היועץ האזורי לבריאות הנפש בארגון הבריאות העולמי (WHO), אמר כי הצרכים בתחום זה ברצועת עזה הולכים וגדלים לנוכח המצב הנוכחי, על רקע הרס התשתיות והירידה ביכולת לספק תמיכה נפשית, לצד מחסור חמור במומחי בריאות הנפש.

בריאיון שפורסם באתר האו״ם היום (שבת) אמר סעיד כי "הצרכים בתחום בריאות הנפש לא ייעלמו לפתע עם הפסקת האש. הם יימשכו לאורך זמן. זהו מסע ארוך, ועלינו לוודא שבמהלכו נמשיך לסייע לקהילות".

לדבריו, בעיות בריאות הנפש אינן תולדה של המלחמה האחרונה בלבד. דו״חות קודמים הצביעו על כך ששני שלישים מהאוכלוסייה הבוגרת בעזה סבלו ממצוקה נפשית חמורה עוד לפני כן, ולמעלה ממחצית מהילדים התמודדו כבר אז עם בעיות פסיכולוגיות.

בתחילת השנה דיווח ארגון יוניסף כי למעלה ממיליון ילדים בעזה זקוקים לתמיכה פסיכו־חברתית לטיפול בדיכאון, חרדה ומחשבות אובדניות. גם סוכנות האו״ם לפליטים פלסטינים (אונר״א) הודיעה כי כ־660 אלף ילדים בעזה נשללו מהשכלה זו השנה השלישית ברציפות עקב המלחמה המתמשכת, והזהירה כי ילדי עזה מצויים בסכנה להפוך ל"דור אבוד".

שילוב בריאות הנפש בכלל המערכות

סעיד, שדיבר ממשרד הארגון בקהיר, הסביר כי יש לפעול כעת ל"שילוב רכיבי בריאות הנפש והתמיכה הפסיכו־חברתית בעבודת כל התחומים — החינוך, ההגנה, המים והביוב, והביטחון התזונתי" — במקום הקמת בתי חולים נפרדים לבריאות הנפש.

הוא הדגיש כי "בריאות הנפש היא אחריות של כולם" וכי מדובר לא רק בטיפול במחלות, אלא ב"העצמת אנשים כך שיוכלו למצות את מלוא הפוטנציאל שלהם, להתמודד עם מצבים קשים ולתרום לחוסן הקהילתי".

מכאן, לדבריו, הנושא אינו נחלתו של מגזר הבריאות בלבד, וגם לא של גוף יחיד כמו ארגון הבריאות העולמי.
"עלינו לוודא ששיקולי בריאות הנפש משולבים בכל תחומי העבודה הצפויים בעת שיקום ובנייה מחדש של תשתיות, קהילות ושירותים", אמר.

העצמת קהילות וצוותים מקצועיים

לדברי סעיד, לפני המלחמה באוקטובר 2023 פעל בפלסטין תוכנית מקיפה לשילוב בריאות הנפש במערך הרפואה הראשונית והכללית, שבמסגרתה הוכשרו רופאים ואחיות לזהות בעיות נפשיות נפוצות, לטפל בהן ולכוון לשירותים מקצועיים.

"יש כוח אדם טוב ומיומן", הוסיף. "עלינו לאפשר להם להרחיב את השירותים כדי שהקהילות יוכלו ליהנות מהם".

הוא הדגיש גם את חשיבות העצמת הקהילות המקומיות כדי שיוכלו לספק תמיכה לשכבות הפגיעות בהן. לדבריו, כאן ניכרת חשיבותם של התערבויות כמו עזרה ראשונה נפשית, תמיכה פסיכו־חברתית בסיסית, הקניית מיומנויות והדרכות — תחומים שהארגון מקדם זה שנים רבות.

התמודדות עם הסטיגמה

נוכח העלייה הדרמטית בצרכים הנפשיים של כלל האוכלוסייה בעזה, הסביר סעיד כי קיימים הבדלים בצרכים בין גברים לנשים ובין קבוצות גיל שונות. "לכן נדרש גישה ממוקדת־אדם", אמר. "אי אפשר לאמץ גישה אחידה לטיפול בקהילה כולה ובפרטים הסובלים מבעיות נפשיות".

הוא הצביע על אתגר נוסף — הסטיגמה. לדבריו, היא אינה קיימת רק בציבור הרחב אלא גם בקרב אנשי מקצוע, המטופלים עצמם ובני משפחותיהם.
"הסטיגמה דומה לענן שמכסה את תחום בריאות הנפש", אמר, "היא גורמת להפחתת משאבים, לקוצר ראייה מדיני, למחסור בשירותים ולמיעוט שימוש גם כשאלו קיימים".

בהתמודדות עם אותה סטיגמה, הדגיש סעיד, נדרשת תגובה רב־ממדית: החל מרמת המדיניות ועד רמת הפרט, לרבות תחומים כמו תקשורת, חינוך ובראש ובראשונה מערכת הבריאות.

מאז 7 באוקטובר 2023 ביצעו כוחות הכיבוש מעשי טבח ברצועת עזה שגרמו למותם של יותר מ־68 אלף איש ולפציעתם של למעלה מ־170 אלף, תוך הרס כ־90% מהתשתיות האזרחיות. מאז נכנסה לתוקף הפסקת האש ב־10 באוקטובר האחרון, נהרגו 211 אזרחים ונפצעו 597 נוספים כתוצאה מהפרות יומיומיות של הכיבוש.