ראמאללה, 5 באוקטובר 2025, וואפא – נמשכות הפגיעות של כוחות הכיבוש והמתנחלים בעיתונאים פלסטינים במהלך השנתיים האחרונות, דרך רדיפות, מעצרים והטרדות מתמשכות כלפי עיתונאים ואנשי תקשורת דיגיטליים.
על פי נתוני ועדת החירויות של איגוד העיתונאים הפלסטינים, חלה עלייה הדרגתית בהיקף ההפרות במהלך שלוש השנים האחרונות, עם החרפה ניכרת בשנת 2025, עד תחילת אוקטובר. בתקופה זו תועדו 252 עיתונאים שנהרגו, בהם 34 עיתונאיות, מירי כוחות הכיבוש במתקפה על תושבי עזה, הנתונה למעשי אלימות מתמשכים מאז 7 באוקטובר 2023.
שנת 2023 נחשבה לקשה ביותר מבחינת פגיעה בעיתונאים, כאשר 102 עיתונאים ועובדי תקשורת נהרגו, לצד עשרות פצועים ועצורים והרס מוסדות תקשורת, בעקבות תקיפות ישירות נגד עיתונאים בשטח בגדה המערבית וברצועת עזה.
בשנת 2024 נהרגו 91 עיתונאים נוספים, וההפרות נמשכו בקצב גבוה, שכלל מעצרים בשטח, הטרדות מקוונות והרס ציוד תקשורת, לצד עלייה במספר הפצועים במהלך סיקור אירועים.
מאז תחילת השנה הנוכחית נהרגו 59 עיתונאים. הנתונים מצביעים על עלייה ממוקדת בפגיעה ישירה בעיתונאים וברכושם, עם גידול במספר העיתונאיות שנהרגו ותקיפות פיזיות בזמן עבודה.
גל המעצרים נמשך בגדה המערבית וברצועה. מאז תחילת המתקפה נעצרו 153 עיתונאים: 48 מהם בשנת 2023, 69 בשנת 2024 ו־36 נוספים מתחילת השנה. בנוסף נפצעו עשרות עיתונאים מירי או רסיסים, חלקם איבדו גפיים – 63 מקרים בשנת 2023, 86 בשנת 2024 ו־54 מתחילת השנה הנוכחית.
כוחות הכיבוש הרסו למעלה מ־150 משרדים ומוסדות תקשורת מאז 2023, בהם משרדים ששוקמו בבניין אל־עֻפְרִי בעיר עזה. בשנת 2023 נהרסו 90 מוסדות תקשורת, בשנת 2024 – 30 נוספים, והשנה נהרסו 20 משרדים ומוסדות נוספים.
כוחות הכיבוש לא היססו לתקוף עיתונאים גם בבתיהם, מה שהוביל למות בני משפחותיהם – ילדים, הורים ואחים – ולפציעתם של 255 עיתונאים מירי ישיר מאז תחילת המתקפה.
שלוש השנים האחרונות התאפיינו גם בעלייה בתקיפות מצד מתנחלים נגד צוותי תקשורת. בשנת 2023 תועדו 27 תקיפות, בשנת 2024 – 36, ובשנה הנוכחית – 28 נוספות, שכללו תקיפות פיזיות, איומים וקללות.
עיתונאים פעילים ברשתות החברתיות ספגו איומים ישירים וחסימות תכנים. האיגוד האשים את החברות הבינלאומיות – פייסבוק, וואטסאפ, אינסטגרם, יוטיוב, X וטיקטוק – בשיתוף פעולה עם ממשלת הכיבוש בחסימת תכנים פלסטיניים, לרבות חשבונות של עיתונאים, סוכנויות וערוצי חדשות.
מאות עיתונאים נאלצו לעזוב את בתיהם מחשש לחייהם, וחלקם נהרגו במקלטים, בבתי קרובים ובבתי ספר ששימשו מרכזי חירום. לפי הנתונים, כ־50 עיתונאים נהרגו במקומות מחסה זמניים, כולל סמוך לבתי חולים.
איגוד העיתונאים הפלסטינים קרא לספק לעיתונאים הגנה בשטח, כולל אפודים חסיני כדורים וקסדות, ולהקים רכבי אמבולנס ומוקדי חירום באזורים מסוכנים. האיגוד קרא גם להכין תוכניות חירום למשפחות עיתונאים, להקים רשתות ביטחון אזרחיות וליצור אזורים מוגנים במקרה של תקיפות ישירות.
עוד קרא האיגוד לתעד באופן שיטתי את כל ההפרות – הרג, תקיפות, מעצרים והרס – באמצעות תיעוד מצולם, וידאו ומסמכים משפטיים שיועברו לגופים בינלאומיים. בנוסף הדגיש את הצורך בהגנה דיגיטלית לעיתונאים, שימוש בהצפנה ובאמצעי הגנה על חשבונותיהם ברשת.
האיגוד הדגיש את הצורך במתן תמיכה נפשית ומקצועית לעיתונאים שנפגעו ישירות או היו עדים למות עמיתיהם ובני משפחותיהם, וקרא להשקת קמפיינים בינלאומיים להעלאת מודעות להפרות נגד עיתונאים פלסטינים.
בסיום קרא האיגוד לחיזוק התקשורת הפלסטינית העצמאית באמצעות סיוע כספי ומקצועי למוסדות תקשורת קטנים ובינוניים, הקמת מאגרי גיבוי בטוחים לחומרים עיתונאיים, ופיתוח תוכניות הכשרה לעיתונאים בתחום בטיחות בשטח וניהול סיכונים.
לדבריו, ההפרות ההולכות ומתרחבות מבטאות מגמה של ניסיון למנוע כיסוי עצמאי ולהשתיק עדויות מהשטח.
