ראמאללה, 5 באוקטובר 2025 – וואפא
רשות המאבק בגדר ובהתנחלויות פרסמה היום (ראשון) דו"ח מקיף שלפיו מאז 7 באוקטובר 2023 ביצעו כוחות הכיבוש הישראלים ומתנחלים 38,359 תקיפות נגד אזרחים פלסטינים ורכושם ברחבי הגדה.
לפי הנתונים, כוחות הכיבוש אחראים ל־31,205 תקיפות, בעוד המתנחלים ביצעו 7,154 תקיפות נוספות. התקיפות הובילו למותם של 33 פלסטינים – 14 במחוז שכם, 12 במחוז רמאללה ואל־בירה, שלושה בחברון, ואחד בכל אחד ממחוזות בית לחם, קלקיליה וסלפית.
באותה תקופה הקימו המתנחלים 114 מאחזים חדשים – מספר חסר תקדים – שהובילו לעקירתם של 33 קהילות בדואיות פלסטיניות, הכוללות 455 משפחות ו־2,853 תושבים. מרבית המאחזים נבנו במחוזות רמאללה ואל־בירה (30), חברון (25), שכם (18) ובית לחם (14).
הפקעת 55 אלף דונם ויצירת 25 "אזורים חוצצים"
על פי הדו"ח, ישראל השתלטה על 55 אלף דונם מאדמות הגדה, בהם 20 אלף דונם שסווגו מחדש כ"שמורות טבע", ו־26 אלף דונם שהוכרזו "אדמות מדינה" ב־14 צווים שונים במחוזות ירושלים, שכם, רמאללה, בית לחם וקלקיליה. בנוסף הופקעו 1,756 דונם בצווי תפיסה לצרכים צבאיים – להקמת מגדלי שמירה, דרכים ביטחוניות ו"אזורי חיץ" סביב התנחלויות.
ישראל גם האיצה את סלילת הכבישים העוקפים שנועדו לחבר בין גושי ההתנחלויות ולנתק את הרצף הטריטוריאלי הפלסטיני. מאז תחילת 2024 הוקמו 25 אזורי חיץ חדשים סביב התנחלויות, מרביתם בצפון הגדה: חמישה במחוז שכם, ארבעה בסלפית, שניים בקלקיליה, ואחד בכל אחד מטובאס וטולכרם. חמישה אזורי חיץ נוספים הוקמו במחוז רמאללה ועוד חמישה בבית לחם ובחברון.
355 תוכניות בנייה ו"הכשרה" של 11 מאחזים
גופי התכנון בישראל דנו ב־355 תוכניות בנייה חדשות להקמת 37,415 יחידות דיור בהתנחלויות, על שטח כולל של 38,551 דונם. מתוכן אושרו 18,801 יחידות, ו־18,614 נוספות הופקדו להערות הציבור.
עיקר התוכניות התמקדו בירושלים – 148 תוכניות, מהן 44 מחוץ לגבולות העיר ו־104 בתוך תחום העיר הכבושה – לצד 51 תוכניות בבית לחם, 48 בסלפית, 38 ברמאללה, 20 בקלקיליה ו־19 בשכם.
ישראל החליטה להפריד 13 שכונות התנחלותיות קיימות ולהכיר בהן רשמית כשכונות חדשות, לאשר הקמת 22 התנחלויות נוספות, ולהכשיר 11 מאחזים בלתי חוקיים. בכך נוספו המאחזים לרשימה של 68 מאחזים חקלאיים שכבר חוברו לתשתיות אזרחיות, כדי לעגן את שליטתם בשטח.
הצתות, עקירות והריסות נרחבות
מאז אוקטובר 2023 תועדו 767 הצתות שביצעו חיילים ומתנחלים – 221 מהן ברכוש פרטי ו־546 בשדות חקלאיים. מרבית ההצתות התרחשו ברמאללה ובאל־בירה (244), בשכם (214), בחברון (51) ובטולכרם (46).
מדיניות ההתנחלויות הביאה לעקירתן של 33 קהילות בדואיות נוספות, בהן דיר עלא, עין איוב, אל־מליחאת ומערות אל־דיר.
במקביל, גדל מספר המחסומים בגדה ל־916, מתוכם 243 הוקמו אחרי 7 באוקטובר 2023 – מחסומים קבועים, עפריים ושערים ברזליים – שמגבילים קשות את תנועת הפלסטינים ואת העברת הסחורות.
1,014 הריסות ו־1,667 צווי הריסה חדשים
במהלך השנתיים האחרונות ביצעה ישראל 1,014 פעולות הריסה שפגעו ב־3,679 מבנים, בהם 1,288 בתי מגורים, 244 מבנים ריקים ו־962 מבנים חקלאיים. מרבית ההריסות נרשמו בירושלים (880 מבנים), בחברון (529) ובטולכרם (464).
כוחות הכיבוש גם מסרו 1,667 צווי הריסה חדשים, רובם במחוזות חברון, רמאללה, בית לחם, יריחו, ירושלים, שכם וקלקיליה. בין היתר נמסרו 22 צווי הריסה מנהליים בכפר אל־מליחה שבמזרח בית לחם – אזור המסווג כשטח B – צעד חסר תקדים הפוגע בזכות הפלסטינים לבנות גם בשטח הנתון לתחום התכנון הפלסטיני.
"הגדה הפכה למעבדה של קולוניאליזם אלים"
יו"ר הרשות, השר מואייד שבאן, אמר במסיבת עיתונאים כי בשנתיים האחרונות הפכה הגדה ל"מוקד ניסוי למדיניות קולוניאלית חסרת תקדים, שבה הכיבוש מפתח שיטות חדשות של הרג, דיכוי ושליטה גאוגרפית ואנושית". לדבריו, ישראל מחוקקת חוקים גזעניים שנועדו להעניק למתנחלים הגנה משפטית ולחמש אותם, בעוד הפלסטינים נשללים מזכויות יסוד – לקורת גג, תנועה ובנייה.
שבאן הוסיף כי "7 באוקטובר הפך לכתם שחור על מצחו של הכיבוש ושל כל מי שתומך בו או מספק לו הגנה בינלאומית". הוא הדגיש כי המאבק בפרויקט ההתנחלות הישראלי הוא משימה לאומית כוללת, המחייבת פעולה משותפת של מוסדות המדינה, החברה האזרחית, התנועות הלאומיות והציבור הרחב.
לדבריו, "האחדות העממית והרצון הלאומי הם קו ההגנה הראשון נגד מדיניות העקירה וההפקעה, והם שיביאו בסופו של דבר לכישלון התוכניות הקולוניאליות של ישראל".
