רמאללה, 23 בספטמבר 2025 (וואפא) – מאת בלאל ע’ית’ אל־כסואני
בריטניה, צרפת, אוסטרליה, קנדה, פורטוגל, בלגיה, מלטה, לוקסמבורג, אנדורה ומונקו הצטרפו לרשימה ארוכה של יותר משלושה רבעים מחברות האו״ם שהכריזו על הכרה רשמית במדינת פלסטין. המדינות הדגישו את מחויבותן לפתרון שתי המדינות ואת שאיפתן לקדם שלום במזרח התיכון, זאת על רקע מלחמת ההשמדה שמנהלות כוחות הכיבוש ברצועת עזה זה כשנתיים, במקביל להמשך התוקפנות בגדה המערבית כולל מזרח ירושלים, להתפשטות ההתנחלויות ולאיומים בסיפוח חלקים מהגדה.
מי הן המדינות שהכירו במדינת פלסטין?
עם גל ההכרות הנוכחי, מספר המדינות שהכירו במדינת פלסטין הגיע ל־159 מתוך 193 חברות האו״ם, וצפויות הצהרות נוספות במהלך דיוני העצרת הכללית השבוע. בין המדינות המובילות ניתן למנות את רוסיה, סין, טורקיה, הודו, דרום אפריקה, ברזיל, מקסיקו, ונצואלה, שבדיה, נורווגיה, אירלנד, ספרד, סלובניה והוותיקן.
האלג’יריה הייתה הראשונה שהכירה רשמית במדינת פלסטין ב־15 בנובמבר 1988, דקות לאחר שהנשיא המנוח יאסר ערפאת הכריז באלג’יר על הקמתה. בהמשך הכירו עשרות מדינות נוספות, וגל חדש של הכרות הגיע בשנים 2010–2011. מאז ה־7 באוקטובר 2023, ובתגובה לפשעי ההשמדה שביצעו כוחות הכיבוש, 13 מדינות נוספות הכירו בפלסטין. כיום נותרו כ־35 מדינות שאינן מכירות, בהן ארצות הברית, גרמניה, איטליה, יפן, דרום קוריאה וישראל. ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיב לגל ההכרות באומרו כי "לא תקום מדינה פלסטינית".
מה המשמעות המשפטית של ההכרה?
עומר עוודאללה, עוזר שר החוץ, הסביר כי ההכרה היא צעד ממשי ובלתי הפיך, ולא סמל בלבד: "ההכרה היא בעם הפלסטיני כולו, בהנהגתו המיוצגת על ידי אש״ף, בגבולותיו ובזכויותיו". לדבריו, עיתוי ההכרות החדשות הוא מסר ברור נגד פשעי ההשמדה ונגד שלילת זכות הפלסטינים לחיים ולמדינה.
עוודאללה הוסיף כי מבחינה דיפלומטית משרדים פלסטיניים יהפכו לשגרירויות לכל דבר, דבר שיקל על עבודת הדיפלומטים הפלסטינים. לצד זאת, החלת החוקים המקומיים במדינות המכרות תאפשר להעמיד לדין פושעי מלחמה ישראלים.
לדבריו, פלסטין מוכנה לארח שגרירויות מהמדינות המכרות, בתקווה שיוקמו במזרח ירושלים – בירת פלסטין – אך בשלב זה הן ייפתחו ברמאללה עד להקמת המדינה העצמאית.
השלכות כלכליות ופוליטיות
ההכרות יתרמו לחיזוק היחסים הכלכליים ולתמיכה ממשית בממשלה הפלסטינית, הנמצאת תחת מצור כלכלי. לדבריו, מדובר גם בהזדמנות לשדרוג מוסדות המדינה, המערכות הציבוריות והתשתיות, בסיוע מדינות שלהן ניסיון רב.
עוודאללה הדגיש כי ההכרות מוסיפות כלים ללחץ על ישראל ומבססות את מעמדה של פלסטין כישות מדינית בזירה הבינלאומית. הוא הזכיר כי חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי משנת 2024 הדגישה את הצורך להפסיק את הכיבוש, וההכרות משרתות מטרה זו.
לדבריו, ההכרות הרצופות יגרמו למדינות נוספות להצטרף למהלך, ופלסטין תמשיך לפעול מול הקהילה הבינלאומית עד להכרה מלאה. "זה תנאי יסודי לשלום צודק וכולל באזור ותנאי הכרחי לשמירה על זכויות העם הפלסטיני", אמר.
עוודאללה הביע תקווה שהמדינות ינצלו את היוזמה הסעודית־צרפתית לקידום ההכרה והנעת פתרון שתי המדינות, "שהוא הדרך היחידה לשלום, יציבות וביטחון לכולם".
