רמאללה, 2 בספטמבר 2025, וואפא- מאת: מחמוד אבו עבייה
המשבר הכספי החריף שנגרם מהחזקת כספי המסים הפלסטיניים בידי ממשלת הכיבוש הוביל לראשונה לדחיית פתיחת שנת הלימודים תשפ"ו (2025/2026) בשבוע. במקום להתחיל ב־1 בספטמבר, הלימודים במערכת הממשלתית יחלו רק ב־8 בספטמבר. החריגות הן בתי הספר בירושלים, בתי הספר של אונר"א ובתי הספר הפרטיים, שהחלו לפעול במועד.
במשרד החינוך וההשכלה הגבוהה ציינו כי ההחלטה נובעת מהחמרת המשבר הפיננסי: עיכוב במשכורות המורים, קיפאון בפרויקטים של בניית בתי ספר, אי־יכולת לבצע תחזוקה, ועיכוב בהדפסת ספרי לימוד. דובר המשרד, צאדק אל־ח’ד’ור, הבהיר כי מדובר בצעד חסר תקדים גם ביחס לשנים קשות של אי־יציבות פוליטית. לדבריו, אם לא יימצא פתרון בהקדם, קיימת סכנה ממשית לעיכוב נוסף.
בארגון העיתונאים הפלסטינים הוסיפו כי החנק הכלכלי פוגע לא רק בזכות היסוד של מאות אלפי תלמידים לחינוך, אלא גם בזכות הציבור לדעת ובחופש הביטוי. לטענתם, החינוך הוא נדבך מרכזי בשמירה על זהות לאומית ועל האפשרות להצמיח עיתונאים ואנשי תקשורת חופשיים, ולכן פגיעה בו היא חלק ממדיניות כוללת של החלשת החברה הפלסטינית.
האיגוד הכללי של המורים פרסם הצהרה חריפה שבה הדגיש כי המורה הפלסטיני אינו "מעביר ידע בלבד, אלא עמוד התווך של העמידה הלאומית". האיגוד הודיע כי עבודת המורים תצומצם לשלושה ימים בשבוע בלבד, עקב חוסר היכולת לשלם משכורות סדירות. מזכ"ל האיגוד, סעיד עראזיקאת, הדגיש כי מדובר במשבר מהחמורים שידעה מערכת החינוך הפלסטינית מאז הקמתה. לדבריו, ההחלטה לדחות את פתיחת השנה נעשתה בתיאום עם המשרד ועם ראש הממשלה, במטרה להפעיל לחץ גם על הקהילה הבינלאומית.
גם מועצת ההורים המרכזית הצטרפה לאזהרות, וקראה להעביר מסר חד־משמעי לעולם כי החינוך בפלסטין נמצא בסכנה. נציג המועצה, עיד חסונה, ציין כי צמצום ימי הלימוד יוביל ל"פגיעה בלתי הפיכה ברמת התלמידים ובאיכות החינוך", וקרא לממשלה לנקוט צעדים נוספים להקלת הנטל הכלכלי על המורים, בהם הקלות במסים ובתשלומים לאוצר.
המשבר הנוכחי מתרחש במקביל למתקפה הצבאית המתמשכת של כוחות הכיבוש בעזה ולגידול בהיקף האלימות בגדה. לפי נתוני הרשות, ממשלת הכיבוש מונעת זה ארבעה חודשים ברציפות העברת כספי המסים – ומאז 2019 היא מחזיקה כ־10 מיליארד שקל מהכנסות פלסטיניות. בנוסף היא מנכה מדי חודש כחצי מיליארד שקל, בין היתר על חשבון קצבאות לאסירים, למשפחות הרוגים ולצרכי עזה.
ראש הממשלה מוחמד מוסטפא הודיע על שורת צעדי חירום, ובהם תוכנית פיתוח כלכלית בת עשר יוזמות, רפורמות פיסקליות, קידום תוכניות סיוע של האיחוד האירופי והבנק העולמי, ותיאום עם מדינות ערביות לגיוס מימון זמני. במקביל, מתנהלים מגעים להחזרת הכספים המוחזקים ולפתרון בעיית עודפי השקל במערכת הבנקאית.
השלכות המשבר כבר מורגשות בשטח: כ־650 אלף תלמידים ב־1,948 בתי ספר ממשלתיים וכ־500 גני ילדים נותרו ללא מסגרת, ומצטרפים ליותר מ־630 אלף תלמידים בעזה שאיבדו את זכותם לחינוך מאז 7 באוקטובר 2023, בעקבות המתקפה וההרס הנרחב של בתי הספר ברצועה.
בבנק העולמי הזהירו לאחרונה כי הרשות הפלסטינית ניצבת בפני "קריסה פיסקלית", נוכח הידלדלות מקורות ההכנסה, צמצום חד בהעברת כספי המסים ותפוקת המשק, והשלכות ישירות של המתקפה על עזה.
במערכת החינוך מדגישים כי החינוך הפלסטיני לא נתפס רק כשירות ציבורי אלא כאמצעי לשימור הזהות והעמידה הלאומית. ארגון העיתונאים הפלסטינים חיזק מסר זה, באומרו כי "שמירה על הזכות לחינוך היא תנאי מוקדם לשמירה על חופש הביטוי, על תפקוד התקשורת הפלסטינית ועל העתיד הדמוקרטי של החברה כולה".
