גדיר בריקה, תינוקת בת חמישה חודשים מחאן יונס, מתה אתמול בבית החולים נאצר בדרום רצועת עזה. היא מתה מתת־תזונה, אחרי שבועות ארוכים שבהם משפחתה ניסתה לשווא למצוא חלב ומזון בסיסי.

בבית החולים תיארו הצוותים הרפואיים כיצד מצבה הידרדר במהירות. גדיר סבלה מלידה מבעיות רפואיות – ניוון ושיתוק מוחי – אבל המחסור במזון ובתרופות הפך את מצבה לבלתי הפיך. "לא היה בידינו מה להציע לה", אמר רופא במחלקת הילדים.

אביה, אשרף בריקה, סיפר בקול חנוק: "בתי מתה בגלל חוסר בחלב. חיפשתי בכל מקום ולא מצאתי. גם אם הייתי מוצא – המחיר היה גבוה מכפי שיכולתי להרשות לעצמי. אין מעבר, אין סיוע, נשארנו לבד".

גם האם של גדיר סובלת מתת־תזונה. היא מתקשה להחזיק את עצמה, שלא לדבר על טיפול בתינוקת במציאות של רעב מתמשך. "אנחנו חיים על כמעט כלום", אמר האב.

תמונתה של גדיר, שהופצה ברשתות החברתיות, מראה גוף קטן, עצמות בולטות ומבט כבוי. התמונה הפכה לסמל לטרגדיה של אלפי ילדים ברצועה, שהגוף החלש שלהם לא עומד מול המחסור המוחלט במזון ובתרופות.

על פי נתוני גורמי רפואה בעזה, עם מותה של גדיר עלה מספר ההרוגים מתת־תזונה מאז אוקטובר 2023 ל־272, בהם 113 ילדים. ארגונים בינלאומיים מזהירים כי כל עוד המצור נמשך ומשאיות הסיוע נחסמות במעברים, מקרי המוות רק יתרבו.

למרות עשרות משאיות המזון והתרופות הממתינות בגבול, הכניסה שלהן לעזה מוגבלת מאוד. מאז מרץ השנה הוחמרו ההגבלות, והמעברים נותרו סגורים ברוב הזמן.

ב־22 חודשי הלחימה נהרגו יותר מ־62 אלף בני אדם ונפצעו מעל 157 אלף, רובם נשים וילדים. מעבר לנתונים היבשים, סיפור כמו זה של גדיר בריקה חושף את המחיר האנושי היומיומי – משפחות שמחפשות חלב ולא מוצאות, תינוקות שנאבקים לשרוד, והורים שמלווים את ילדיהם הקטנים בדרכם האחרונה.