רמאללה, 21.8.2025, וואפא – יאמון נובאני
56 שנים חלפו מאז בוקר ה־21 באוגוסט 1969, שבו הצית יהודי קיצוני, אזרח אוסטרלי בשם מייקל דניס, את מסגד אל-אקצא. התמונות מאותם ימים, שבהן נראים אלפים נחלצים לכבות את האש, נותרו חקוקות. השריפה כילתה את האגף המזרחי של המסגד, פגעה בחזיתותיו, בתקרתו, בשטיחים, בקישוטים הנדירים ובספרי הקוראן שבו, והשפעתה ניכרה במשך שנים ארוכות עד ששוקם.
בין האתרים שנפגעו היו מסגד עומר, שתקרתו הייתה עשויה בוץ וקורות עץ, ונחשב לסמל היסטורי לכניסתו של עומר בן אל-ח’טאב לירושלים; מחראב זכריה הסמוך; מקאם אל-ארבעין; שלושה מתוך שבעת האולמות שנמתחו מדרום לצפון; חלקים מן התקרה שקרסו על הקרקע; שני עמודים עם קשת האבן הגדולה ביניהם תחת הכיפה; ו־74 חלונות עץ. ניזוקו גם חלקים מהכיפה הפנימית המקושטת, הקירות הדרומיים ו־48 חלונות מגבס וזכוכית צבעונית.
כוחות כיבוי אש הגיעו מחברון, בית לחם ואזורים נוספים בניסיון למנוע את התפשטות האש, על אף שנרשמו עיכובים ומניעות מצד הרשויות הישראליות. לפי תיעוד פלסטיני, המים נותקו מהאזור ומשאיות הכיבוי של עיריית ירושלים הגיעו באיחור, בעוד הכבאים המקומיים התקשו להשתלט על השריפה.
האירוע נתפס כחלק משרשרת צעדים שמאז 1948 נועדו לשנות את אופייה של ירושלים. מאז 2003 נרשמות כניסות קבועות של מתנחלים למסגד אל-אקצא, חמישה ימים בשבוע, בחסות כוחות הביטחון. בעשור האחרון נוספו גם טקסים דתיים, תחילה תפילות שקטות ובהמשך גם טקסים תלמודיים גלויים, כולל הנפת דגלים. ארגוני "המקדש" פועלים להכניס למתחם חפצי פולחן – תחילה ספרי תפילה ובגדים, וכיום גם חפצים בעלי מטען סמלי רב יותר כגון ספרי תורה, מנורה, שופרות ואפילו מזבח וקרבן חייתי.
מאוקטובר 2023, עם פרוץ הלחימה בעזה ובגדה, גברו תופעות אלה. על פי נתונים פלסטיניים, ברבעון הראשון של 2025 נרשמו 13,064 מתנחלים שנכנסו למתחם המסגד בחסות הכוחות, ו־12,134 נוספים במסגרת סיורים שהוגדרו כתיירות. במחצית הראשונה של השנה הגיע המספר הכולל ל־33,634 פולשים ול־26,012 נוספים תחת כיסוי של "תיירים".
באפריל נרשמו 1,031 כניסות, במאי 6,728, וביולי 5,487 מתנחלים ו־2,484 נוספים תחת "סיורים תיירותיים". ב־12 במאי דווח על מקרה חריג במיוחד: מתנחלים נכנסו לראשונה דרך שער הגוואנמה כשהם נושאים קרבן חייתי במטרה לשחוט אותו בשטח המסגד. ביוני נסגרו אל-אקצא וכנסיית הקבר ל־12 ימים רצופים, בעקבות המלחמה עם איראן.
השריפה של 1969 לא נותרה אירוע בודד. באוקטובר 1990 התרחש "טבח אל-אקצא הראשון": אנשי "אמוני הר הבית" ניסו להניח אבן פינה למקדש השלישי בחצרות המסגד. חיילים פתחו באש לעבר מתפללים, וכתוצאה מכך נהרגו 21 בני אדם, 150 נפצעו ו־270 נעצרו.
בספטמבר 1996 פרצה "התקוממות מנהרת הכותל", לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו הורה לפתוח מנהרה שנחפרה מתחת לחלקו המערבי של המסגד. העימותים נמשכו שלושה ימים, במהלכם נהרגו קרוב ל־100 פלסטינים ונפצעו למעלה מ־1,600.
ב־28 בספטמבר 2000 נכנס אריאל שרון לחצרות אל-אקצא, צעד שנתפס כהתגרות והצית את פרוץ האינתיפאדה השנייה. במהלך שנות האינתיפאדה נהרגו כ־4,500 פלסטינים ונפצעו למעלה מ־50 אלף.
