ב־14 באוגוסט 2025 הודיע שר האוצר בממשלת הכיבוש הקיצונית, בצלאל סמוטריץ', על אישורו לבניית אלפי יחידות בהתנחלות כחלק מהתוכנית הקולוניאלית באזור "E1", שממוקם ממזרח לירושלים. המשמעות היא פגיעה ישירה באפשרות להקמת מדינה פלסטינית רציפה בשטח, פירוק המרקם הגיאוגרפי והדמוגרפי, וחיזוק חלוקת הגדה המערבית למובלעות מנותקות זו מזו.

דובר הנשיאות הפלסטינית, נביל אבו רודיינה, הדגיש כי כל ההתנחלויות אינן חוקיות לפי המשפט הבין־לאומי, במיוחד החלטת מועצת הביטחון 2334, שקובעת כי ההתנחלויות בגדה המערבית, במזרח ירושלים וברצועת עזה אינן חוקיות. הנשיאות הטילה על ממשלת הכיבוש את האחריות למהלכים המסוכנים והזהירה מפני השלכותיהם, תוך קריאה לממשל האמריקאי לפעול לעצירתם.

רקע על התוכנית "E1"

לפי פרסום של הרשות הפלסטינית למאבק בגדר ובהתנחלויות, ממשלת הכיבוש אישרה בשנת 1999 את תוכנית "E1" (מספר 4/420) על שטח של 12,000 דונם, שהוכרז ברובו כ"אדמות מדינה" והועבר לאחר מכן לשליטת ההתנחלות "מעלה אדומים".

בשנת 2012 אושרו תוכניות מפורטות נוספות, בהן:

• תוכנית 2/4/420 להקמת אזור תעשייה על שטח של 1,350 דונם בצפון־מערב האזור.

• תוכנית 9/4/420 להקמת מטה משטרת הכיבוש על שטח של 180 דונם. המטה כבר נבנה ומשמש בסיס להרחבת אזורי השליטה.

• הפקעת 500 דונם מאדמות ענאתא ושועפאט להקמת אתר פסולת שיוסב בהמשך לפארק למתנחלים.

• שלוש תוכניות בנייה: 10/4/420 לבניית 2,176 יחידות; 3/4/420 לבניית 256 יחידות ו־2,152 חדרי מלון; 7/10/420 לבניית 1,250 יחידות. בנוסף, פארק תורני בצפון־מערב האזור.

עוד כלולה בתוכנית הקמת "כביש מרקם החיים" – חלקו כבר נסלל בין גדר ההפרדה למזרח ענאתא ועד הזעים, והמשכו מתוכנן מהזעים לאלעיזריה. מטרתו לשרת את בניית ההתנחלויות בתוכנית E1, ולמנוע מפלסטינים שימוש בציר ירושלים–אלעיזריה.

מטרות התוכנית "E1"

• ניתוק ירושלים מסביבתה הפלסטינית ופירוק הרצף הגיאוגרפי והדמוגרפי בינה לבין היישובים הפלסטיניים הסמוכים.

• חלוקת הגדה לשני אזורים מנותקים – צפון ודרום.

• הרחבת גבולות מזרח ירושלים באמצעות סיפוח גוש מעלה אדומים.

• עקירה כפויה של קהילות בדואיות ממקומן.

• שינוי המאזן הדמוגרפי בעיר באמצעות גירוש קהילות פלסטיניות כגון כפר עקב, ענאתא ושועפאט.

הגירוש הכפוי של הבדואים

העקירה המתוכננת של קהילות בדואיות היא המשך למדיניות שהחלה כבר ב־1948 וב־1967, אז פונו תושבים מהנגב ומשם לבקעת הירדן בתואנות ביטחוניות. כיום מנסה הכיבוש לפנות 46 קהילות בדואיות במדרונות המזרחיים ובבקעת הירדן (חלקן כבר פונו לאחר 7 באוקטובר 2023) כדי לרוקן את הגבול המזרחי מאוכלוסייה פלסטינית – אזור ששטחו כמיליון דונם. ניסיונות לשכן את המפונים במקומות חלופיים – כמו "הג'בל" באלעיזריה, אלנוויעמה ופצאל – נתקלו בהתנגדות עיקשת של התושבים.

גוש מעלה אדומים

מדובר באחד הגושים ההתנחלותיים הגדולים בגדה, שמדינת הכיבוש שואפת לספח לירושלים במסגרת "תוכנית ירושלים הגדולה", הכוללת את בניית גדר ההפרדה והרחבת גבולות העיר כך שיכללו את שלושת גושי ההתנחלויות: מעלה אדומים במזרח, גבעת זאב בצפון וגוש עציון בדרום. חיבור הגושים לירושלים ולשטחי 1948 נועד לייצר רצף טריטוריאלי להתנחלויות, תוך ניתוק הקהילות הפלסטיניות והוצאתן מגבולות העיר.

ראש מועצת מעלה אדומים מקדם יוזמות בנייה נוספות במסגרת E1, בהן פארק שעשועים בשטח של 800 דונם עם אגם, מתקנים ספורטיביים ומלונות, וכן שכונה חדשה בשם "מצפה אדומים" עם יותר מ־3,000 יחידות. מטרת המיזמים – חיבור מזרח ירושלים לבקעת הירדן ולגבול המזרחי, כולל חיבור ההתנחלויות "כידר" ו"מעלה אדומים".

השלכות על הרצף הגיאוגרפי של הגדה

לפי ארגון "בצלם", בנייה ב־E1 תיצור רצף בנוי בין מעלה אדומים לירושלים, תחזק את בידוד מזרח ירושלים ותפגע עוד יותר ברצף הגיאוגרפי בין צפון הגדה לדרומה. מדובר בהפרה של המשפט ההומניטרי הבין־לאומי, האוסר על העברת אוכלוסייה מהמדינה הכובשת לשטח הכבוש ועל שינוי קבוע בשטח זה. הבנייה תפגע בזכויות יסוד של פלסטינים, כולל עקירת קהילות בדואיות.

השטחים המיועדים לבנייה מוגדרים כשטח צבאי סגור, אך בפועל האיסור חל כמעט רק על השטחים הבנויים הפלסטיניים. עם יישום התוכנית, קרקעות פרטיות פלסטיניות יישארו כ"אי" מוקף בהתנחלויות, ובעליהן עלולים לאבד גישה אליהן.

מי ייפגע מהתוכנית?

הבנייה ב־E1 תפגע בכלל האוכלוסייה הפלסטינית בגדה. מיקומה של ירושלים בנקודה הצרה ביותר בגדה – 28 קילומטרים בלבד – הופך את הרצף הטריטוריאלי לשברירי ממילא. התוכנית תצמצם עוד את המרחב המחבר בין דרום הגדה לצפונה, ותכביד על האפשרות להקמת מדינה פלסטינית רציפה.

מזרח ירושלים, שבעבר שימשה מרכז אורבני לכלל תושבי הגדה, נותקה מהם עקב איסור כניסה שהטילה ישראל. יישום תוכנית E1 יעמיק את הנתק הזה ויחזק את השליטה הישראלית בעיר ובסביבותיה.