רמאללה, 6 באוגוסט 2025, וואפא – מאת מחמוד אבו עבייה

במקביל לכינוס הבין־לאומי ברמה גבוהה לפתרון הסוגיה הפלסטינית בדרכי שלום וליישום פתרון שתי המדינות, שהתקיים במטה האו״ם בניו יורק בראשות ערב הסעודית והרפובליקה הצרפתית בסוף יולי האחרון, הודיעו מספר מדינות על כוונתן להכיר במדינת פלסטין במהלך העצרת הכללית ה־80 של האו״ם בספטמבר הקרוב.

ב־24 ביולי האחרון, הודיע נשיא צרפת עמנואל מקרון, בתשובה למכתבו של נשיא מדינת פלסטין מחמוד עבאס מ־9 ביוני, כי צרפת תכיר הכרה מלאה במדינת פלסטין במהלך העצרת הכללית של האו״ם.

ב־29 ביולי, הודיע ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר לנשיא עבאס בשיחת טלפון כי הממלכה המאוחדת תכיר במדינת פלסטין בספטמבר הקרוב, לפני כינוס העצרת הכללית של האו״ם, אלא אם ישראל תנקוט צעדים מהותיים לסיום המצב הקשה בעזה ותתחייב לשלום יציב וארוך טווח.

ראש ממשלת מלטה רוברט אבילה הודיע כי ארצו תכיר במדינת פלסטין, ובמקביל צרפת ו־14 מדינות נוספות פרסמו קריאה משותפת להכיר במדינת פלסטין והזמינו מדינות נוספות להצטרף.

בסוף יולי, הודיע ראש ממשלת קנדה מארק קרני על כוונת ארצו להכיר במדינת פלסטין במהלך העצרת הכללית של האו״ם בספטמבר הקרוב. יום לאחר מכן, הודיע נשיא פינלנד אלכסנדר סטאב על נכונותו לתמוך בהכרה במדינת פלסטין אם ממשלתו תגיש הצעה רשמית בעניין.

השינוי בעמדות של מדינות רבות בעולם, אשר כלי תקשורת ערביים ובין־לאומיים תיארו כ"צונאמי" של הכרות, הוא תוצאה של הקרבת בני עמנו ועמידתם על אדמתם, וכן של המאמץ המדיני והדיפלומטי שמובילה ההנהגה הפלסטינית.

הכרות אלה נושאות מסר לממשלת הכיבוש הישראלית, אשר העמיקה את הפרותיה את החוק הבין־לאומי וההומניטרי באמצעות המתקפה על רצועת עזה, איומיה לכבוש אותה במלואה וכוונתה לספח את הגדה המערבית, כי פתרון שתי המדינות הוא הדרך היחידה להשגת שלום צודק, יציב ומקיף ולביטחון ויציבות באזור.

מהלך דיפלומטי מתמשך

מנהל מחלקת האו״ם במשרד החוץ, עומר עוודאללה, אמר לוואפא כי חשיבות ההכרות הללו נובעת מהעובדה שהן מגיעות בזמן שבו העם הפלסטיני נתון לאיום קיומי מישראל, הכוח הכובש, והן מבטאות הכרה בזכות העם הפלסטיני להגדרה עצמית ולהקמת מדינה עצמאית וריבונית.

לדבריו, הכוונה להכיר במדינת פלסטין נושאת מסר לישראל כי הנוסחה הישנה, בה חלק מהמדינות קשרו את ההכרה בהסכמתה של ישראל, השתנתה, וכי ההכרה במדינת פלסטין הפכה לדרישה חיונית להשגת שלום צודק ומקיף.

עוודאללה הוסיף כי ההכרה במדינת פלסטין היא השקעה ביישום פתרון שתי המדינות וצעד מעשי בכיוון זה, ומשמעותה על הקרקע היא הכרה במדינה הפלסטינית בגבולות 1967, כך שאין לישראל ריבונות על השטח הפלסטיני הכבוש.

הוא ציין כי להכרה במדינת פלסטין יש היבטים פוליטיים וביטחוניים הקשורים להגנה על העם הפלסטיני במדינות המכירוֹת בה, נוסף להיבטים כלכליים ומסחריים לפיתוח הכלכלה הפלסטינית, לצד מסלול של העמדת ישראל לדין על ההפרות והפשעים שהיא מבצעת נגד העם הפלסטיני.

עוד הוסיף כי ההכרות הללו יעלו את רמת הייצוג הדיפלומטי הפלסטיני במדינות המכירוֹת, ובכך יתרמו במידה מסוימת לתמיכה בחברות מלאה של פלסטין באו״ם ובחברות בארגונים ובמוסדות בין־לאומיים נוספים שבהם חברות אותן מדינות.

חיזוק האישיות המשפטית של מדינת פלסטין

אנליסטים הדגישו כי הכרה במדינת פלסטין בידי מספר הולך וגדל של מדינות מהווה תחילת הדרך לסיום הכיבוש, והדגישו את הצורך שצעדים אלה ילוו בפעולות ממשיות בשטח – בין אם באמצעות סנקציות על ישראל בתגובה על הפרות החוק הבין־לאומי וניסיונותיה לערער את פתרון שתי המדינות, ובין אם בחיזוק עמידותו של העם הפלסטיני על אדמתו, בהשתתפות בבניית מוסדותיו ובסיוע בשיקום רצועת עזה ובפיתוח כלכלתה.

החוקר הפוליטי אבראהים רבאיעה ציין את המאמץ הפלסטיני המתמשך לחיזוק האישיות המשפטית של מדינת פלסטין בזירה הבין־לאומית, בשל חשיבותו להשגת תוצאות משפטיות ולחיזוק עמידות האזרחים על אדמתם.

בראיון לוואפא אמר רבאיעה כי הודעת המדינות על כוונתן להכיר במדינת פלסטין במועד זה היא בעלת חשיבות מיוחדת בשל המתקפה ברצועת עזה ומדיניות הרעב של ישראל, בנוסף למדיניות ההתנחלות ולחזון המבקש למחוק את הקיום הפלסטיני וזכויותיו ולהגלותו מאדמתו.

הוא הדגיש כי ההכרה במדינת פלסטין תסייע לקביעת מדיניות תומכת בפלסטינים ולבידוד ישראל מבחינה פוליטית בכל הרמות וההיבטים, בין אם באמצעות שימוש בכלים משפטיים בין־לאומיים ובין אם באמצעות הטלת סנקציות על ישראל, במקביל לשיח על הזכויות הפלסטיניות.

עוד הוסיף כי אם הכרות המדינות תהיינה מלאות וללא תנאים, הן יחזקו את יכולתה של פלסטין לצבור הישגים במשפט הבין־לאומי בכל המישורים.

ההכרה כרוכה בריבונות

דלאל עריקאת, מרצה לדיפלומטיה ולפתרון סכסוכים באוניברסיטה הערבית־אמריקאית, אמרה לוואפא כי ההכרה במדינת פלסטין והכוונות המוצהרות של חלק מהמדינות חשובות ביותר, במיוחד לאור ההתפתחויות הדיפלומטיות והמשפטיות שחלו בשנתיים האחרונות.

לדבריה, ההכרה קשורה ישירות לריבונות, והיא תחילת הדרך להגשמת היעד הזה ולמימוש הריבונות הפלסטינית, והיא מאפשרת לעם הפלסטיני לממש את זכותו להגדרה עצמית על אדמתו. עם זאת, היא הדגישה כי מדובר בצעד שאינו מהווה תחליף לסיום הכיבוש.

עריקאת הסבירה כי ההכרה במדינת פלסטין היא חלק ממימוש מחויבותן של המדינות לפתרון שתי המדינות, לנוכח תכניות ישראליות שמטרתן לפגוע בהקמת מדינה פלסטינית. היא הדגישה את חשיבות שילוב ההכרה עם כלים משפטיים, כגון פנייה לבית הדין הבין־לאומי לצדק ותגובה עניינית לחוות הדעת המשפטית שפורסמה ביולי 2024, שקבעה כי הכיבוש אינו חוקי ויש לסיימו במסגרת זמן מוגדרת.

הקשר להצהרת ניו יורק

"הצהרת ניו יורק" חידשה את התמיכה בזכות העם הפלסטיני להגדרה עצמית, והדגישה כי ההכרה במדינת פלסטין והגשמתה הן מרכיבים מרכזיים ליישום פתרון שתי המדינות. ההצהרה ציינה כי ההכרה היא החלטה ריבונית של כל מדינה, וכי החברות המלאה של מדינת פלסטין באו״ם היא יסוד מרכזי בפתרון הפוליטי לסיום הסכסוך.

בשנה שעברה הכירו במדינת פלסטין: נורבגיה, ספרד, אירלנד, ברבדוס, ג׳מייקה, איי בהאמה, רפובליקת טרינידד וטובגו, סלובניה וארמניה – מה שהעלה את מספר המדינות המכירוֹת במדינת פלסטין ל־149 מתוך 193 המדינות החברות בעצרת הכללית של האו״ם.