מאת מוחמד דהמאן
בפינה קטנה של העיירה אל-קרארה בעיר ח'אן יונס, בדרום רצועת עזה, עומד הומאם אלעבאדלה מול פלטת מתכת מלבנית, שופך את בלילת הקטאיף במיומנות שירש מאביו, אשר ייסד שם במקצוע זה לפני כ-40 שנה.
הומאם, שלמד את הכנת הקטאיף מאביו המנוח, מתעקש להמשיך בעשייה זו למרות התנאים הקשים שפקדו את הרצועה בשל מלחמת ההשמדה שניהלו כוחות הכיבוש הישראלי במשך 15 החודשים האחרונים, מתוך דאגה לשימור שם המשפחה הקשור לאיכות הקטאיף שהתפרסמו בזכותו.
אומר הומאם: "אנחנו שישה אחים העוסקים בהכנת הקטאיף, ולכל אחד מאיתנו יש סניף בח'אן יונס, בנוסף לקו ייצור המספק חנויות ממתקים וסופרמרקטים".
ומוסיף: "עבודתנו מוגבלת רק לחודש הרמדאן, שכן הקטאיף נחשב לקינוח רמדאני בסיסי שאנשים מקפידים לרכוש".
זהו הרמדאן השני שעובר בקשיים, כתוצאה מהשלכות התוקפנות על רצועת עזה, אשר השפיעה על כל תחומי החיים, ובכלל זה גם על הכנת הקטאיף.
התוקפנות המתמשכת הפכה את החיים בעזה לקשים יותר, כאשר האזרחים סובלים ממחסור במוצרי מזון ועליית מחירים, בנוסף לצמצום אספקת גז הבישול, אשר השפיע ישירות על עבודת המאפיות ויצרני הממתקים.
הומאם מסביר את הקשיים בעבודתו השנה ואומר: "העלויות עלו בשל מחסור בחומרי גלם, ואם הם קיימים – מחיריהם מופקעים. אנו משתדלים ככל האפשר להקל על האזרח ולמכור את הקטאיף במחיר העלות, אך גם במחיר זה – ישנם כאלו שאינם יכולים לקנות".
המשבר לא הסתכם רק בעליית המחירים, אלא גם השפיע על המשך העבודה. ובעצב הניכר על פניו, אומר הומאם: "השנה נאלצנו לסגור שלושה סניפים ולהשאיר רק שלושה בשל המצב הכלכלי. זה לא היה קל, אך עלות התפעול הפכה לנטל כבד, במיוחד עם הירידה בביקוש".
הסגירה הזו לא השפיעה רק על המשפחה, אלא גם על העובדים שהסתמכו על מקצוע זה כמקור הכנסה עיקרי במהלך חודש הרמדאן. עם הגידול באבטלה בעזה, כל אובדן של הזדמנות תעסוקתית הופך לאסון עבור רבים.
לא רחוק מדוכן הקטאיף, יושבת מליכה אבו עלי, אם לשני ילדים, מתבוננת בעוברים והשבים ובקונים מבלי להתקרב, משום שאין ברשותה את הסכום הנדרש לרכישת הקינוח הרמדאני הזה, מה שהוביל אותה לבקש כסף מאחת משכנותיה.
היא אומרת לכתב "וואפא": "אין לנו כסף לקנות קטאיף. אנו תלויים בסיוע הומניטרי, אך בני הקטן ביקש לאכול קטאיף, ולכן נאלצתי ללוות משכנתי שבאוהל הסמוך כמה שקלים כדי לקנות לו כמה יחידות".
מליכה אינה היחידה במצוקה זו, שכן רוב המשפחות בעזה הפכו תלויות במטבחים הציבוריים ובסיוע הומניטרי לאחר שאיבדו את מקורות הכנסתם עקב המתקפה, וכעת המזון אינו עוד מותרות, אלא השגת ארוחה יומית הפכה לאתגר בפני עצמו.
ייצור הקטאיף פחת למחצית עקב המצב הכלכלי הקשה, מה שאילץ את הומאם ואחיו לצמצם את כמות הייצור, בהשוואה לשנים קודמות. הביקוש נמוך, ורוב האנשים מעדיפים להוציא את המעט שיש להם על צרכים בסיסיים במקום על קינוחים רמדאניים.
הומאם מוסיף: "בעבר, עבדנו שעות ארוכות במהלך הרמדאן, והביקוש היה גדול, אך כיום, אנשים בקושי יכולים לקנות קמח או סוכר – אז איך יחשבו על קטאיף והמילויים שלו, כמו אגוזים, גבינות, או אפילו תמרים?".
עליית מחירי המילויים מגבירה את הנטל
התייקרות המחירים לא הוגבלה רק לבלילת הקטאיף, אלא התרחבה לכל המוצרים הקשורים אליו. הומאם מסביר: "גם אם חלק מהאנשים יכולים לרכוש קטאיף, המילויים שלו הפכו ליקרים מאוד". אגוזים, גבינות ואפילו תמרים – שבעבר נחשבו לאופציה זולה – הפכו ליקרים באופן בלתי נסבל".
הוא מוסיף: "היו לקוחות שקנו קטאיף בקילוגרמים, היום הם קונים כמה יחידות בלבד, וישנם כאלה שמסתפקים רק בלצפות מהצד".
תקווה למרות הכאב
למרות כל הנסיבות הללו, הומאם אלעבאדלה מתעקש להמשיך בעבודתו, לא רק בשביל פרנסה, אלא לשימור המורשת של אביו, ששמו הפך למזוהה עם איכות הקטאיף בח'אן יונס.
הוא מסיים את דבריו ואומר: "הימים עשויים להיות קשים, אך רמדאן תמיד יישא עמו תקווה. גם בתנאים האפלים ביותר, נמשיך לעבוד כל עוד נוכל, ונושיט יד למי שזקוק, כי בסופו של דבר – אנו בני הארץ הזו, ועלינו לעמוד יחד ולהחזיק מעמד".
משבר הומניטרי חסר תקדים
לפי העדכון האחרון, מספר ההרוגים ברצועת עזה עלה ל-48,446, ומספר הפצועים הגיע ל-111,852, מאז תחילת המתקפה הישראלית ב-7 באוקטובר 2023.
עדיין ישנם קורבנות והרוגים תחת הריסות המבנים ההרוסים ובכבישים, כאשר נעשים ניסיונות לחלץ אותם, אך צוותי ההצלה וההגנה האזרחית אינם מצליחים להגיע אליהם.
המתקפה שהחלה על הרצועה הובילה להרג ולפציעת עשרות אלפי אזרחים, בהם כ-17,581 ילדים וכ-12,048 נשים, בעוד שכ-11,000 עדיין נעדרים תחת ההריסות ובדרכים. מצב זה הוביל לירידה של 6% במספר תושבי הרצועה עד סוף שנת 2024.
כ-96% מתושבי רצועת עזה (2.2 מיליון בני אדם) סובלים מרמות גבוהות של חוסר ביטחון תזונתי חמור עד ספטמבר 2024. יותר מ-495,000 בני אדם (22% מהאוכלוסייה) סובלים מרמות קריטיות של חוסר ביטחון תזונתי (שלב 5), וחלקם נמצאים בסכנת מוות בשל תת-תזונה ומחסור במזון.
