וואפא – אסראא גוראני

חודש חלף מאז פתיחת המתקפה הצבאית הישראלית המתמשכת על מחוזות צפון הגדה המערבית, מתקפה שהביאה לעקירתם בכפייה של אלפים ולחורבן רחב היקף במחנות הפליטים. ביום שישי האחרון, הופיע ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, כשהוא לבוש בחגור צבאי במהלך ביקורו במחנה הפליטים בטולכרם, תוך שהוא מאיים בהסלמה נוספת בגדה – תמונה שממחישה את גודל ההתקפה חסרת התקדים שמנהל הכיבוש במחנות הצפון.

תמונות נוספות שהופצו הראו את נתניהו מוקף בקצינים וחיילים בתוך אחד הבתים במחנה טולכרם, שממנו גורשו תושביו בכוח. שעות קודם לכן, ביקר באותו מחנה גם שר הביטחון, יואב גלנט, שאף הוא השמיע איומים דומים על החרפת הפעולות הצבאיות.

בהחרפה משמעותית של מדיניות ההגירה בכפייה שמוביל הכיבוש, הודיע היום (ראשון) גלנט כי 40 אלף פלסטינים נעקרו ממחנות הפליטים ג'נין, טולכרם ונור א-שמס, בעקבות הרחבת המתקפה שהגיעה גם לעיירה קבטיה מדרום לג'נין. הכיבוש הכניס כוחות משוריינים נוספים לאזור, מה שמעלה חשש להמשך הרג, גירוש והרס. במקביל, הודיעה סוכנות אונר"א על השעיית פעילותה במחנות אלה, דבר שעלול להחמיר את המשבר ההומניטרי שבו שרויים עשרות אלפי העקורים.

בהצהרה המצביעה על כוונות הכיבוש לקבוע עובדות בשטח, הורה גלנט לכוחות הצבא לאסור על התושבים לשוב למחנותיהם, תוך הדגשה כי הנוכחות הצבאית תימשך זמן רב, במיוחד בטולכרם ובג'נין, לצד איומים בהרחבת המבצע לערים נוספות בגדה.

כוחות הכיבוש פתחו במבצע הצבאי ב-21 בינואר, תחילה בג'נין ובמחנה הפליטים שלה, ומשם התפשט המבצע כעבור שבוע לטולכרם ולמחנותיה (טולכרם ונור א-שמס). לאחר מכן, הגיעו הכוחות גם לעיירה טמון ולמחנה הפליטים אל-פארעה שבמחוז טובאס. צה"ל נסוג מטמון לאחר שבוע של תקיפה וממחנה אל-פארעה כעבור עשרה ימים, אך ההתקפה בג'נין, בטולכרם ובמחנות הפליטים שלהם נמשכת.

ההתפתחויות האחרונות מעידות על החרפה במצב עם המשך המתקפה בצפון הגדה, תוך התמקדות במחנות הפליטים. מדובר במבצע הארוך ביותר בגדה מאז האינתיפאדה השנייה, לפני יותר משני עשורים, והכיוון הנוכחי מעיד על תרחישים קשים אף יותר בשבועות הקרובים.

חיסול סוגיית הפליטים

אנליסטים מזהירים כי המתקפה חסרת התקדים על מחנות הפליטים בצפון הגדה, הכוללת הרס נרחב ושינוי הגיאוגרפיה והדמוגרפיה של המחנות, מהווה איום ישיר על עצם קיומה של סוגיית הפליטים הפלסטינים. זאת, כחלק מניסיון לחסל את הסמלים והעדויות ההיסטוריות לסבלם, בייחוד לאור העובדה שהמתקפה על המחנות מתבצעת במקביל להתקפות על סוכנות אונר"א ולאיסור פעילותה בירושלים – איסור שנכנס לתוקף בתחילת השנה – לצד הקשיים שישראל מערימה על עבודתה בגדה המערבית וברצועת עזה.

המומחה לענייני ישראל, עצמת מנסור, מציין כי לנתניהו ולממשלתו יש שאיפה להכריע את הסכסוך בכל רחבי הגדה המערבית, אך כרגע ממוקדת הפעולה בצפון בשל חשיבותו האסטרטגית, הן בשל קרבתו לשטחי 1948 והן בשל קרבתו לגבול הירדני.

מנסור מדגיש כי הקמפיין הישראלי נגד מחנות הפליטים מתקיים במקביל למתקפה על אונר"א, וכי הסינכרון הזה אינו מקרי. לדבריו, "המטרה היא חיסול הבסיסים המרכזיים של העניין הפלסטיני, ובראשם סוגיית הפליטים. הכיבוש, בהרס המחנות, אינו פועל רק למען מטרות צבאיות מיידיות, אלא גם למען מטרות אסטרטגיות רחבות יותר – עקירת המרכיב המרכזי של הסוגיה הפלסטינית, משום שפליטות הפלסטינים היא מנוע עיקרי למאבק למען שיבת הפליטים".

באשר לכניסתו האחרונה של נתניהו למחנה הפליטים בטולכרם, תוך כדי המשך המתקפה בצפון הגדה, מנסור סבור כי בכך הוא מבקש לשדר מסרים בכמה רמות: ראשית, להפגין כוח כלפי הציבור הישראלי; שנית, לאותת לפלסטינים כי הוא עצמו עוקב מקרוב אחרי המתקפה ונחוש להמשיכה; ושלישית, להעביר מסרים גם לקהילה הבינלאומית.

לדבריו, כל הסימנים מעידים על כך שהמערכה הישראלית תימשך זמן רב ותהיה מורכבת, כחלק מאסטרטגיית הימין הקיצוני, עליה נתניהו מפקח אישית. הוא אף מעריך כי הגדה המערבית צפויה לעוד החרפה, הידוק מצור והעמקת העוני, במטרה לחסל כל אפשרות לחיים סבירים בה. "זה הפך לאחד מהיעדים המרכזיים של ישראל, וזה בא לידי ביטוי באופן בולט בתקופה האחרונה," הוא מוסיף, ומדגיש כי השר הקיצוני, בצלאל סמוטריץ', רואה בכך שליחות אישית, במיוחד כשהוא נהנה מחסות בינלאומית – בדמות ממשלו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, שתומך ברעיונות של הכשרת טרנספר לפלסטינים.

אנואר חמאם, סגן ראש מחלקת הפליטים באש"ף, טוען כי המתקפה על מחנות הפליטים היא חלק מתוכנית ישראלית רחבה יותר שמטרתה לפגוע בסוגיה הלאומית הפלסטינית דרך פגיעה בפליטים.

בראיון ל"וואפא" מסביר חמאם כי המתקפה על סוגיית הפליטים מתבצעת בשני מסלולים עיקריים, ששניהם באים לידי ביטוי באופן ברור בתקופה הנוכחית: הראשון – חורבן מחנות הפליטים, הנתפסים כהוכחה חיה לנכבה; והשני – פגיעה בפעילות אונר"א, המהווה את ההכרה הבינלאומית בסוגיית הפליטים הפלסטינים.

חמאם קובע כי הצירוף בין המתקפה הצבאית בצפון הגדה, שמתמקדת בהריסת מחנות הפליטים ובגירוש תושביהם, לבין הפגיעה בפעילות אונר"א, אינו מקרי, אלא חלק מתוכנית סדורה ומחושבת מראש.

פגיעה בזהות מחנות הפליטים

הכיבוש הישראלי מבצע הרס נרחב במסגרת מתקפתו הצבאית המתמשכת בצפון הגדה, תוך שינוי מכוון של המבנה הגיאוגרפי והדמוגרפי של מחנות הפליטים. המהלך מתבצע לאחר גירוש התושבים בכוח, הריסת שכונות שלמות ופיצוצן, וכן סלילת כבישים רחבים בתוך המחנות – תהליך שהחל במחנה הפליטים ג'נין והתפשט בהמשך גם למחנה הפליטים בטולכרם.

בהקשר זה, אנואר חמאם מזהיר כי ישראל החלה ליישם בשטח תוכנית מסוכנת במיוחד שנועדה לשנות את אופיים ומעמדם של מחנות הפליטים. לדבריו, הדפוס הברור ביותר לכך ניכר במחנה ג'נין, אך התהליך מתרחב גם למחנות פליטים נוספים בצפון הגדה שאליהם התפשט המבצע הצבאי. לדבריו, קיימת סכנה ממשית שמטרתה למחוק לחלוטין את רעיון מחנות הפליטים.

חמאם מסביר כי המהלך כולל הרס שיטתי של מחנות הפליטים, פתיחת צירים רחבים דרכם ניתן יהיה למזג את המחנות אל הערים הסמוכות, ולמעשה לטשטש את זהותם הייחודית. "הכיבוש שואף להפוך את המחנות לשכונות אורבניות כחלק מהערים הפלסטיניות הסמוכות, כך שלא תהיה להם עוד משמעות היסטורית ייחודית הקשורה לנכבה," הוא מדגיש.

באשר למשמעות הסמלית של המחנות, חמאם מדגיש כי למחנה הפליטים יש ערך פוליטי, היסטורי ולאומי עמוק. "המחנות הם העדות החיה לנכבת העם הפלסטיני, וזו עדות שישראל מבקשת למחוק," הוא אומר. לדבריו, מחנות הפליטים אינם רק מקום מגורים, אלא גם מרחב חברתי שבו הפלסטינים עיצבו מחדש את קיומם לאחר שגורשו מאדמתם בשנת 1948.

תוכנית ישנה שמתממשת כעת

התוכנית הישראלית לפגיעה במחנות הפליטים כעדויות חיות לנכבה אינה חדשה, אלא שורשיה נטועים כבר בשלבי התהוותם הראשונים של המחנות. בכל שלב מכריע בסכסוך הישראלי-פלסטיני ניתן היה לזהות מיקוד בהרס המחנות וניסיון לשנות את אופיים. ראש ממשלת ישראל בתקופת האינתיפאדה השנייה, אריאל שרון, ניסה ליישם תוכנית דומה שהתמקדה בניסיון לחסל ולשנות את פני מחנות הפליטים ברצועת עזה.

למרות שהמתקפה על מחנות הפליטים אינה תופעה חדשה, אנואר חמאם מזהיר כי התקופה הנוכחית מסוכנת יותר מכל קודמותיה. לדבריו, ממשלת ישראל הנוכחית, הנשלטת בידי הימין הקיצוני והציונות הדתית, אינה פועלת עוד לניהול הסכסוך אלא להכרעתו. אחד מיעדיה המרכזיים הוא מחיקת סוגיית הפליטים, וכדי להשיג זאת היא מבקשת לחסל את מחנות הפליטים עצמם ולפגוע במוסדות המבטאים את קיומה של הסוגיה בזירה הבינלאומית.

חמאם מסביר כי המתקפה על סוכנות אונר"א, האיסור שהוטל על פעילותה בירושלים וההגבלות הקשות על עבודתה בגדה וברצועת עזה אינם נפרדים ממטרותיה הרחבות יותר של ישראל. אונר"א, לטענתו, היא המייצגת הבינלאומית המרכזית של סוגיית הפליטים הפלסטינים ומהווה עדות לאחריות הקהילה הבינלאומית למצבם. ישראל שואפת לערער את היסודות המשפטיים שעליהם מושתתת בעיית הפליטים, תוך ניסיון לחתור תחת מסגרת החוק הבינלאומי הקובעת את זכויותיהם.

שני מסמכים מרכזיים ניצבים בבסיס הסוגיה: החלטה 302 של העצרת הכללית של האו"ם, שהובילה להקמת אונר"א ולתפקידה ההומניטרי במחנות הפליטים, והחלטה 194, הקובעת במפורש את זכות השיבה של הפליטים הפלסטינים וזכותם לפיצויים. ישראל, כך טוען חמאם, מנסה לערער את תוקפן של החלטות אלה באמצעות מתקפה ישירה על אונר"א, במטרה למחוק כל סממן המעיד על קיומה של הבעיה בזירה הדיפלומטית.

אולם לצד המשמעות הפוליטית, חמאם מתאר גם מתקפה ישירה על השירותים ההומניטריים שאונר"א מספקת במחנות הפליטים בגדה המערבית וברצועת עזה. מאז פתיחת המלחמה בעזה הפכה אונר"א לספקית הסיוע הגדולה ביותר ברצועה, ופעילותה החיונית הפכה לעמוד התווך של השירותים ההומניטריים. הפגיעה בפעילותה, לדבריו, לא נועדה רק להחליש את הארגון, אלא גם להחמיר את התנאים ההומניטריים במחנות, להעמיק את תחושת הייאוש וליצור לחץ שמטרתו הסופית היא לגרום לפליטים לעזוב את פלסטין.

הנתונים שנאספו על ידי מחלקת הפליטים של אש"ף מצביעים על התגברות האלימות במחנות הפליטים בגדה, במקביל להתקפה הישראלית על עזה. על פי הנתונים שנאספו בין 7 באוקטובר 2023 ל-16 בפברואר 2025, נהרגו 399 פלסטינים במחנות הפליטים בגדה, מתוך 919 הרוגים בכלל שטחי הגדה. באותה תקופה נפצעו 1,246 בני אדם ונרשמו 2,368 מעצרים, לצד 935 פשיטות צבאיות ולמעלה מ-800 מבנים שנהרסו – רובם במחנות הפליטים בצפון הגדה.

מתקפה חסרת תקדים

עדנאן אבו חסנה, יועץ התקשורת של אונר"א, מתאר את מה שמתרחש במחנות הפליטים בצפון הגדה כ"הסלמה מסוכנת ביותר", שהביאה לגירוש עשרות אלפים ממגוריהם ולפגיעה חמורה בתשתיות המחנות, תוך הריסת בתים ומבנים מרכזיים. לדבריו, ההרס המתמשך במחנות הפליטים בצפון הגדה הגיע לממדים חסרי תקדים מאז כיבוש הגדה המערבית בשנת 1967.

"מה שאנחנו רואים כאן הוא חורבן בסדר גודל שלא נראה בעבר," הוא אומר. "ההשלכות של מתקפה זו יתפרשו על פני כל המישורים – החברתי, הכלכלי והנפשי – וזאת נוסף למספרים הגבוהים של הרוגים ופצועים מקרב תושבי המחנות."

אבו חסנה מתאר מציאות הומניטרית קשה, שבה עשרות אלפי עקורים איבדו את בתיהם ומקורות פרנסתם, מה שעלול להוביל למשבר אנושי חמור. "לא רק שהמשפחות איבדו את בתיהן, אלא שעתידם הכלכלי נמחק בין לילה," הוא אומר. "בנוסף, אלפי תלמידים נותרו ללא מסגרת חינוכית, ועשרות אלפי בני אדם נותקו משירותי בריאות חיוניים."

אבו חסנה התייחס גם לצעדי ישראל נגד אונר"א, ובפרט להחלטתה לאסור את פעילות הסוכנות בירושלים. לדבריו, הצעד הראשון היה סגירת מטה הסוכנות בשכונת שייח' ג'ראח, אך כעת ישנם ניסיונות להרחיב את האיסור ולסגור גם את בתי הספר, המרפאות ואת מכון קלנדיה בירושלים.

"נראה כי יש מאמץ מתמשך ליישם צעדים דומים גם בגדה המערבית," הוא מזהיר. "עם זאת, בשלב זה בתי הספר והמרפאות שלנו בגדה עדיין פועלים, ולא נוותר על פעילותנו. אנו מחויבים למנדט שניתן לנו על ידי העצרת הכללית של האו"ם, המורה לנו לספק שירותים לשישה מיליון פליטים פלסטינים הרשומים אצלנו – בסוריה, לבנון, ירדן, הגדה המערבית, ירושלים ורצועת עזה."

לדברי אבו חסנה, אונר"א פועלת בכל הרמות הדיפלומטיות כדי להתמודד עם המשבר. "אנו פועלים מול מזכ"ל האו"ם, מול המדינות התורמות, ומול גורמים שונים כדי להבהיר את חומרת המצב – הן מבחינת הרס התשתיות, הן מבחינת מניעת גישה לשירותים חיוניים והן בשל הפגיעה הקשה בזכותם של אלפי תלמידים לחינוך," הוא אומר.

עוד הוא מציין כי ישנו זעם הולך וגובר בקהילה הבינלאומית לנוכח ההרס חסר התקדים במחנות הפליטים בגדה. "הקהילה הבינלאומית מזועזעת מהיקף ההרס ומהשלכותיו ארוכות הטווח. אנו רואים יותר ויותר קריאות להתערבות, וחשוב שגורמים בינלאומיים ימשיכו להפעיל לחץ כדי למנוע הסלמה נוספת."

נתונים מדאיגים

על פי דוח "ההתפתחויות האחרונות במצב ההומניטרי בגדה המערבית", שפרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA) ב-13 בפברואר, המבצע הצבאי הישראלי שהחל ב-21 בינואר נחשב למבצע הארוך ביותר בגדה המערבית מאז תחילת שנות ה-2000.

הדוח מתעד כי מאז תחילת המבצע ועד 13 בפברואר, נהרגו לפחות 44 פלסטינים, בהם 25 בג'נין, 10 בטובאס, ו-9 בטולכרם.

קרן הילדים של האו"ם, יוניסף, הביעה דאגה מהגידול במספר הילדים שנהרגים, נפצעים או נעקרים מבתיהם בצפון הגדה. על פי הדוח, במהלך החודשיים הראשונים של 2025 נהרגו לפחות 13 ילדים, מהם שבעה נהרגו בעקבות המבצע הצבאי הישראלי בצפון הגדה.

הדוח מדגיש כי המבצע הצבאי האחרון גרם לעקירתם של יותר מ-40,000 פליטים פלסטינים ממחנות הפליטים ג'נין, טולכרם, נור א-שמס ואל-פארעה.

עוד מציין הדוח כי אונר"א ממשיכה לספק סיוע חירום למשפחות הפליטים שנעקרו מהמחנות, אך נאלצה להשעות לחלוטין את פעילותה בתוך המחנות עצמם. במקביל, עם תחילת שנת הלימודים ב-2 בפברואר, נותרו 13 בתי ספר של אונר"א, המשרתים יותר מ-5,000 תלמידים בצפון הגדה, סגורים.

באשר למצבם של העקורים, הדוח מתאר כי מרביתם מתגוררים כיום בדירות שכורות, אך עם הזמן הם מתקשים יותר ויותר לעמוד ביוקר המחיה ובמחירי השכירות הגבוהים. במקביל, כ-100 משפחות מתגוררות כיום בשישה מרכזי חירום ציבוריים בטולכרם, וכ-65 משפחות נוספות שוכנו בשני מרכזי חירום בג'נין. בשל העלייה במספר העקורים, גורמים הומניטריים פועלים להקמת שני מרכזי חירום נוספים בבתי ספר בג'נין.

הדוח מתריע גם מפני הסכנות הכרוכות בגישה לשירותי בריאות. הגישה לבית החולים הממשלתי בג'נין ולבית החולים אבן סינא בעיר נותרה מוגבלת מאוד, כאשר אמבולנסים נבדקים ומעוכבים במעברי הכניסה לבתי החולים.

עוד מדווח הדוח כי בית החולים בג'נין נפגע קשות במהלך המבצע, כאשר 100 חלונות נופצו ודורשים תיקון מיידי. במקביל, אמבולנסים של הסהר האדום הפלסטיני ממשיכים להיתקל בקשיים יומיומיים עקב המגבלות שהוטלו במחסומים, וההגבלות על התנועה מונעות מעובדי מערכת הבריאות להגיע למקומות עבודתם.

המשבר הבריאותי מחריף לנוכח מחסור חמור בתרופות חיוניות, בעיקר עבור חולים במחלות כרוניות, דבר שמעמיק עוד יותר את המשבר ההומניטרי המתפתח בגדה.