מאת: סלאח טמיזי

עוד אתמול היה מוחמד אמג'ד חדוש (27) חתן מאושר, חוגג את אירוסיו באווירה של שמחה ותקווה. שעות ספורות לאחר מכן, הוא נורה למוות במחנה הפליטים אל-ערוב שבצפון חברון. כדור נפיץ פילח את גופו, ואיתו נגדעה שמחה של חיים שלמים שהייתה אמורה להתחיל.

חדוש, כמו שאר צעירי המחנה, גדל אל תוך מציאות של דיכוי ופשיטות בלתי פוסקות. אך למרות זאת, הוא המשיך לחלום ולשאוף לעתיד טוב יותר. אלא שמחנה אל-ערוב, שהיה תמיד מוקד לפעולות צבאיות ולחנק מתמשך, הפך גם לזירה האחרונה של חייו.

אמו, סנאר רשדי, שתמיד ניחמה אמהות שכולות אחרות במחנה, מצאה עצמה היום בנעליהן. תחת סגר הדוק, היא ניסתה בכל דרך להגיע למרכז הרפואי בבית פג'אר, שם נלחם בנה על חייו.

כשהגיעה, הבשורה הכתה בה. היא רצה לעבר גופתו, חיבקה אותו ודמעותיה זעקו את הכאב: "אתמול חיתנו אותך, בני, והיום אתה שוכב כך? זה החתונה שלך?" היא ליטפה את פניו בפעם האחרונה, אבל את מוחמד זה כבר לא העיר.

חדוש היה הבן הבכור, שסחב על גבו את עול המשפחה מאז מות אביו. "אתמול קראנו את אל-פאתחה באירוסיו, והוא תכנן לקנות ממתקים ולחגוג עם האהובים עליו. אבל כדור של הכיבוש קטף אותו, גזל מאיתנו את השמחה שחיכינו לה כל כך הרבה שנים," אמרה אמו בקול שבור.

אחיו, פואד, אמר שמוחמד היה העמוד שעליו נשענה המשפחה כולה. לאחר שריצה תקופה בבתי הכלא של הכיבוש, הוא עבד ברשות המכס והקדיש את כל מרצו לפרנסת הבית. "הוא לא היה רק אח – הוא היה אבא, חבר ומשענת. האובדן שלו קרע אותנו מבפנים."

דודו, תיסיר רשדי, סיפר שמוחמד היה דמות בולטת במחנה – צעיר שחייו היו מלאי עשייה ותקווה. רק לפני עשרה ימים חזר מעומרא, מתכונן לחיים חדשים, אך לא הספיק לממש את תוכניותיו. "הכיבוש הופך את הצעירים שלנו למטרות חיות. מוחמד לא היה הראשון, והוא לא יהיה האחרון. הם גוזלים מאיתנו את התקוות שלנו, אבל לעולם לא ישברו אותנו."

מושל חברון, חאלד דודין, גינה את חיסולו של חדוש, ואמר כי מדובר בחלק מההסלמה המתמשכת של הצבא במחנות הפליטים. "המדיניות הזאת לא תביא ביטחון לישראל – היא רק תחזק את דבקות עמנו בזכויותיו. הקהילה הבינלאומית לא יכולה להמשיך לשתוק מול ההרג הבלתי פוסק הזה," אמר.

הפעיל החברתי ממחנה אל-ערוב, עבד אל-חי ג'ואברה, הצהיר שהכיבוש לא ישבור את רוחם של תושבי המחנה: "מוחמד נפל היום, אבל הרוח שלנו לא תישבר. אל-ערוב יישאר עומד, למרות כל הכאב. כל צעיר שנופל מצמיח אחריו דור חדש שימשיך את הדרך."

אלפים השתתפו במסע ההלוויה של חדוש, שנפתח מבית החולים אלאח'לי והתקדם בתהלוכה צבאית דרך דרכי עפר, עד לבית משפחתו, שם נפרדו ממנו קרוביו בפעם האחרונה. לאחר תפילת ההלוויה, נטמן בבית העלמין של המחנה, לצד אביו שנפטר כשהיה ילד – סגירת מעגל כואבת עבור המשפחה.

"זה לא הסוף. הוא תמיד יהיה איתנו, בכל סמטה, בכל פינה," אמר אחד מחבריו, נפרד מהמלווה שלו לאירוסיו – והיום, מהנופל בטרם עת.