מאת: אסיל אלאחרס

הסיפור של ס' ל', ילד בן 12, התחיל כמו הרבה סיפורים של ילדים בעידן הדיגיטלי – התלהבות ממשחקי וידאו ברשת ורצון להכיר חברים חדשים. "הכרתי נערה, הרגשתי שאנחנו יכולים לסמוך אחד על השנייה. בהתחלה זו הייתה ידידות, ואז זה הפך לרגשות עמוקים יותר, קשר אינטימי. היא ביקשה ממני לשלוח לה תמונות אישיות בתנוחות מביכות. סמכתי עליה. אחרי ששלחתי לה, היא התחילה לאיים שתפיץ אותן אם לא אעשה כל מה שהיא מבקשת."

כך מתאר ס' ל' את רגעי החרדה שעברו עליו כשהבין שהוא נפל קורבן לסחיטה מינית ברשת.

"פתאום הילד שלי השתנה"

אביו של ס' ל' משחזר את הרגע שבו הבין שמשהו לא בסדר: "בהתחלה הוא נהיה שקט יותר, הסתגר בחדר, התרחק מהמשפחה. חשבתי שזה הגיל, אבל אז הגיע הרגע שהוא נשבר. הוא סיפר לי הכול – איך מישהו שהוא חשב שהוא מכיר מנצל אותו ומאיים עליו. מייד פנינו למשטרה ולפרקליטות, ומשם התחילה החקירה."

המשטרה חשפה כי מאחורי הפרופיל של הנערה עומד למעשה גבר בן 32, שהתחזה כדי להפיל ברשתו ילדים תמימים. "הסיפור הזה לא נגמר במעצר. הבן שלי סובל עד היום. הוא מפוחד, מדוכא, בורח ממפגשים חברתיים, מתבייש לצאת מהבית. אפילו הלימודים נפגעו, הוא מפסיד שיעורים, מתקשה להתרכז. ילדים בבית הספר התחילו להציק לו – וכשהתברר לנו שזה בגלל השיימינג שהוא חווה, החלטנו לפנות ליחידה להגנת ילדים, שהחלה לספק לו תמיכה נפשית וחברתית."

"תמורת משחקי פלייסטיישן – הוא שלח תמונות עירום"

הסיפור של ס' ל' הוא רק אחד מתוך עשרות. רפ"ק מוחמד מסעוד, ראש מחלקת פשעי הסייבר במשטרה, מספר על מקרה נוסף – ילד בן 10, עם חשבון פייסבוק פעיל, נפל קורבן להונאה מתוחכמת.

"זה התחיל בתמימות. מישהו עם חשבון אנונימי הציע לו גישה חינמית לחשבונות משחקי PlayStation בתמורה לתמונות אישיות. הילד, שלא הבין את הסכנה, צילם ושלח. משם – זה רק החמיר. הסוחט דרש עוד ועוד סרטונים, תוך שהוא מאיים להפיץ את מה שכבר קיבל לאתרי פורנו. כשהילד לא יכול היה לשאת את הלחץ, הוא סיפר להוריו. אביו ניסה ליצור קשר עם הסוחט – אך נתקל בעוד ועוד איומים."

המשטרה פתחה מיד בחקירה דיגיטלית לאיתור מקור האיומים. "פנינו לפייסבוק וקיבלנו את נתוני המשתמש, כולל כתובות IP. מהר מאוד הבנו שהעבריין פועל מירדן. משם פנינו ליועץ המשפטי לממשלה לביצוע ההליכים הנדרשים."

עלייה במספר הילדים הנסחטים ברשת

הנתונים מדאיגים: בשנת 2024 נרשמו 146 תלונות על סחיטה, איומים, פריצה לחשבונות, התחזות והשמצות. בין התלונות, 87 הוגשו על ידי ילדות ונערות, 70 על ידי בנים.

ההשוואה לשנה הקודמת רק מחריפה את התמונה – בשנת 2023 הוגשו 185 תלונות על ידי קטינים מתחת לגיל 18. כ-7% מהפניות למשטרה עסקו בילדים ונערים שנפלו קורבן לנוכלים ברשת. מתוך זה, 46% מהתלונות הגיעו מבנות, 54% מבנים.

בפילוח התלונות: 40 מקרי התחזות, 38 פריצות לחשבונות, 40 מקרים של איומים, 26 השמצות ו-23 מקרים של סחיטה.

"המקרים האלו הם רק קצה הקרחון," מזהיר מסעוד. "יש עוד ילדים שנפגעים בכל יום – אבל לא מספרים. חלקם מפחדים, חלקם מתביישים. ככל שנשבור את קשר השתיקה – נוכל להציל יותר ילדים."

המנגנונים לטיפול בתלונות

בכל הנוגע לאופן שבו קורבנות יכולים להגיש תלונות, מסביר רפ"ק מוחמד מסעוד כי ישנם מספר ערוצים לכך, כאשר המרכזי שבהם הוא מחלקת פשעי הסייבר במשטרה. ניתן להגיע ישירות ליחידת פשעי הסייבר בתחנות המשטרה ולהגיש תלונה, תוך הבטחת סודיות מלאה של הפרטים. התלונות מתקבלות ונחקרות על ידי צוות מומחים.

"כמו כן, ניתן להגיש תלונה ישירות לפרקליטות, שמפעילה את הסמכות המשפטית ומנהלת תיאום עם הגורמים הרלוונטיים, כמו המשטרה, לשם העמדת העבריינים לדין," מוסיף מסעוד. "קיימות גם פלטפורמות לדיווח מקוון, כולל שערים דיגיטליים ואפליקציות ייעודיות שהוקמו בידי הרשויות או ארגונים אזרחיים. נוסף על כך, ניתן לפנות לארגונים להגנת הילד ולזכויותיו, המסייעים משפטית ורגשית, או להשתמש בקווי חירום המופעלים על ידי המדינה ועמותות שונות הפועלות 24/7."

משרד הרווחה, לדבריו, ממלא תפקיד מרכזי בטיפול בילדים שנפגעו. "המשרד מתאם בין כל הגורמים, ומספק תמיכה פסיכולוגית, חברתית ומשפטית לנפגעים."

המאבק בפשעי סייבר – אתגרים ופתרונות

רפ"ק מסעוד מציין כי המשטרה הקימה יחידות מיוחדות לטיפול בעבירות אינטרנט, ובמיוחד בעבירות נגד ילדים. "אנחנו מחזקים את שיתופי הפעולה עם גופים בינלאומיים כמו האינטרפול, כדי לאתר ולהעמיד לדין עברייני סייבר הפועלים מחוץ למדינה."

בנוסף, מפעילה המשטרה כלים טכנולוגיים מתקדמים לניטור תוכן פוגעני ברשת. "אנו משתמשים בטכנולוגיות לאיתור התנהגויות מסוכנות, מעקב אחרי תכנים שעלולים לפגוע בילדים, ותגובה מהירה לכל דיווח." לצד אמצעים טכנולוגיים, מתבצעות גם פעילויות חינוכיות להעלאת המודעות בקרב ילדים והוריהם לסכנות ברשת. "אנו מלמדים ילדים כיצד לשמור על פרטיותם, לבחור סיסמאות חזקות ולהימנע משיתוף מידע רגיש."

אתגרים מרכזיים

עם זאת, המאבק בפשיעה מקוונת ניצב בפני אתגרים משמעותיים, הן ברמה המקומית והן ברמה הבינלאומית. "פשעי הסייבר חוצים גבולות, מה שמקשה על אכיפת החוק. פעמים רבות, העבריינים פועלים ממדינות שאין לנו איתן הסכמי שיתוף פעולה משפטי או ביטחוני," מסביר מסעוד. "בנוסף, ההתפתחות הטכנולוגית מקנה לפושעים כלים מתוחכמים יותר, כמו בינה מלאכותית והצפנה מתקדמת, שמקשים על איתורם."

המשטרה והפרקליטות, לדבריו, משקיעות מאמצים רבים כדי להתמודד עם האתגרים הללו. "אנו פועלים לקידום חקיקה מחמירה יותר שתטיל עונשים כבדים על מי שפוגע בילדים ברשת. נוסף על כך, אנו מגבירים את ההסברה ואת שיתופי הפעולה עם ארגונים בינלאומיים."

החוקים להגנת ילדים מפני פשעים דיגיטליים

עו"ד סופיאן אבו זהירה, ראש מחלקת פשעי הסייבר בפרקליטות, מציין כי חקיקת הגנת הילד ברשת נשענת על שילוב בין חוק העונשין, חוק העבירות המקוונות וחוק הנוער. "הפרקליטות מטפלת בתיקים רגישים אלה באמצעות צוותים ייעודיים, כולל פרקליטות נוער, פרקליטות משפחה ופרקליטות פשעי סייבר, שפועלים יחד עם המשטרה וגורמים סוציאליים."

בין הצעדים שננקטו כדי להילחם בתופעה, מציין אבו זהירה את חוק העבירות המקוונות (2018), המסדיר את הטיפול המשפטי בעבירות רשת בכלל, ובעבירות נגד קטינים בפרט. "החוק כולל איסורים ברורים על הטרדה מקוונת, סחיטה מינית, הפצת תכנים פוגעניים וניצול ילדים ברשת."

בנוסף, חוק הילד הפלסטיני מבטיח הגנה משפטית מפני כל סוגי הפגיעות, כולל פגיעות במרחב הדיגיטלי. "החוק הפלילי קובע עונשים מחמירים על מי שמנצל ילדים לרעה, כולל עונשים על סחיטה ואיומים."

כיצד מתנהלות החקירות?

אבו זהירה מפרט כי כאשר הפוגע ידוע, ניתן להגיש תלונה ישירות לפרקליטות, שתפתח בהליך פלילי. כאשר הפוגע אינו ידוע, החקירה מנוהלת על ידי יחידת הסייבר במשטרה.

"ההליך המשפטי מתנהל בהתאם לאופי העבירה," הוא מסביר. "אם יש די ראיות, הפרקליטות מגישה כתב אישום, ובית המשפט הוא זה שמכריע את גורל העבריין."

לדבריו, החקיקה, לצד מודעות ציבורית ושיתופי פעולה עם גורמים בינלאומיים, הם המפתח להתמודדות עם הפשיעה הדיגיטלית שפוגעת בילדים. "זה קרב מתמשך, אבל ככל שנרחיב את האכיפה ואת ההסברה, נוכל להגן על יותר ילדים מפני סכנות הרשת."

ענישה

בשאלה כיצד מתבצע הטיפול במקרים בהם הן הפוגע והן הקורבן הם קטינים, מסביר עו"ד סופיאן אבו זהירה כי עם קבלת תיק המערב קטינים, על פרקליטות הנוער לקבוע את גילו של החשוד כדי לבדוק אם הוא נושא באחריות פלילית למעשיו. "על פי החוק, גיל האחריות הפלילית הוא 12. אם החשוד קטין, ישנו שיתוף פעולה ישיר עם פרקליטות הנוער, האחראית על תיקים מסוג זה."

בכל הנוגע לענישה בעבירות פשעי סייבר, אבו זהירה מדגיש כי הן חוק העבירות המקוונות והן החוק הפלילי הירדני, החל עדיין בשטחי פלסטין, מפרטים עונשים מוגדרים לכל עבירה. "העונש משתנה בהתאם לחומרת הפשע, בין אם מדובר בסחיטה, הטרדה מקוונת או הפצת תכנים פוגעניים."

פרקליטות פשעי הסייבר פועלת בתיאום הדוק עם פרקליטות הסיוע המשפטי כדי להבטיח העמדה לדין של עברייני הרשת, במיוחד לאור העובדה שמדובר בעבירות חוצות גבולות. "עבריינים רבים פועלים מחוץ לשטחי פלסטין, ולכן אנו מקיימים שיתופי פעולה בינלאומיים לחילופי מידע וראיות דיגיטליות, מפעילים מנגנוני סיוע משפטי הדדי, ופועלים להסגרתם של חשודים או להעמדתם לדין במדינותיהם בהתאם לחוקים המקומיים."

לדבריו, שיתוף הפעולה בין הפרקליטויות נועד לחזק את מערכת הצדק הפלסטינית ולהגן על החברה מפני הסכנות הגוברות של פשיעת הסייבר.

תמיכה ושיקום לנפגעים

בהתייחסו לשיקום ילדים שנפגעו מעבירות רשת, מציין מאלכ אבו ח'ליל, מנהל מחלקת רווחת הקטינים במשרד הרווחה, כי ילדים חשופים במיוחד לאיומים מקוונים וסחיטה, מאחר שאין להם מקורות תמיכה מספקים. "הילד עלול לדמיין את הסכנה באופן קיצוני ומפחיד יותר מהמציאות, מה שעלול להוביל אותו למצוקה נפשית קשה, ואף לדחוף אותו לפגיעה עצמית או ניסיון התאבדות – במיוחד אם אינו זוכה לתמיכה ממשפחתו ומסביבתו."

אבו ח'ליל מסביר כי הפגיעות הפסיכולוגיות של ילדים החשופים לסחיטה ברשת הן קשות ועמוקות. "זה משפיע ישירות על מצבם הנפשי, על ההתפתחות הרגשית והחברתית שלהם, על הישגיהם בלימודים, ואף על הקשרים שלהם עם משפחותיהם. במקרים רבים מדובר בטראומה שעלולה להימשך לאורך זמן."

הוא קורא להורים שילדיהם נפגעו לעמוד לצדם ולפנות לגורמים המוסמכים כדי לטפל בפוגעים. "פנייה לגורמים הרשמיים אינה רק הגנה על הילד, אלא גם צעד למניעת פגיעות נוספות בילדים אחרים."

משרד הרווחה, לדבריו, מספק מעטפת תמיכה מלאה לילדים נפגעי פשעי סייבר. "אנו מעניקים שירותי תמיכה פסיכולוגית, טיפול נפשי ושירותי הגנה, הן לילדים קורבנות העבירה והן לקטינים שביצעו עבירות ברשת, מתוך מטרה לסייע בשיקומם ולמנוע הידרדרות נוספת."