מאת: ועד קאר
בקול מלא שמחה ועצב, תיאר ת'אאר טוס את הרגע שבו שוחרר אביו, האסיר מוחמד טוס: "השמחה שלנו לא ניתנת לתיאור. זו שמחה עצומה, אך חסרה, כי אמי, שהמתינה לרגע הזה כל חייה, איננה עוד איתנו כדי לחזות בו מתרחש".
מוחמד טוס, מגדולי סמלי המאבק הפלסטיני, השתחרר אתמול, 25 בינואר 2025, לאחר 40 שנים רצופות בכלאי הכיבוש הישראלי. הוא יצא מהכלא וגילה שהחיים שהותיר מאחור השתנו, ורבים מהיקרים לו אינם עוד. אך אומץ לבו ועמידתו האיתנה הפכו אותו לאייקון של חירות, לא רק עבור משפחתו אלא עבור העם הפלסטיני כולו.
ת'אאר סיפר על אמו, שהלכה לעולמה בשנת 2015: "אמי חיה בתקווה לראות את אבי משתחרר, אך בשנת 2014, כשנודע לה שאבי לא נכלל בעסקת שחרור אסירים, לקתה בשבץ קשה. היא שקעה בתרדמת שנמשכה שנה עד שנפטרה". מות האם היה מהקשיים הגדולים ביותר שת'אאר ואחיו נשאו בשנות ההמתנה הארוכות. "אמא סבלה בשקט, אבל ידענו שהיא שואבת כוחות מהתקווה שלה. עזיבתה הייתה מכה קשה לכולנו", הוא אמר.
ת'אאר סיפר שהשחרור לווה בקושי נוסף – רשויות הכיבוש מנעו מאביו לשוב למולדתו וגירשו אותו לחו"ל. "אחי שדי נסע לירדן ומשם למצרים כדי לפגוש את אבינו, לאחר 40 שנות פרידה. זה היה המפגש הראשון ביניהם מאז שהיה ילד בן כמה שנים בלבד", אמר. ת'אאר עצמו ראה את אביו רק בביקורים בכלא: "הפגישות היו קצרות ומלאות בכמיהה עצורה. לחיות חיים שלמים מבלי לראות את אביך אלא מאחורי זכוכית או תחת עיניהם של שומרים – זו חוויה שקשה לשאת".
עיסא קראקע, ראש הספרייה הלאומית הפלסטינית ושותפו של טוס לתקופה קצרה בכלא בשנת 1987, סיפר: "מוחמד טוס, שכונה 'השהיד החי', הוא הרבה יותר מסמל. סיפורו הפך לאגדה". קראקע שיחזר את הטבח שביצע הכיבוש בשנת 1985 בקבוצת הלוחמים של טוס: "זה היה טבח קר, כשהצבא תקף את הרכב שבו נסעו טוס ושותפיו. כולם חשבו שמוחמד נהרג, אך הוא שרד בנס, על אף שנפצע קשה".
טוס, יליד 1955 בכפר אל-ג'בעה שבנפת בית לחם, הצטרף לשורות פתח בצעירותו והפך למפקד קבוצת "הר חברון". בשנת 1985 נפל במארב של צבא הכיבוש ליד חברון, לאחר קרב שבו נהרגו ארבעה מחבריו והוא עצמו נפצע ונעצר. במהלך שנות מאסרו הפך טוס לדמות מרכזית במאבק הפלסטיני בכלא, הוביל שביתות רעב רבות ואף כתב שני ספרים: "עין ההר", שבו תיעד את חייו עם חבריו הלוחמים, ו"מתוק ומר", שבו תיאר את חוויותיו בכלא.
טוס ומשפחתו שילמו מחיר כבד – ביתם נהרס שלוש פעמים, הלוויה של אחותו הותקפה, וכפרם סבל מניסיונות גירוש חוזרים. "הכיבוש ניסה לשבור אותנו בלחץ מתמשך, אבל עמדנו איתנים, שואבים כוח מעמידתו של אבי", אמר ת'אאר.
מוחמד טוס היה בין 21 האסירים שנותרו בכלא מאז לפני הסכמי אוסלו, אך לא שוחררו למרות עסקאות רבות. שחרורו הגיע לבסוף כחלק מעסקת חילופי שבויים, אך בתנאי שיגורש ממולדתו. "תמצית הרוח הפלסטינית – זה מה שמוחמד טוס מייצג", סיכם עיסא קראקע. ת'אאר סיים את דבריו: "השחרור של אבי הוא התחלה חדשה לכולנו. הוא הוכיח שהאמת והחירות ינצחו".
