מאת: ראמי סמארה 

בסוף החודש הנוכחי ייכנסו לתוקף שני חוקים שאישרה הכנסת ב-28 באוקטובר 2024, המגבילים את פעילות סוכנות האו"ם לסיוע לפליטים פלסטינים, אונר"א, בשטחים הפלסטיניים.

על פי החוקים, פעילות אונר"א בשטחים הנתונים ל"ריבונות ישראלית" תיאסר לחלוטין, כולל הפעלת משרדים ומתן שירותים, ותיאסר כל התקשרות עם הסוכנות. בעקבות אישור החוקים, הודיע שגריר ישראל באו"ם, דני דנון, למזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, כי על אונר"א להפסיק את כל פעילויותיה בירושלים המזרחית ולפנות את מבניה עד ל-30 בינואר.

ניתוק הקשר עם אונר"א צפוי לפגוע באופן קשה בתפקודה. הוא יפסיק את התיאום המאפשר לצוותי הסוכנות לנוע בבטחה, ייצור תנאי עבודה מסוכנים עבור הצוותים המקומיים, וימנע מפקידי הסוכנות הבינלאומיים לקבל אשרות כניסה ועבודה בשטחים הפלסטיניים. בנוסף, החוק יערים קשיים משמעותיים על התנהלותה הפיננסית של הסוכנות, כולל קבלת כספים, תשלום משכורות וסילוק חובות.

לפי ממשלת ישראל, הביטוי "שטחים הנתונים לריבונות ישראלית" מתייחס לירושלים המזרחית, שבה ממוקם מטה אונר"א הזמני בשכונת שייח' ג'ראח. אזור זה סבל בחודשים האחרונים מאלימות קשה ומצעדים שנועדו להרחיק את הפלסטינים. במאי 2024 נסגר מטה אונר"א בשייח' ג'ראח בעקבות התקפות מצד מתנחלים, כולל הצתת מבנים פעמיים באותו שבוע.

באותו חודש הודיע היועץ המשפטי של אזור ירושלים ברשות מקרקעי ישראל לאונר"א על הצורך לפנות את הקרקע שעליה ממוקם מטה הארגון בשכונת שייח' ג'ראח, בטענה שהקרקע, המשתרעת על 36 דונם, הופקעה ב-2006 ושולבה בשטחי ההתנחלות "מעלה דפנה". אונר"א נדרשה גם לשלם יותר מ-27 מיליון ש"ח בגין שימוש בלתי חוקי בקרקע.

ב-10 באוקטובר 2024 הכריזה רשות מקרקעי ישראל על הפקעת הקרקע שעליה ממוקם מטה אונר"א בשייח' ג'ראח, והודיעה כי האתר יוסב למאחז התנחלותי שבו ייבנו 1,440 יחידות דיור.

פעולות נגד מתקני אונר"א התרחבו גם למוסדות אחרים. ב-14 בינואר 2024, דרשה רשות מקרקעי ישראל מאונר"א לפנות את מכללת ההכשרה בקאלנדיה ולשלם 17 מיליון ש"ח רטרואקטיבית בגין שימוש בלתי חוקי במבנים ללא היתר.

הגבלת פעילות אונר"א בירושלים: פגיעה רחבה בשירותים ובפליטים

השפעתם של חוקי הכנסת המגבילים את פעילות אונר"א לא תוגבל למטה הסוכנות בשכונת שייח' ג'ראח בלבד, אלא תפגע גם במערך השירותים החיוניים שהסוכנות מעניקה בירושלים המזרחית. השירותים כוללים חינוך, בריאות ותמיכה לעשרות אלפי פליטים בעיר ובסביבתה.

אונר"א משרתת למעלה מ-110 אלף פליטים בירושלים, ומתפעלת שני מחנות פליטים מרכזיים – שועפאט וקלנדיה. תחת אחריותה מוסדות חשובים כמו מרפאת "אל-זאוויה ההודית" סמוך לשער הפרחים, בתי ספר לבנים ולבנות בירושלים, צור באהר ושני המחנות הללו.

לדברי כריס גניס, לשעבר מנהל התקשורת באונר"א, האיסור שישראל מתכוונת להטיל על פעילות הסוכנות בירושלים המזרחית הוא צעד נוסף לקראת סיפוחה בפועל של העיר. במאמרו ציין גניס כי "ישראל מתכננת להחליף את אונר"א במתן שירותי בריאות וחינוך, תוך השתלטות על עשר בתי ספר, מרכז הכשרה מקצועית ושלוש מרפאות המשרתים כ-63,500 פליטים בירושלים המזרחית".

גניס הזהיר כי צעדים אלו מייצגים סיפוח דה-פקטו, שמטרתו להוציא את ירושלים מכל פתרון מדיני עתידי ולשלול ממנה לגיטימציה בינלאומית. לדבריו, צעד כזה עלול להגביר את הביקורת הבינלאומית על ישראל ואף להוביל להחמרת מאמצים להוצאתה מהאו"ם – כפי שקרה לדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד.

המתקפה הישראלית על אונר"א ועל סוגיית הפליטים הפלסטינים החלה להחריף מאז 2017, בעקבות הכרזת נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ שהכיר בירושלים כבירת ישראל המאוחדת. מנגד, אונר"א הצהירה כי תמשיך להעניק שירותים ולנהל את ענייני הפליטים עד הסוף, תוך חשש כבד מהשלכות יישום החוקים, שצפויים להוביל למשבר הומניטרי חמור.

ג'יימי מקגולדריק, בכיר באו"ם שהיה אחראי על הסיוע ההומניטרי בעזה ובגדה המערבית, הדגיש כי אונר"א היא עורק החיים של מיליוני פלסטינים. לדבריו, שירותי החינוך, הבריאות והסיוע התזונתי שהיא מעניקה הם הכרחיים להישרדותם.

אונר"א משרתת כיום כ-6 מיליון פליטים פלסטינים ומספקת שירותים בתחומים כמו חינוך, בריאות, ביטחון סוציאלי ושיפור תשתיות במחנות הפליטים. הסוכנות מפעילה 706 בתי ספר שבהם לומדים כ-545 אלף ילדים, שמונה מרכזי הכשרה מקצועית לכ-8,000 פליטים, ושתי מכללות חינוכיות בהן לומדים למעלה מ-2,000 תלמידים.

בנוסף, אונר"א מפעילה 140 מרכזי בריאות המטפלים בכ-7 מיליון ביקורים בשנה, ומספקת סיוע תזונתי לכ-1.7 מיליון פליטים. יותר מ-400 אלף פליטים נהנים משירותי רווחה וסיוע במחנות המוכרים, הכוללים 58 אתרים שונים.

אין תחליף לאונר"א: ישראל נושאת באחריות

הנציב הכללי של אונר"א, פיליפ לזריני, הדגיש כי לא קיים תחליף לסוכנות בשטחים הפלסטיניים הכבושים. אם ישראל תיישם את חוקי הכנסת האוסרים על פעילות אונר"א, האחריות לספק את השירותים הבסיסיים לפליטים תיפול עליה. לדבריו, לא קיימת תוכנית חלופית באו"ם, שכן אין סוכנות אחרת המסוגלת להעניק את מגוון השירותים שאונר"א מספקת – מהחינוך ועד שירותי הבריאות. במשך שבעה עשורים פיתחה הסוכנות ידע, ניסיון ויכולות לוגיסטיות שאין להן תחליף.

מנהל ענייני אונר"א בגדה המערבית, רולנד פרדריק, הצהיר כי אין תחליף תפעולי לאונר"א, לא בקרב סוכנויות האו"ם ולא מחוצה לו. הוא הדגיש כי אם אונר"א תיאלץ להפסיק את פעילותה, האחריות תעבור באופן ישיר לישראל ככוח הכובש, המחויב לספק את השירותים הבסיסיים לפליטים. "היקף הפעילות של אונר"א רחב כל כך, עד שלא ניתן להחליף אותה בקלות," אמר פרדריק.

לזריני האשים את ישראל בניהול קמפיינים אגרסיביים נגד אונר"א, תוך שימוש במשאבים דיפלומטיים וכלכליים, שנועדו להציג את הסוכנות כ"ארגון טרור" ואת עובדיה כ"תומכי טרור". לדבריו, קמפיינים אלה הפכו את אנשי אונר"א למטרות להטרדות, איומים ותוקפנות. הוא ציין כי ההסתה הישראלית הגיעה לשיאה בעקבות המלחמה בעזה לאחר ה-7 באוקטובר 2023, עם ניסיונות לתייג את אונר"א כארגון טרור.

לדבריו של לזריני, חוקי הכנסת מבקשים לחסל את פעילות אונר"א בשטחים הפלסטיניים ללא כל הקשר לתהליך מדיני. הוא הזהיר כי צעד זה יפגע אנושות בחיי הפלסטינים ובעתידם. "פירוק אונר"א יערער את אמון הפלסטינים בקהילה הבינלאומית ובכל תהליך מדיני שהיא תוביל. כיצד ניתן להצדיק חקיקה מקומית שמונעת מסוכנות של האו"ם להעניק שירותים מצילי חיים?" שאל לזריני.

מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, הצהיר כי חקיקה מקומית אינה יכולה לשחרר את ישראל מאחריותה ככוח כובש על פי המשפט הבינלאומי. לדבריו, אונר"א היא הגוף המרכזי המעניק סיוע בסיסי לפליטים הפלסטינים, והפסקת פעילותה תוביל להשלכות הרסניות על חייהם של מיליוני פלסטינים. גוטרש הדגיש כי לא ינהל משא ומתן על חלופות לאונר"א, והבהיר כי על ישראל, במקרה של הפסקת פעילות הסוכנות, לספק את כלל השירותים והסיוע שהוענקו על ידה, בהתאם למחויבויותיה הבינלאומיות.

ראש לשכת המזכ"ל, ארל קרטני רטריי, הצהיר באופן חד משמעי כי לאו"ם אין כל אחריות להציע חלופה לאונר"א, וכי האחריות נופלת על ישראל. עם זאת, דיווחים בתקשורת חושפים כי משרד החוץ הישראלי מקיים מגעים עם גורמי או"ם כדי להעביר את תחומי האחריות של אונר"א לסוכנויות אחרות, כדוגמת תוכנית הפיתוח של האו"ם או תוכנית המזון העולמית. במסגרת דיונים אלו, בהם שותפה גם ארצות הברית, עלתה האפשרות להשאיר את עובדי אונר"א הפלסטינים תחת פיקוח סוכנות אחרת, תוך החלפת מנהלי הסוכנות הבינלאומיים וסיום פעילותה הרשמית של אונר"א.

צעד זה, אם ייצא לפועל, יסמן את חיסול הסוכנות באופן רשמי ויעמיד בסכנה את המענה ההומניטרי הניתן לפליטים הפלסטינים.

ישראל חותרת למחיקת סוגיית הפליטים מבחינה משפטית ופוליטית

לדברי אחמד אבו הולי, חבר הוועד הפועל של אש"ף וראש מחלקת הפליטים, ישראל פועלת להעברת האחריות על ששת מיליון הפליטים הפלסטינים לכתפי המדינות המארחות – פלסטין, ירדן, לבנון וסוריה. מהלך זה נועד להפיל על מדינות אלו את הנטל המלא בנוגע לטיפול באוכלוסיית הפליטים, תוך שלילת סמכויותיה של אונר"א. בכך שואפת ישראל ליצור מצב שבו הפליטים ייאלצו להתיישב לצמיתות במקומות מגוריהם הנוכחיים או להגר מחדש, כשהם נתקלים בתנאים בלתי אפשריים מבחינה כלכלית ושירותית.

אבו הולי הדגיש כי אישור חוקי הכנסת האוסרים את פעילות אונר"א הוא הכרזת מלחמה על הסוכנות במטרה לחסל את תפקידה, צעד המהווה הכנה למחיקת סוגיית הפליטים הפלסטינים. אש"ף מצדו מדגיש כי לא קיים גוף בינלאומי שיכול להחליף את אונר"א או למלא את החלל שייפתח בעקבות הוצאתה מהפעילות. הסוכנות מעניקה מגוון רחב של שירותים בהיקף שנתי של למעלה מ-1.5 מיליארד דולר, ואין אלטרנטיבה שתוכל לספק מענה דומה.

בנוסף, אש"ף מסרב לקחת חלק בכל דיון או משא ומתן על חלופות לאונר"א, שכן השתתפות בדיונים כאלו משמעה שיתוף פעולה עם מאמצי ישראל למחוק את סוגיית הפליטים על כל היבטיה – המשפטיים והפוליטיים.

לדבריו של אבו הולי, החלופה היחידה היא שישראל, ככוח כובש, תישא במלוא האחריות למלחמתה באוכלוסיית הפליטים ולמחדלים שינבעו מכך.

החלטות הכנסת האוסרות את פעילות אונר"א אינן רק פוגעות בזכויות הפליטים, אלא גם מפרות את אמנת האו"ם, עקרונות המשפט הבינלאומי והסכמים בינלאומיים. החלטות אלו מנוגדות להחלטות העצרת הכללית של האו"ם, ובמיוחד להחלטה 302 משנת 1949, שהקימה את אונר"א כדי להתמודד עם משבר הפליטים הפלסטינים, וזאת מתוך מחויבות בינלאומית לנושא. החלטה זו הגיעה לאחר כישלון יישום החלטת האו"ם 194, שהבטיחה את זכות השיבה לפליטים.

הפסקת פעילות אונר"א, יחד עם מניעת הגישה לסיוע בסיסי לפליטים – בייחוד ברצועת עזה – עלולה להיחשב כפשע מלחמה על פי אמנת רומא. האמנה אוסרת במפורש על שימוש ברעב כאמצעי מלחמה, וצעד זה של ישראל עלול להעמיק את המשבר ההומניטרי באופן מסוכן ובלתי הפיך.