מאת: עלי פרא
המתקפה המתמשכת של ישראל על רצועת עזה שוללת מהתושבים, ובמיוחד מאזור ח'אן יונס שבדרום הרצועה, את היכולת לקיים את המסורות השבועיות שלהם, כמו סעודות משפחתיות גדולות בימי שישי הכוללות בשר וקינוחים. מזה 15 חודשים, עזה נתונה למדיניות הרעבה מתוכננת, שבמסגרתה נמנעת כניסת מוצרי מזון בסיסיים הנחוצים לבניית הגוף, במיוחד עבור ילדים ובני נוער.
לדברי משרד הבריאות הפלסטיני, המוצרים המותרים לכניסה לעזה מוגבלים בעיקר למזון משומר ותעשייתי, אשר מכיל חומרים משמרים המזיקים לבריאות. מוצרי יסוד כמו קמח, ירקות, פירות ובשר מגיעים בכמויות קטנות בלבד, מה שמוביל לעליית מחירים חדה בשל הביקוש הגבוה וההיצע הנמוך.
"מחיר הבשר בלתי נתפס"
יחיא שראב, תושב עזה, סיפר ל"וואפא": "מאז תחילת המלחמה לא הצלחתי להאכיל את ילדיי בבשר. גם כאשר הוא זמין, המחיר כל כך גבוה שאני לא יכול להרשות לעצמי לקנות אותו". לדבריו, חוות גידול רבות נהרסו, כולל משקים של עופות וצאן, דבר שהוביל לעליית מחירי הבשר לרמות בלתי נתפסות.
תהאני מוסלם, תושבת ח'אן יונס, אמרה: "ניסיתי לקנות עוף כדי להאכיל את נכדיי שאיבדו את אביהם, אך המחירים פשוט מטורפים. עוף אחד נמכר ב-200 עד 600 שקל, תלוי בסוגו ובגודלו".
מחסור חמור והשלכותיו
וסים אלעבדסאווי, סוחר עזתי, הסביר כי ישראל אוסרת על הכנסת מוצרים בסיסיים רבים, ביניהם בשר, ביצים ומוצרי חלב, בעוד שמוצרים נחשבים "מותרות", כמו קפה ומשקאות יוקרה, דווקא מותרים לכניסה. "רשימת האיסורים אינה מקרית, היא מחושבת. היא מספקת לתושבים רק את המינימום הנדרש כדי לשרוד, אך לא את מה שבריא להם", אמר אלעבדסאווי.
סאלם אלפרא, מגדל צאן ועופות לשעבר, סיפר כיצד נאלץ לנטוש את חוותיו בשל ההפצצות והפיכת האזור לרצועת חיץ ללא חיים. "השארתי מאחור חוות של עופות וצאן שהושמדו לחלוטין, יחד עם כל העצים והמטעים באזור", סיפר.
רעב כ"פשע מלחמה"
חאלד אלפרא, מומחה לתזונה, ציינה כי המחסור החמור בחלבון, שהוא מרכיב חיוני במזון, פוגע בתושבי עזה באופן חמור. לדבריה, "היעדר תזונה מאוזנת מוביל למחלות, להזדקנות מוקדמת ולתפקוד גופני לקוי".
על פי הדיווחים, המלחמה בעזה לא מסתכמת בהפצצות בלבד, אלא כוללת מדיניות מכוונת של הרעבה, שהוכרה על ידי האומות המאוחדות ויוניסף כפשע מלחמה. לפי ארגון המזון העולמי (FAO), המשבר ההומניטרי בעזה הוא מהחמורים בתולדותיו, כאשר 2.2 מיליון תושבים תלויים בסיוע חירום למזון.
חוקי המשפט הבינלאומי אוסרים על הרעבת אוכלוסייה אזרחית כטקטיקת מלחמה. האו"ם הגדיר זאת כ"פשע מלחמה" בשנת 2018, ואמנות ז'נבה מחייבות את כוחות הכיבוש להבטיח אספקת מזון, מים ותרופות, תוך איסור מוחלט על שימוש בהם כאמצעי ענישה קולקטיבית.
