כותרת ראשית תחקירים וכתבות שטח תאריך הפרסום: 17/12/2024 10:42 PM

עדויות מזעזעות: התעללות, עינויים ושימוש במגנים אנושיים נגד אסירים פלסטינים

עדויות מזעזעות: התעללות, עינויים ושימוש במגנים אנושיים נגד אסירים פלסטינים

מאת: רים סויסי

עדויות מחרידות ממשיכות להיחשף על ההתעללויות שמבצע הכיבוש הישראלי נגד אסירים פלסטינים, בתנאים משפילים הפוגעים בכבוד האדם. אחמד אל-חטאב, בן 19, סיפר ל"וואפא" את מה שעבר במהלך מעצרו בכלא שדה תימן, שם חווה עינויים קשים, הפך למגן אנושי וחי תחת איומים מתמשכים על חייו.

"במהלך הפלישה לשכונת שג'אעיה, ברחנו עם משפחתי לבית החולים א-שיפא כדי למצוא מחסה," פתח אל-חטאב. "אך כשהכוחות פשטו על בית החולים ב-16 במרץ, נעצרתי והובאתי לכלא שדה תימן. שם חוויתי עינויים ומראות מוות שלא אשכח לעולם."

אל-חטאב תיאר את שבעת החודשים בכלא כ"סיוט מתמשך": "היינו בתנאים מחפירים שהשפילו את כבודנו. לא הורשינו לישון, עברנו חקירות בשעות מאוחרות של הלילה, כשכלבים הופנו לעברנו להטיל אימה. היינו נתונים לכבילה ממושכת, הכאות קשות והזנחה מכוונת."

לדבריו, מנעו מהם מזון ושינה: "קיבלנו ארוחה אחת ביום. הרעב היה בן לווייתנו בכל רגע." בנוסף, תיאר הזנחה מכוונת בכל הנוגע להיגיינה: "לא הרשו לנו להתרחץ במשך תקופות ארוכות. לבשנו את אותם בגדים כ-50 ימים, נאסר עלינו להשתמש בשירותים, ובמשך רוב הזמן עינינו היו מכוסות וידינו כבולות."

אל-חטאב המשיך וסיפר על התנאים המחפירים: "היינו 120 אסירים דחוסים בחדר קטן שגודלו לא יותר מ-20 מטרים – מבנה שדמה לקבר. במשך זמן רב משפחתי לא ידעה דבר על גורלי, מאחר שמנהלי הכלא סירבו למסור להם מידע."

הרגע הקשה ביותר שתיאר היה כאשר הפכו אותו למגן אנושי: "באחד הימים לקחו אותי למקום לא ידוע. חשבתי שמדובר בחקירה נוספת, אך במקום זאת, הכריחו אותי ללבוש מדים צבאיים ולהיכנס למנהרות ברפיח עם מצלמה כדי לצלם אותן. כשסירבתי, הכו אותי באכזריות עד שהתעלפתי. בלית ברירה הסכמתי, והפחד מהמוות ליווה אותי בכל רגע."

הוא הוסיף: "בפעם אחרת לקחו אותי לבתים ברפיח ודרשו שאכנס ראשון, כאילו אני חייל ישראלי. הם השתמשו בי כמגן אנושי, תוך סיכון חיי מול סכנות ממשיות. באותם רגעים לא האמנתי שאחזור בחיים."

ביום שחרורו ננטש אל-חטאב באזור סופה, בין רפיח לח'אן יונס: "עזבו אותי לבד ברחוב באמצע הלילה. כלבים תקפו אותי בדרך ונפצעתי. הגעתי לבית החולים נאסר בח'אן יונס, שם שהיתי יומיים לטיפול."

כעת, עם שחרורו, הוא עדיין מתמודד עם הקשיים: "אני בדרום הרצועה, אבל משפחתי עדיין תקועה בצפון עזה. לא פגשתי אותם כבר חודשים."

סיפורו של אחמד אל-חטאב הוא רק אחד מעשרות סיפורים שמספרים המשוחררים מהכלא, המעידים על העינויים וההתעללויות הקשות שמבצע הכיבוש הישראלי נגד אסירים פלסטינים. עדויות אלה חושפות את ההפרות המתמשכות של זכויות האדם ואת ההתעלמות הבינלאומית מול מציאות קשה של דיכוי והשפלה.

נושאים קשורים

קרא עוד