מאת: חוסין סינואר
תלמידי בתי הספר בעזה ממשיכים לשאוף להשכלה למרות האתגרים שמציבים כוחות הכיבוש, שמטרתם לייצר דורות חסרי השכלה. רבים מהם מצטרפים ליוזמות חינוכיות שמתקיימות באוהלי עקורים ובשרידי מבנים שנותרו לאחר ההרס.
מאות תלמידים משתתפים בשיעורים במוקדי העקורים הפזורים ברחבי רצועת עזה, ביוזמות הנתמכות על ידי ארגונים בינלאומיים כמו יוניסף, וגם באמצעות יוזמות פרטיות. זאת, למרות העומס היומיומי המוטל עליהם במילוי מים ובעמידה בתורים ארוכים לאוכל ולחם.
אוסאמה אל-ג'זאר, העומד בראש אחת היוזמות החינוכיות בעיר חמד שבצפון-מערב מחוז חאן יונס, סיפר כי יזם תוכנית לימוד עבור תלמידי תיכון משנתון 2006, לאחר שהארגונים התומכים בחינוך ברצועה הודיעו כי אינם יכולים לממן את לימודיהם.
לדבריו, היוזמה כוללת צוות של 16 מורים ומורות, אשר מלמדים תלמידים באוהלים ובשרידי מבנים בעיר חמד, במטרה לאפשר לתלמידים להתגבר על המציאות המורכבת ולהשלים את בחינות הבגרות שלהם.
אל-ג'זאר ציין כי ליוזמה זו הצטרפו מעל 250 תלמידים ותלמידות, והוא הביע תקווה כי תימצא תמיכה נוספת שתסייע להקל על התלמידים ולספק להם סביבה הולמת ללמידה.
עוד הוסיף כי קיימת יוזמה נוספת בשם "אור תקווה," המתמקדת בתלמידים מגיל הגן של שנת 2019 ועד כיתה ד'. יוזמה זו כוללת צוות של 35 מורים ומורות וכ-1,200 תלמידים, ופועלת בשלוש משמרות יומיות ללימוד תכנים שאושרו על ידי משרד החינוך וההשכלה הגבוהה.
יוזמה חינוכית נוספת בעזה: "ח'אדם" למען עתיד הילדים
יוזמה חינוכית נוספת שמובילה שינוי בעזה היא יוזמת "ח'אדם," בראשות נידאל אל-רנתיסי. אל-רנתיסי הסביר כי מטרת היוזמה היא ליצור מרחב בטוח ללמידה ולפעילות פנאי, במטרה להגן על עתיד הילדים לנוכח האתגרים שמציבים כוחות הכיבוש, שמטרתם לערער את זכותם להשכלה. לדבריו, החינוך הוא זכות בסיסית שאין לוותר עליה, וחובה חברתית ולאומית המוטלת על כלל החברה.
עוד ציין אל-רנתיסי כי במסגרת היוזמה הוקם מרחב חדש בעיר חמד בשיתוף פעולה עם צוות "אשרקת תקווה" ובסיוע ארגון "אנירה." מרחב זה נועד לספק סביבה חינוכית ובטוחה המשלבת למידה והנאה, לטובת התפתחותם הפסיכולוגית והחברתית של הילדים, תוך טיפוח דור מודע ומשכיל. היוזמה מדגישה את חשיבות הסולידריות החברתית בשאיפה לבנות עתיד טוב יותר עבור הילדים, על אף המציאות הקשה.
בחאן יונס הוקמו בנוסף בתי ספר זמניים באוהלים, וגם בשרידי מבנים שאינם בטוחים ללימוד ומהווים סכנה לתלמידים. למרות התנאים הקשים, התלמידים ממשיכים להגיע ללימודים למרות מחסור חמור בריהוט, ציוד לימודי וציוד בסיסי. המציאות במוסדות אלה מזכירה את שיטת הלימוד המסורתית: תלמידים יושבים על הרצפה, המורים כותבים על קירות אם קיימים, או משתמשים בלוחות מתכת, ולעיתים אף בשיטות לימוד מילוליות בלבד. רבים מהתלמידים אינם מחזיקים מחברות או ספרים.
בתי הספר הזמניים פועלים בתנאים ייחודיים: הם משמשים תלמידים משני המגדרים, עם חלוקה לשלושה ימים לבנים ושלושה ימים לבנות. בשל מחסור במרחבים מתאימים, היום הלימודי מחולק לארבע משמרות, כל אחת בת שעתיים, ובהן שלוש שעות לימוד במקצועות יסוד כמו ערבית, אנגלית, מתמטיקה ומדעים. בין השיעורים ניתנת הפסקה קצרה בת עשר דקות.
מחויבות מורים ותלמידים לשיקום החינוך בעזה
נאילה מחמוד, מורה לערבית, הדגישה כי הצטרפה לאחת היוזמות החינוכיות מתוך תחושת שליחות עמוקה להנחיל ידע לתלמידים ולבנות דור משכיל. לדבריה, כוחות הכיבוש השקיעו מאמצים חסרי רחמים בניסיון לדכא את ההשכלה ברצועה, תוך פגיעה ישירה בתלמידים ובמורים, והרס מתמשך של אוניברסיטאות, בתי ספר וגני ילדים באמצעות הפצצות ופעולות חבלה מכוונות.
מחמוד ציינה כי התעניינותם של התלמידים ביוזמות החינוכיות גוברת, בעיקר בזכות העובדה שהן מספקות גרסה מרוכזת של תכנית הלימודים. ועדת התכניות של משרד החינוך וההשכלה הגבוהה הכינה חומרים מקוצרים, הכוללים את עיקרי התכנים הלימודיים, במטרה לאפשר לתלמידים להשלים את החסר ולהתקדם בלימודיהם.
עוד ציינה מחמוד כי היוזמות מציעות לתלמידים הזדמנות ייחודית להשלמת שנתיים לימודיות בזמן קצר. בסמסטר הראשון יוכרו כמי שסיימו את השנה שבה היו רשומים לפני פרוץ המלחמה, ובסמסטר השני ימשיכו לשנה הנוכחית, בהתאם לתכנית השיקום החינוכי של משרד החינוך. באופן זה, התלמידים לא רק משלימים פערים אלא גם חוזרים למסלול הלימודים תוך זמן קצר יחסית.
עלאא חמדאן, יועץ חינוכי, הדגיש כי היוזמות הללו חשובות לא רק מהבחינה הלימודית אלא גם להיבטים הנפשיים, החברתיים והפיזיים של התלמידים. הוא ציין כי הניתוק ממערכת החינוך במשך למעלה משנה הותיר חלל עמוק בחייהם, הן מבחינת ידע והן מבחינת עיצוב אישיותם. לדבריו, החזרה ללימודים במסגרת יוזמות אלו מהווה תקווה משמעותית לבניית עתיד טוב יותר, תוך יצירת מסגרת תומכת לכלל התלמידים – בנים ובנות כאחד.
התלמידים נאבקים להשלים את לימודיהם למרות התנאים הקשים
בהמשך לדבריו של עלי חמדאן על חשיבותן של היוזמות החינוכיות, עולה תמונת מצב מורכבת של תלמידים הנאבקים על זכותם להשכלה. מוחמד חוסיין, תלמיד כיתה ח', סיפר כי הצטרף לאחת היוזמות הנתמכות על ידי משרד החינוך ומוסדות בינלאומיים. לדבריו, למרות המצב הביטחוני והפגיעה המתמשכת בבתי ספר ובאוהלים על ידי כוחות הכיבוש, הוא וחבריו ממשיכים ללמוד. חוסיין הדגיש כי ההתמדה בלימודים והשגת תעודות מהוות נשק יעיל מול מדיניות הכיבוש שמטרתה לערער את עתידם.
תלמיד נוסף, יוסף מטר, שיתף כי משפחתו, המונה תשעה נפשות, נאלצה לעקור ממחוז עזה בעקבות המלחמה וכעת מתגוררת בחנות קטנה. למרות התנאים הקשים, כל בני המשפחה – הוא, שבעת אחיו ושתי אחיותיו – משתתפים ביוזמות החינוכיות. מטר תיאר את הקשיים היומיומיים: איסוף עצים לחימום, מילוי מים, ותורים ארוכים לאוכל וללחם. הוא הביע תקווה לסביבה לימודית טובה יותר, במיוחד לאחיותיו, תלמידות תיכון מצטיינות, שזקוקות למרחב לימודי נוח יותר מאשר החנות הצפופה שבה מתגוררת המשפחה.
לדבריו, אחיו הצעירים מבלים זמן רב מחוץ לחנות כדי לפנות מקום לאחיותיו ללימודים, והקור הגובר רק מוסיף לאתגר.
פגיעה רחבה בזכות לחינוך ובתשתיות החינוך
הנתונים מציירים תמונה קשה: מאז תחילת ההסלמה ב-7 באוקטובר 2023, נמנעו יותר מ-630,000 תלמידים ותלמידות מעזה מזכותם ללמידה. בין אלה נמנים 58,000 תלמידי כיתה א' שלא החלו את לימודיהם ו-39,000 תלמידי תיכון שלא ניגשו לבגרויות.
המלחמה הביאה למותם או פציעתם של למעלה מ-25,000 ילדים, בהם יותר מ-10,000 תלמידי בתי ספר. כ-90% מבתי הספר הממשלתיים, המונים 307 מבנים, נהרסו או ניזוקו.
מרבית בתי הספר בניהול אונר"א (כ-200) הפכו למרכזי מקלט לעקורים, כאשר 70% מהם נפגעו בהפצצות – חלקם נהרסו לחלוטין ואחרים ניזוקו קשות. אונר"א מדווחת כי ארבעה מתוך כל חמישה מבני חינוך בעזה נפגעו או ניזוקו באופן משמעותי.
עשרות אלפי תלמידים עדיין מחוץ למסגרת החינוכית בשל מחסור חמור במרחבים בטוחים, ציוד מתאים ומשאבים, וממתינים לתנאים שיאפשרו להם לחזור ללמוד.
