מאז חידוש מושב החורף שלה ב-27 באוקטובר, אישרה הכנסת הישראלית שורת חוקים בעלי אופי קולוניאליסטי וגזעני, בהמשך לשורה קודמת של חוקים שאושרו, במיוחד מאז תחילת המתקפה הישראלית על עמנו ב-7 באוקטובר 2023.
לפי המרכז הפלסטיני ללימודים ישראליים "מדאר", "מושב החורף הזה של הכנסת יהיה אחד המסוכנים ביותר שייזכר בשנים הקרובות, בשל החוקים המסוכנים והאגרסיביים שנמצאים על סדר יומה. חוקים אלו מוסיפים על החוקים הקיימים התומכים בכיבוש ובהתנחלות, האפליה הגזעית, והגבלות על חופש הביטוי, החירויות הציבוריות והפעילות הפוליטית. סדרת הצעות חוק נמצאות מזה שנתיים על סדר יומה של הכנסת, חלקן כבר נכנסו למסלול החקיקה בשלבים הראשוניים, וייתכן שייחוקקו במהלך המושב הנוכחי תחת עשן המלחמה המתמשכת".
במסגרת סדרת החוקים הללו, אישרה הכנסת ב-19 בנובמבר בקריאה שלישית, ברוב קולות ותמיכת הממשלה, הצעת חוק להפסקת תשלומי קצבאות למי שמכונים "טרוריסטים" ומשפחותיהם המתגוררים מחוץ לישראל, כלומר בגדה המערבית וברצועת עזה. זאת, אם יוכח שהאדם ביצע עבירת "טרור" לפי החוק הישראלי.
החוק טוען כי המוסד לביטוח לאומי הישראלי משלם מדי שנה לאנשים או משפחות ברצועת עזה סכום כולל של 7.2 מיליון ש"ח (כ-1.9 מיליון דולר). על הרשויות הישראליות לערוך בדיקה מעמיקה על מצבם של האנשים ומשפחותיהם, כדי לוודא אם השתתפו או משתתפים ב"מעשי טרור". מדובר בעובדים לשעבר מרצועת עזה ששילמו דמי ביטוח משכרם, או מי שנפגע בעבודתו וסובל מנכות פיזית לפי החוק הישראלי. ייתכן גם שהדבר נוגע לילדים מתחת לגיל 18, שאחד מהוריהם הוא משטחי 48 ומחזיק אזרחות או תושבות בישראל.
ב-7 בנובמבר אישרה הכנסת חוק המתיר להטיל עונשי מאסר ממושכים על ילדים מתחת לגיל 14, בקריאה שלישית. מדובר בחוק חירום זמני לחמש שנים, המעניק לבתי המשפט בישראל סמכות להטיל עונשי מאסר על ילדים מתחת לגיל 14 אם העבירה מוגדרת בישראל כ"פעולת טרור" או כפעולה על רקע לאומני, ולא רק במקרה של הרשעה בהריגה, כפי שנקבע בחוק הקיים.
כמו כן, אישרה הכנסת בקריאה שלישית חוק המאפשר לגרש משפחות של מבצעי פיגועים אם אחד מבני המשפחה הביע תמיכה או ידע מראש על המעשה, או הביע תמיכה פומבית בארגון שישראל מגדירה כ"טרוריסטי".
ב-5 בנובמבר אישרה הכנסת בקריאה שלישית חוק המאפשר פיטורי עובד במערכת החינוך ושלילת תקציבים ממוסד חינוכי מוכר, אם הביע תמיכה במה שישראל רואה כ"טרור", "ארגון טרור" או "פעולת טרור".
ב-29 באוקטובר אישרה הכנסת תיקון לחוק יסוד "ירושלים – בירת ישראל", האוסר על פתיחת נציגויות דיפלומטיות בירושלים המזרחית שיספקו שירותים לפלסטינים.
ב-28 באוקטובר אישרה הכנסת שני חוקים האוסרים על פעילות סוכנות הסעד והתעסוקה לפליטים פלסטינים (אונר"א) באזורים תחת "ריבונות ישראלית" ואוסרים על שיתוף פעולה עמה.
חוקים בתהליך חקיקה
לצד החוקים שכבר אושרו, קיימת שורה של חוקים הנמצאים בתהליך חקיקה, לפי המעקב המשפטי של המרכז הפלסטיני ללימודים ישראליים "מדאר". בין החוקים: הצעת חוק האוסרת מתן אשרת כניסה לאדם או לנציג גוף התומך בחרם על ישראל; הצעת חוק נוספת המרחיבה את הגדרת "תמיכה בטרור" כדי למנוע ממועמד או ממפלגה להשתתף בבחירות; הצעת חוק המאפשרת להחרים כספי מיסים פלסטיניים (כספי המַכַּאסֶה) בגובה קנסות שהוטלו על נהגים בגדה המערבית; הצעת חוק המתירה ל"מרכז לגביית קנסות הישראלי" לגבות קנסות מפלסטינים בגדה המערבית וברצועת עזה.
כמו כן, הצעת חוק נוספת נועדה להחמיר את האיסור על פעילות הרשות הפלסטינית, ארגון השחרור הפלסטיני ותנועת השחרור הלאומית הפלסטינית "פתח" באזורים הנמצאים תחת "ריבונות ישראלית". בנוסף, ישנה הצעת חוק להטלת מס על סחורות הנכנסות לרצועת עזה ואינן מוגדרות כסיוע הומניטרי, והצעת חוק האוסרת על כל גוף ישראלי להטיל מגבלות על ישראלי שהוטלו עליו סנקציות בינלאומיות.
חוקים נוספים כוללים הצעת חוק להחרמת כספי מיסים פלסטיניים בגובה הנזקים הישראליים הנגרמים ממעשים פלסטיניים; תיקון לחוק בתי המשפט למנוע מכל גורם המואשם בתמיכה ב"טרור" לתבוע את ישראל בבתי המשפט הישראליים; הצעת חוק האוסרת ביקורים אצל אסירים המשתייכים לארגונים המחזיקים "בני ערובה ישראליים"; ותיקון לחוק הבחירות לכנסת להרחבת העילות לפסילת מועמדים ולשינוי אופן הצגת ההחלטה בפני בית המשפט העליון.
תהליך החקיקה בכנסת
לפי מרכז "מדאר", תהליך החקיקה בכנסת מתבצע בשלוש דרכים עיקריות: הראשונה, ביוזמת הממשלה (הצעת חוק ממשלתית); השנייה, ביוזמת חבר כנסת יחיד או קבוצת חברי כנסת (הצעת חוק פרטית); והשלישית, ביוזמת ועדות הכנסת. במסגרת תהליך זה, ניתן להציע חוק חדש, לתקן חוק קיים, או לבטל חוק שכבר קיים.
הצעות החוק מוגשות לדיון במליאה בשלבים שונים הנקראים "קריאות". תהליך זה כולל תחילה את הכנסת הצעת החוק לסדר היום טרם כניסתה למסלול החקיקה, ולאחר מכן קריאה טרומית, הכנה לקריאה ראשונה, דיון והצבעה בקריאה הראשונה, הכנה לקראת הקריאות השנייה והשלישית, הצבעה בקריאה השנייה ולבסוף אישור סופי בקריאה השלישית והאחרונה.
פגיעה בפרויקט הלאומי הפלסטיני
חוקר ועיתונאי המתמחה בעניינים ישראליים, חלדון אל-ברגות'י, אמר ל"וואפא" כי סדרת החוקים וההחלטות שאישרה הכנסת הישראלית מגיעה בצל ממשלת הימין הנוכחית והרכב הקואליציה הממשלתית, ולכל צד בקואליציה יש את האינטרסים המיוחדים לו. כך למשל, מפלגת "הליכוד" שואפת להותיר את בנימין נתניהו בשלטון לתקופה הארוכה ביותר האפשרית ולחוקק את מה שמכונה "חוקי ההפיכה המשפטית" כדי להבטיח לו חסינות. "הציונות הדתית" חותרת לחזק את השליטה ולהשתלט על אדמות הגדה המערבית או על מרבית שטחיה ולחסל את הפרויקט הלאומי הפלסטיני. המפלגות החרדיות דורשות חוק גיוס שיפטור אותן משירות צבאי ולשמר את מיליארדי השקלים המועברים למוסדות החינוך הדתיים ולתלמידיהם.
הוא הוסיף כי הרכב זה בממשלת ישראל יוצר מצב שבו כל מרכיב בקואליציה תלוי באחרים, ולכן קיימת הזדמנות לכל מי שמעוניין להעביר חוקים לסחוט את הצד השני אם הוא מתנגד. מצב זה מספק הזדמנות פז למפלגות "הליכוד" ו"הציונות הדתית" להעביר חוקים שמטרתם לזרז את השתלטותם על אדמות פלסטיניות בגדה המערבית ואולי אף לספחן. לכך מתווספת חולשת הרחוב הישראלי, שאינו מוחה מספיק אפילו בנושאים כמו היעדר עסקת סיום המלחמה או מול מה שמכונה "הפיכה משפטית," מה שמאפשר לנתניהו ולשותפיו לחוקק חוקים המשרתים את האידאולוגיה שלהם.
בהתייחסו לחוק האוסר את פעילות "אונר"א", הסביר ברגות'י כי מדובר בפגיעה בסוגיית הפליטים, שהיא יסוד הבעיה הפלסטינית. הוא ציין שהמגמה הזו של מדינת ישראל אינה חדשה ואינה ייחודית לממשלה הנוכחית. המתקפות על "אונר"א" קדמו לממשלה הזו בניסיון לפגוע בסוכנות ולשלול את המנדט שלה. כעת המטרה היא חיסול התשתיות שלה ברצועת עזה ופגיעה ישירה בה באמצעות החוק שאושר, זאת במטרה להביא לסיום סוגיית הפליטים כשלב ראשון לסיום הבעיה הפלסטינית.
אחד המאפיינים הבולטים של מושב החורף בכנסת הנוכחית הוא הכמות והאיכות של החוקים שהועברו, אך קדמו להם חוקים רבים באותו אופי קולוניאליסטי וגזעני. דוגמה לכך היא החלטה פוליטית שאישרה הכנסת ב-17 ביולי 2024, שקובעת סירוב להקמת מדינה פלסטינית בכל מקום שהוא בפלסטין ההיסטורית, החלטה הדומה לזו שאושרה ב-21 בפברואר של אותה שנה.
בהקשר זה ציין ברגות'י שנתניהו הצהיר לפני זמן רב שהוא מתנגד לפתרון שתי המדינות ולא יקבל את הקמתה של מדינה פלסטינית "בלב ארץ ישראל," כלשונו. לדבריו, שותפיו בקואליציה אינם רק מתנגדים להקמת מדינה פלסטינית, אלא תומכים גם בהשתלטות על אדמות פלסטיניות, מתוך מגמה להוביל להעתקת כמה שיותר פלסטינים מהגדה המערבית.
עוד הוסיף כי מדובר בפרויקט שמתפתח כעת, וכי ממשלת נתניהו אולי ממהרת להעביר חוקים אלו לפני תום כהונתה, מתוך חשש שנתניהו לא יצליח לשוב לשלטון בבחירות הבאות, אם יתקיימו.
לגבי הצעת החוק החדשה שמובילה מפלגת "הציונות הדתית" בכנסת, המאפשרת למתנחלים פרטיים לרכוש קרקעות בגדה המערבית, הדגיש ברגות'י כי הסכנה בהצעה זו, אם תאושר, היא התייחסות לאדמות הגדה כאילו היו אדמות מ-1948. כלומר, המערכת הקובעת אילו אזורים מיועדים להתנחלויות ומי זכאי ליחידות דיור בהתנחלויות תהיה המערכת הפוליטית הישראלית במשרדים הממשלתיים הרלוונטיים ובמה שמכונה "המנהל האזרחי" בגדה המערבית, השולט באדמות ומכין את תוכניות ההתנחלויות ובנייתן. כאשר הרכישה תהפוך ישירה, הדבר יעקוף את המערכת הצבאית הכובשת וייצור קשר ישיר בין הישראלים לבין החוק האזרחי בישראל, ללא מעורבות של המערכת הביטחונית. זה, למעשה, חלק ממדיניות הסיפוח בפועל.
ברגות'י הדגיש כי הפגיעה בנוכחות הפלסטינית הפיזית והפוליטית היא אולי החמורה ביותר, לנוכח העובדה שהעולם מסתפק בהבעת גינויים וגילויי מחאה, אך אינו נוקט צעדים ממשיים שירתיעו את ישראל מלבצע צעדים אלו. כך נוצרת הזדמנות פז לממשלה הישראלית.
הוא הוסיף שכל חוק יכול לעבור בכנסת הנוכחית ובהרכב הקואליציה הנוכחי ללא תגובה ממשית מצד הקהילה הבינלאומית, דבר המעניק לישראל חופש פעולה. זאת, לצד כל הפשעים שהיא מבצעת כעת בעזה, בגדה ובלבנון, מול אוזלת היד העולמית המתקיימת מזה יותר משנה. לדבריו, ייתכן שהתגובה העולמית לא תשתנה גם אם ישראל תיישם את כל תוכניותיה הקולוניאליסטיות בגדה ותביא לחיסול הפרויקט הלאומי הפלסטיני.
