מאת: סאמי אבו סאלם

מאז ה-5 באוקטובר האחרון, כוחות הכיבוש הישראלי ממשיכים בפלישה קרקעית אכזרית לצפון רצועת עזה, מלווה בהפצצות כבדות ובמצור מוחלט שמונע הכנסת סיוע הומניטרי ומחמיר את תנאי החיים הקשים. ההפצצות פוגעות בבתי חולים ובצוותים רפואיים, ומאלצות אלפי אזרחים לעזוב את בתיהם בכפייה. תושבי ג'באליה, בית לאהיא, בית חאנון ואזורי צפון נוספים נאלצים להתמודד עם גירוש אלים וקטסטרופה הומניטרית.

אזרחים שנעקרו מצפון הרצועה סיפרו ל"וואפא" על מסע הבריחה הנורא שעברו ועל הטבח שביצע הכיבוש באזרחים חפים מפשע בצפון הרצועה.

סעיד אבו שרח, שנמלט מביתו בבית לאהיא, סיפר לכתב "וואפא" ליד בית החולים שהדאא אלאקצא בדיר אל-בלח כי נאלץ לברוח מהעיירה לאחר הפצצות בלתי פוסקות והרס שיטתי. "כוחות הכיבוש מציבים מחסומים צבאיים בג'באליה, חוקרים את העקורים, כולל נשים וילדים, מתעללים בהם, ורק חלקם מורשים לעבור. אחרים נעצרים או נעלמים."

אבו שרח תיאר את מסלול הבריחה כמסוכן וקטלני. "מטוסים ומל"טים של הכיבוש המשיכו לתקוף אותנו תוך כדי הבריחה – ירי, פצצות ופחד בלתי פוסק. אזרחים רבים נהרגו ונפצעו בדרך." הוא הוסיף כי "המצור מונע גישה למים ולמזון, והדרך הפכה לגיהינום."

עוד הוסיף אבו שרח: "הכיבוש ביצע טבח משפחתי בצפון. משפחות שלמות נמחקו במכוון. צוותי החילוץ לא מצליחים להגיע לאזורי ההפצצות, ועשרות הרוגים עדיין קבורים תחת ההריסות, לצד נעדרים רבים."

באופן חד ונוקב סיכם אבו שרח: "מטרת הכיבוש היא להשמיד את צפון רצועת עזה, להרוג אזרחים ולגרש אותם מבתיהם."

עדויות על הזוועות: בריחה תחת הפצצות, גופות ברחובות ומסע הישרדות אכזרי

יוסף ח'ליל, בן 35, תושב בית לאהיא לשעבר, שחי עם משפחתו בת חמש הנפשות סמוך לבית החולים שהיד כמאל עדואן, תיאר את התלאות שעברו. לדבריו, נאלצו לברוח לאחר 30 ימים של פחד מתמיד תחת הפצצות כבדות של מטוסים, ארטילריה ומל"טים. "עשרות אזרחים נהרגו סביבנו, ולא היה ניתן לחלץ את גופותיהם בשל מניעת גישה מצוותי ההצלה," אמר.

עוד סיפר כי "שתי משפחות – של דודי ושל בן-דודי – נמחקו לגמרי מרישומי האוכלוסין לאחר שנהרגו כולם, כ-30 בני אדם. גם אחי נהרג, אך לא הצלחנו להוציא את גופתו מתחת להריסות."

ח'ליל תיאר את מסע הבריחה שלו עם אשתו ושלושת ילדיו כמתקפה בלתי פוסקת של אימה וסכנה. "היו גופות ואיברים מפוזרים ברחובות, וכלבים שאכלו את שאריות הגופות. כשהגענו למחסום של כוחות הכיבוש, החזיקו אותנו במשך שעות, תקפו אותנו באלימות, ועצרו כמה מהצעירים שהיו איתנו. השאר נאלצו להמשיך דרומה, ובסופו של דבר הצלחתי להגיע עם משפחתי לעיר עזה."

עדות נוספת: אם נאבקת על חיי ילדיה

מרים עוודיה, שברחה עם משפחתה מבית חאנון, סיפרה כי "נאלצנו לברוח תחת הפצצות כבדות שהחריבו את העיירה." היא ציינה שהמשפחה ניסתה להגיע לבית הספר גאזי אל-שאווה, אך עוד לפני שהגיעו, מל"טי הכיבוש הפילו כרוזים עם "פקודות פינוי," שדרשו מהתושבים לנוע דרומה דרך כביש סלאח א-דין.

לדבריה, "מסלול הבריחה היה מסוכן ומפחיד – דחפורים, הפגזות מסביבנו וטנקים קרובים. בנוסף, סבלנו ממחסור חמור במזון ובאספקה לתינוקות, כמו חלב וחיתולים עבור ילדיי הקטנים."

היסטוריה עקובה מדם: הפלישה השלישית לצפון עזה

זו הפעם השלישית שבה כוחות הכיבוש הישראלי פולשים לצפון רצועת עזה מאז תחילת מלחמת ההשמדה, עם פלישות קודמות בדצמבר 2023 ובמאי 2024. המתקפות הותירו אחריהן חורבן, מוות וסבל בלתי נסבל עבור האזרחים.

מתאם האו"ם לעניינים הומניטריים בשטחים הפלסטיניים הכבושים, מהנד האדי, תיאר את המצב באחד ממוקדי העקירה בצפון רצועת עזה כ"בזוי ולא ראוי לחיי אדם". לדבריו: "זהו מקום שאינו מתאים כלל להישרדות אנושית. יש לסיים את המלחמה ולהפסיק את הסבל הזה. המצב חורג מכל דמיון."

האדי, שביקר לראשונה באזור ב-6 בנובמבר מאז תחילת הפלישה האחרונה לצפון הרצועה, שיתף כי שמע עדויות מזעזעות מהתושבים שפגש. "אף אחד לא יכול לשאת את מה שהאנשים כאן עוברים," הצהיר.

עוד הוסיף: "אלה הם קורבנות המלחמה הזו. הם נושאים בעול הכבד של הסבל – הילדים שסביבי, הנשים והקשישים."

הוא תיאר את התנאים הקשים במקום: "מה שראיתי כעת שונה לחלוטין ממה שראיתי בצפון עזה בספטמבר האחרון. בבית הספר הזה התגוררו אז 500 עקורים, והיום המספר טיפס ליותר מ-1,500. יש מחסור חמור במזון, תשתיות הביוב זורמות לכל עבר, וערימות של פסולת ואשפה בכל פינה."

משבר הומניטרי בלתי נסבל

העקורים בצפון עזה נאלצים למצוא מקלט בבתי ספר, בבתיהם של קרובים או חברים, ולעיתים אף להקים אוהלים ברחובות, במגרשי משחקים או במרחבים פתוחים. התנאים ההומניטריים קשים ביותר – אין מים ראויים לשתייה, מזון בסיסי או טיפול רפואי נאות, ומחלות מתפשטות במהירות.

המלחמה ההרסנית שמנהלת ישראל ברצועת עזה מאז 7 באוקטובר 2023, הובילה למותם ולפציעתם של למעלה מ-145,000 בני אדם, רובם ילדים ונשים, וליותר מ-10,000 נעדרים. דוחק, רעב ומגפות גובים את חייהם של עשרות ילדים וקשישים, מה שהופך את המשבר הנוכחי לאחת הקטסטרופות ההומניטריות הקשות ביותר בעולם.

מתוך אוכלוסייה כוללת של 2.3 מיליון תושבים ברצועה לפני המלחמה, למעלה מ-2 מיליון נאלצו לעזוב את בתיהם מאז תחילת העימותים.

התעלמות בוטה מהקהילה הבינלאומית

על אף הקריאות הבינלאומיות להפסקת אש, ישראל, ככוח כובש, ממשיכה במעשיה בעזה. היא מתעלמת מהחלטות מועצת הביטחון של האו"ם ומהוראות בית הדין הבינלאומי לצדק לעצור את המלחמה, למנוע מעשי טבח ולשפר את התנאים ההומניטריים ברצועה.