מאת: מהא א-שיח'

על שטח של 88 דונם פרוסות מבני מכללת ההכשרה קלנדיה, המכללה הראשונה שהקימה סוכנות הסיוע והתעסוקה של האו"ם לפליטים הפלסטינים (אונר"א) בשטח הפלסטיני הכבוש בשנת 1953.המכללה ממוקמת צפונית לירושלים מול מחנה הפליטים קלנדיה, ומספר תלמידיה עומד כיום על כ-270, המחולקים ל-14 תחומי התמחות. המכללה מעניקה להם שירותים נוספים כמו מגורים פנימיים, שירותי סיעוד, הדרכה ותמיכה. כמו כן, יש בה מחלקת ייעוץ והכוונה מקצועית המסייעת לתלמידים בתחום ההכשרה והשילוב בשוק העבודה, עם מספר בוגרים שנע בין 250 ל-300 מדי שנה בכל ההתמחויות.כעת, מכללת ההכשרה קלנדיה, הנמנית עם מוסדות אונר"א, מצויה תחת איום בעקבות חוקי הכנסת האוסרים על פעילות הסוכנות בתחומי "הריבונות הישראלית". לפי החוק, נאסר על אונר"א לנהל כל משרד ייצוגי, לספק שירותים או לקיים פעילות כלשהי, במישרין או בעקיפין, בשטחי מדינת ישראל. בנוסף, הודיעה ישראל, ככוח הכובש, לאו"ם על נסיגתה מהסכם 1967 המגדיר את יחסיה עם אונר"א.

הסתה ישראלית שיטתית נגד אונר"א והיעד: סיום פעילותה וסילוק סוגיית הפליטים

החוקים הללו צפויים להיכנס לתוקף תוך 90 יום, והם ישפיעו באופן ישיר על השירותים שמספקת אונר"א לפליטים הפלסטינים בחמשת אזורי פעילותה: ירדן, לבנון, סוריה, רצועת עזה והגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים. אך את ההשלכות החריפות ביותר תחוש מזרח ירושלים – בירת המדינה הפלסטינית, המצויה תחת מתקפה ישראלית ממושכת, שמטרתה חיסול כל תקווה לשלום הוגן המבוסס על החלטות בינלאומיות ופתרון שתי המדינות, פתרון הנהנה מתמיכה רחבה בקהילה הבינלאומית.

אונר"א מספקת שירותים ללמעלה מ-110 אלף פליטים במזרח ירושלים, ומפעילה שני מחנות פליטים בעיר: מחנה שועפאט במזרח העיר, שהוקם בשנת 1965 ומתגוררים בו כ-16,500 פליטים רשומים, ומחנה קלנדיה בצפון העיר, שהוקם ב-1949 ומאכלס כ-16,400 פליטים רשומים, לפי נתוני אונר"א. כ-1,800 תלמידים לומדים בשישה בתי ספר של אונר"א בעיר, ובנוסף, רבים מהפליטים מקבלים שירותים רפואיים חינם במרפאה של הסוכנות בעיר העתיקה בירושלים.

מאז 2017, ובעקבות הצהרתו של נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ על ירושלים, על שני חלקיה, כבירת ישראל המאוחדת, החריפה ישראל את מאמציה לסיים את פעילות אונר"א ולחסל את סוגיית הפליטים. מהלכים אלה התעצמו לממדים חסרי תקדים עם המשך מתקפת ההשמדה נגד העם הפלסטיני מאז 7 באוקטובר 2023, במקביל להאשמות כלפי אונר"א, שזכתה לכינוי "ארגון טרור."

לאחרונה, הקדימה ישראל את יישום חקיקת איסור הפעילות של אונר"א, כשהכריזה ב-10 באוקטובר האחרון, באמצעות מה שמכונה "רשות מקרקעי ישראל," על השתלטות על הקרקע שעליה שוכן מטה אונר"א בשכונת שייח' ג'ראח בירושלים הכבושה, במטרה להקים התנחלות חדשה הכוללת 1,440 יחידות דיור.

כמו כן, כיוונו כוחות הכיבוש את מאמציהם כלפי מכללת ההכשרה קלנדיה, כשב-14 בינואר נדרשה אונר"א, שוב באמצעות "רשות מקרקעי ישראל," לפנות את המבנה ולשלם דמי שימוש רטרואקטיביים בסך 17 מיליון שקל, בתואנה כי המבנים הוקמו ונעשה בהם שימוש ללא היתר.

ישראל מחזקת את שליטתה במזרח ירושלים ומובילה לחיסול שירותי אונר"א לפליטים הפלסטינים

בראיון ל"וואפא" הזהיר המומחה לענייני אונר"א, סאמי משעשע, כי סגירת מטה הסוכנות בשייח' ג'ראח מהווה מהלך בעל משמעויות סמליות, פוליטיות ומעשיות מרחיקות לכת. מטה זה אינו רק מוקד ניהולי אלא מסמל את נוכחות אונר"א בירושלים, ומטרתו הברורה של הכיבוש היא להכריז שאין פליטים בירושלים, ולאשש את מעמדה של העיר כבירת ישראל המאוחדת.

משעשע ציין כי יישום חוקי האיסור על פעילות אונר"א יפגע ישירות באלפי פליטים המחזיקים בתעודת זהות ירושלמית, במיוחד במחנה שועפאט, ויצמצם את נוכחות הסוכנות בעיר העתיקה ובשכונות הסמוכות, תוך איום ממשי על פעילות בתי הספר של אונר"א בירושלים כולה.

לדבריו, זוהי דרך לסיים בהדרגה את פעילות אונר"א בגדה המערבית, צעד שמאיים על עשרות אלפי פליטים שנשענים על הסוכנות לשירותי בריאות, חינוך, סיוע הומניטרי ורווחה שהוענקו במשך עשרות שנים.

אחת ההשלכות הקשות, לפי משעשע, היא סגירת בתי הספר של אונר"א במחנה שועפאט ובאזורים נוספים כמו צור באהר, סילואן ווואדי ג'וז. משמעות סגירה זו היא הכבדה עצומה על המשפחות הפלסטיניות, שיאלצו לרשום את ילדיהן במוסדות שבהם מועבר החומר הלימודי הישראלי, דבר הפוגע ישירות בזהותם הלאומית של התלמידים ובתודעתם הקולקטיבית, ומהווה חלק מהמאמץ של הכיבוש לשלוט בכל היבטי חיי הפלסטינים בעיר.

בנוסף, מסביר משעשע, החקיקה הישראלית אוסרת כל קשר בין גורמים ישראליים לאנשי הסוכנות, ושוללת מאונר"א פטורים ממס, מה שמכביד כלכלית על הסוכנות. אשרות כניסה עבור מנהלי ועובדי אונר"א לא יחודשו, והחלה כבר הכרזה על הנציב העליון של הסוכנות כאישיות בלתי רצויה ואיסור כניסתו לירושלים.

משעשע צופה כי ההחלטות הללו יפגעו בביטחון התעסוקתי של מאות עובדים המועסקים במטה אונר"א בירושלים ובסביבותיה. אולם, ההשלכה הקשה ביותר היא הפגיעה ביכולתה של אונר"א לייבא ולהעביר אספקה הומניטרית קריטית. אם לא תוכל להכניס מזון ומצרכים חיוניים דרך הנמלים הישראליים ולאחסנם, הדבר יערער את יכולתה של הסוכנות לספק סיוע חיוני לפליטים הרבים, ובמיוחד לעניים שבהם בגדה המערבית.

השלכות החקיקה יפגעו גם בשירותים רפואיים, סיוע הומניטרי ושירותי אשראי לפליטים – ויעמיקו את השליטה הישראלית בכל תחומי החיים בירושלים.

השלכות משפטיות ופוליטיות חמורות: ישראל פוגעת בפעילות אונר"א בניגוד לחוק הבינלאומי

הפגיעה בפעילות אונר"א ואיסור תפקודה, במיוחד בירושלים הכבושה, חושפת את מטרותיה הפוליטיות והמשפטיות של ישראל, לצד ההשלכות ההומניטריות והחברתיות.

בראיון ל"וואפא" הדגיש שר המשפטים, שרחבאל אל-זעים, כי ההחלטה הישראלית לסגור את אונר"א נוגדת את החוק הבינלאומי ואת התחייבויות ישראל כלפי האו"ם. אונר"א נוסדה על פי החלטת העצרת הכללית, וישראל, עם קבלת חברותה באו"ם, התחייבה להכיר בהחלטות 181 ו-194 ובמיוחד בהחלטה 302, שיצרה את אונר"א.

השר ציין כי המהלך הישראלי לפגוע באונר"א בירושלים המזרחית הוא חלק ממדיניות שיטתית להכריז על ירושלים כ"בירה מאוחדת" של ישראל, בניגוד להחלטות ולחוקים הבינלאומיים. רק לאחרונה, בית הדין הבינלאומי קבע בחוות דעת מייעצת, שאושרה על ידי עצרת האו"ם בספטמבר האחרון, כי הכיבוש הישראלי בירושלים המזרחית אינו חוקי ויש לסיימו תוך שנה. ישראל, לדבריו, מתעלמת מהחלטות אלו ומנסה לכפות מציאות חדשה בכוח, אך איסור פעילות אונר"א אינו משנה את מעמדה החוקי של ירושלים; עם זאת, הוא מהווה ניסיון לערער על נוכחות הפלסטינים בעיר באמצעות סילוק מוסדות המספקים להם שירותים ומחזקים את אחיזתם בעיר.

אנואר חמאם, סגן ראש המחלקה לענייני פליטים באש"ף, אמר ל"וואפא" כי החלטות הכנסת הן חסרות תקדים, שכן זו הפעם הראשונה שמדינה חברה באו"ם מחוקקת חוקים נגד סוכנות בינלאומית, ובפרט נגד אונר"א, שסיפקה שירותים לפליטים מזה עשורים. לחוקים אלו השלכות כבדות מבחינה פוליטית, משפטית וחברתית.

חמאם הוסיף כי החקיקה עומדת בסתירה ישירה עם אמנת האו"ם ועם החלטות מועצת הביטחון האחרונות, שדורשות מישראל לא להפריע לעבודת הסיוע ההומניטרי בתוך עזה ולא לפגוע בגישה ההומניטרית. יתרה מכך, החוקים סותרים את קביעת בית הדין הבינלאומי, שלפיה אין לישראל כל ריבונות על השטח הפלסטיני הכבוש, לרבות ירושלים המזרחית.

לדבריו, ההשלכות יהיו חמורות במיוחד בירושלים, שבה נפגעות רשתות שירות חיוניות, בעיקר בתחומי החינוך והבריאות, ורבים מן הפליטים יאבדו את רשת הביטחון החברתית. חמאם הדגיש כי אונר"א משרתת אלפי פליטים בירושלים, במיוחד במחנות שועפאט וקלנדיה, ושסילוק שירותיה של הסוכנות יעמיק את הפגיעות ויפגע במרקם החיים של הקהילה הפלסטינית בעיר.

מחיקת סוגיית הפליטים: ישראל פועלת לסיים את נוכחות אונר"א ולמחוק את זיכרון הפליטים הפלסטינים

החוקר במרכז הפלסטיני ללימודים ישראליים "מדאר," וליד חבאס, ציין ל"וואפא" כי כוחות הכיבוש הישראלי פועלים באופן ממוקד לסיים את סוגיית הפליטים ומכוונים נגד אונר"א, שהיא הרבה מעבר לספקית שירותים הומניטריים. לדבריו, אונר"א מחזיקה בזיכרון ההיסטורי של סוגיית הפליטים הפלסטינים ומחזיקה ארכיונים ומסמכים רגישים הקשורים לזכויות הקרקע של הפליטים.

חבאס ציין כי ישראל אינה מעוניינת בהמשך פעילות אונר"א בשטחי 1948 ורואה במלחמה הנוכחית הזדמנות היסטורית לשנות את התפיסה הכוללת של העניין הפלסטיני. אחד מהיעדים שלה הוא פירוק מחנות הפליטים והטמעת הפליטים בתוך החברה הכללית, מה שעלול לשנות את פני הסוגיה הפלסטינית ולמחוק את זיכרון העקירה והפליטות.

לדבריו, הממשלה הנוכחית בישראל היא הקיצונית ביותר בהיסטוריה בנוגע למדיניות כלפי הפלסטינים, ומבצעת שורת החלטות המכוונות לפגוע במוסדותיהם. החלטת איסור פעילות אונר"א היא רק אחת מסדרה רחבה שמטרתה למנוע את קיומם של מוסדות פלסטיניים.

עוד הוסיף חבאס כי הכנסת, שנכנסה לאחרונה למושב החורף, צפויה לאשר שורת חוקים שמטרתם פגיעה ישירה בזכויות הפלסטינים. בין המרכזיים שבהם: הכשרה של כ-40 מאחזים בלתי חוקיים והפיכתם להתנחלויות מוכרות לצד חקיקה המיועדת לפגוע באוכלוסייה הפלסטינית בשטחי 48.

אונר"א, שהוקמה בשנת 1949, מעניקה שירותים לכ-5.5 מיליון פליטים פלסטינים בגדה המערבית, רצועת עזה ובמחנות פליטים בלבנון, ירדן וסוריה. למעלה מ-800 אלף פליטים מתגוררים בגדה המערבית, כרבע מהם ב-19 מחנות פליטים. ברצועת עזה, יותר מ-70% מהאוכלוסייה הם פליטים, המתרכזים בשמונה מחנות, והם תלויים באופן קריטי בשירותי אונר"א.