מאת: אסראא גוראני 

אישור הכנסת הישראלית לאסור את פעילות סוכנות האו"ם לסיוע ותעסוקה של פליטים פלסטינים (אונר"א), לפני מספר ימים, שעתיד להיכנס לתוקף תוך 90 יום, נושא עמו השלכות כבדות ומסוכן ביותר. על פי משפטנים, המהלך הזה מהווה חיזוק לפשע ההשמדה שמבצע הכיבוש כלפי העם הפלסטיני באמצעות פגיעה בממד הסיוע וההומניטרי שמספקת הסוכנות. בנוסף לכך, ההשפעה העמוקה והחמורה ביותר מתבטאת בביטול הפוליטי של הבעיה הפלסטינית ושל סוגיית הפליטים ובניסיון לערער את הלגיטימציה הבינלאומית שלה.

ביום שני, 28 באוקטובר, הכנסת אישרה בקריאות השנייה והשלישית חוק המורה על איסור פעילותה של אונר"א בשטחים הנמצאים תחת "ריבונות ישראלית." החוק קובע כי יש למנוע כל פעילות של אונר"א בשטחי מדינת ישראל, ולא לאפשר לה להחזיק משרדי ייצוג, להעניק שירותים או לבצע כל פעילות, ישירה או עקיפה, בשטחים הללו.

החלטה חסרת תקדים

בהקשר זה, מציין היועץ התקשורתי של אונר"א, עדנאן אבו חסנה, כי ההחלטה הזו היא חסרת תקדים בהיסטוריה של היחסים עם האו"ם מאז היווסדו. הוא מסביר כי לא ייתכן שמדינה חברה באו"ם תאסור את פעילותה של אחת מהארגונים החשובים והגדולים של האו"ם.

בריאיון לסוכנות הידיעות "וופא", אבו חסנה מדגיש כי ההחלטה מהווה איום על תפיסת הרב-צדדיות שנוצרה לאחר מלחמת העולם השנייה ושאותה האו"ם ייסד, כמו גם על המערכת הבינלאומית בכללותה.

הוא מדגיש כי החוק הישראלי, שייושם בשטחים המוגדרים תחת "ריבונות ישראלית," ובייחוד במזרח ירושלים, מסוכן במיוחד, מכיוון שלסוכנות אונר"א יש שם מרפאות, בתי ספר ומתקנים רבים. בנוסף, מטה הפעילות הראשי של אונר"א בגדה המערבית ממוקם בירושלים.

אבו חסנה מציין כי מבחינה טכנית, ההחלטה אוסרת כל קשר בין עובדי אונר"א לבין אנשי ממשלת ישראל, וכן מונעת הוצאת אשרות כניסה לעובדים בינלאומיים, בנוסף לסיבוכים שקשורים בפעולות בנקאיות. מהלכים אלו עלולים לסבך את תהליכי העבודה וליצור קשיים עצומים שעלולים להוביל להשבתת שירותי אונר"א באופן מוחלט.

הוא מזהיר כי השלכות ההחלטה של הכנסת נגד אונר"א ישפיעו גם על פעילות הסוכנות בגדה המערבית וברצועת עזה, מה שעלול להחמיר באופן משמעותי את המצב ההומניטרי בשטחים הפלסטיניים הכבושים, במיוחד עם המשך המלחמה על רצועת עזה שנמשכת יותר משנה.

אונר"א מספקת שירותי חינוך, בריאות וסיוע הומניטרי לפליטים הפלסטינים ב-19 מחנות פליטים בגדה המערבית וב-8 מחנות ברצועת עזה. בעזה, 75% מהתושבים נעזרים בשירותי אונר"א, כ-1.8 מיליון פליטים מתוך אוכלוסייה של 2.3 מיליון. המלחמה הישראלית ברצועת עזה הפכה את כל תושבי האזור לנזקקים לסיוע, והשבתת השירותים תחמיר עוד יותר את המצב.

כ-300 אלף תלמידים לומדים בבתי הספר של אונר"א ברצועת עזה, ובגדה המערבית לומדים כ-50 אלף נוספים. אבו חסנה מוסיף כי מלבד שירותי החינוך והבריאות, הסוכנות מפעילה תוכנית סיוע במזון למשפחות נזקקות, שהתלות בה הוכפלה מאז תחילת המלחמה. לפני אוקטובר 2023, כ-1.2 מיליון פליטים בעזה נעזרו בסיוע המזון, אך כיום כל תושבי הרצועה זקוקים לסיוע זה.

התקפה שיטתית

החלטת הכנסת לאסור את פעילות אונר"א קדמה לקמפיין מתמשך של הסתה רשמית מצד ישראל נגד הסוכנות ועובדיה. לאורך השנים, ישראל פעלה להפסקת המימון הבינלאומי לאונר"א.

מאז תחילת המתקפה על רצועת עזה, אונר"א מתמודדת עם תנאי עבודה קשים ומסוכנים ביותר, ונרשמו הפרות רבות כלפי מוסדות הסוכנות ועובדיה.

בתגובה לכך, מדגיש עדנאן אבו חסנה כי ההסתה הישראלית נגד אונר"א אינה דבר חדש, וכי במהלך השנים הסוכנות הייתה נתונה למסע הסתה, מכיוון שישנם גורמים בישראל שלא רוצים לראות את אונר"א ממשיכה לפעול. הוא מוסיף: "כעת העניין עבר מהסתה בלבד לניסיון לחסל את אונר"א, ובכך גם לחסל את סוגיית הפליטים הפלסטינים ואת פתרון שתי המדינות והמסלול הפוליטי כולו."

עוד הוא מציין כי הכיבוש, במסגרת גל ההסתה האחרון, הפיץ האשמות נגד מספר עובדי אונר"א בעזה, כולל טענות למעורבותם בלחימה, אך לא הציג שום הוכחות לכך. אונר"א דרשה מישראל להציג ראיות להאשמות הללו, אך הדבר לא נעשה.

אבו חסנה מתייחס גם לדוח עצמאי שפורסם באפריל האחרון, בהשגחת שרת החוץ הצרפתית לשעבר, קתרין קולונה. הדוח שיבח את הניטרליות של אונר"א.

בעניין הנזקים וההפסדים שנגרמו למוסדות אונר"א ולעובדיה בתקופה האחרונה, מציין אבו חסנה כי לפי נתונים עדכניים, כ-200 מבנים של אונר"א נהרסו או נפגעו בעזה. למעלה מ-230 עובדים של אונר"א נהרגו מאז אוקטובר 2023 ועד היום, ובתי הספר של אונר"א ששימשו מקלט לכ-560 עקורים הפכו לזירה של אסונות. בגדה המערבית נגרמו נזקים כבדים למוסדות ולשירותים של אונר"א בעקבות הפשיטות החוזרות ונשנות של כוחול הכיבוש במחנות הפליטים.

הפרה של החוקים והאמנות הבינלאומיים

המשפטן לענייני משפט בינלאומי, מוחמד שלאלדה, מדגיש כי החלטת הכנסת לאסור את פעילות אונר"א ולהפסיק להעניק חסינויות והטבות לעובדיה מהווה הפרה חמורה של כללי ועקרונות המשפט הבינלאומי ושל מגילת האומות המאוחדות. אונר"א הוקמה מתוקף החלטת העצרת הכללית של האו"ם, שמספרה 302.

בריאיון לסוכנות הידיעות "וופא," מסביר שלאלדה כי ההחלטה לאסור את פעילות אונר"א וכל ההליכים והחוקים הנלווים לה נחשבים בטלים מיסודם. זאת משום שממשלת הכיבוש חתמה לאחר מלחמת 1967 עם אונר"א על הסכם שנקרא "הסכם המטה," המסדיר את מעמדה ופעילותה של אונר"א, ומעניק לה חופש פעולה וחסינות לעובדיה. על פי ההסכם הזה והאמנות הבינלאומיות הנוספות, מחויבת מדינת הכיבוש להפסיק כל פעולה בלתי חוקית מצד רשויותיה המבצעות, השופטות והמחוקקות.

לגבי השפעת ההחלטה של הכנסת והצעדים שיינקטו בעקבותיה על ידי הכיבוש, שלאלדה מציין שכל הצעדים הללו יפגעו בזכויות הלגיטימיות של העם הפלסטיני ויפגעו גם בפעילות האו"ם כולו.

הוא מסביר כי איסור על פעילות אונר"א ועיכוב שירותיה מהווים התעלמות והעמקה ברורה של פשע ההשמדה שמבצע הכיבוש כלפי העם הפלסטיני. במיוחד נוכח תפקידה החשוב של האו"ם באספקת סיוע הומניטרי בעזה, מניעת הגעת סיוע מזון והומניטרי נחשבת לפשע מלחמה על פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי.

שלאלדה מדגיש את הצורך להיאבק בהחלטת הכיבוש ברמה הבינלאומית בצעדים רציניים שיביאו לעצירתה. בין הצעדים החשובים יש להכתים את ישראל כמדינת אפרטהייד ולהטיל עליה סנקציות, כפי שנעשה בדרום אפריקה בשנות השישים. ללא צעדים כאלו, ישראל לא תחדל מפשעיה וממרידתה נגד החוק הבינלאומי. כמו כן, הוא מדגיש את חשיבות כינוס כל הארגונים הבינלאומיים והאזוריים לקבלת החלטות תקיפות בנושא, כולל העצרת הכללית של האו"ם, הליגה הערבית, ארגון הוועידה האסלאמית והאיחוד האפריקאי, שכן על גופים אלה מוטלת האחריות להיאבק בהחלטה הישראלית.

לדבריו, מנקודת מבט משפטית ובינלאומית, אסור לישראל לאסור או לסגור את פעילותה של סוכנות בת של האו"ם. לפיכך, על העצרת הכללית של האו"ם לשוב ולהתכנס כדי להצביע על שאלה משפטית בנושא, ולהפנות את הנושא לחוות דעת מייעצת מבית הדין הבינלאומי לצדק.

שלאלדה מביא דוגמה למקרה דומה שבו ארה"ב ניסתה לסגור את משלחת אש"ף באו"ם בניו יורק בשנת 1988. בעקבות המהלך, התעורר סכסוך בין האו"ם לארצות הברית, והעצרת הכללית פנתה לבית הדין הבינלאומי לצדק. בית הדין פסק כי ארה"ב אינה רשאית לסגור את המשלחת, בהסתמך על הסכם המטה משנת 1949 בין האו"ם לארה"ב. שלאלדה מציין כי מקרה זה דומה למצב הנוכחי עם אונר"א, במיוחד בהקשר של קיומה של הסכם מטה בין ישראל כאורגן כיבוש לבין אונר"א מאז 1967.

תוכניות לחיסול סוגיית הפליטים

בעקבות החלטת הכנסת, מחלקת ענייני הפליטים של אש"ף גינתה את המהלך והזהירה מפני ההשלכות של החוקים הישראליים על המנדט של אונר"א ועל פעילותה ברצועת עזה ובגדה המערבית, כולל ירושלים הכבושה.

חבר הוועד הפועל של אש"ף וראש מחלקת ענייני הפליטים, אחמד אבו הולי, ציין כי "המלחמה השיטתית שמובילה ממשלת הכיבוש נגד אונר"א היא חלק ממאמציה לחסל את סוגיית הפליטים הפלסטינים ואת זכותם המולדת לשוב, לשלול מהם את מעמדם כפליטים, ולשנות את הסטנדרטים של הפתרון המדיני העתידי באופן חד-צדדי."

הוא הוסיף כי החוק הישראלי שאושר מהווה הפרה בוטה וישירה של מגילת האו"ם, מטרותיה ויעדיה, ושל תנאי החברות בו. מדובר בפגיעה בסוכנויות האו"ם, בארגוניה, ובאמנות וההסכמים הבינלאומיים, כמו גם הפרה בוטה של החלטות העצרת הכללית הנוגעות לחסינויות ולהגנה על ארגונים בינלאומיים, כולל החלטה 302 על פי סעיף 17, והחלטת מועצת הביטחון 2730 מ-24 במאי 2024, המחייבת מדינות לכבד ולהגן על מוסדות האו"ם ועל עובדים בתחום ההומניטרי. החוק סותר את חוות הדעת של בית הדין הבינלאומי לצדק, שקבעה שאין לישראל ריבונות על השטחים הפלסטיניים הכבושים, כולל ירושלים.

אבו הולי הדגיש כי "המשך הימנעותה של ישראל מעונש והתמיכה האמריקאית בה, לצד היעדר צעדים מרתיעים נגדה, עודדו אותה להמשיך ולהפר את החוק הבינלאומי ואת מגילת האו"ם, תוך תקיפת ארגונים בינלאומיים ובראשם אונר"א, לעיני העולם והמדינות החברות." הוא ציין כי "ישראל היא המדינה היחידה בעולם שהעזה לתקוף את מגילת האו"ם ואת ארגוניה, ואף החריפה את התקפותיה ללא כל תגובה הולמת."

הנשיאות הפלסטינית הודיעה על צעדים דחופים ומהירים בתיאום עם המדינות המארחות את הפליטים הפלסטינים, כדי לבחון אפשרות לפנות למועצת הביטחון של האו"ם ולעצרת הכללית, וכן לארגונים בינלאומיים ולמועצת זכויות האדם, מתוך התייחסות לסוגיית אונר"א כאל סוגיה פוליטית הנוגעת לזכות השיבה.

הנשיאות הדגישה כי נוכחות אונר"א קשורה ישירות לפתרון הסוגיה הפלסטינית בהתאם להחלטות החוק הבינלאומי, וכי הקמתה של אונר"א התבצעה על פי החלטת העצרת הכללית של האו"ם בשנת 1949.

כמו כן, הביעה הנשיאות את הערכתה לעמדות המדינות שהתנגדו למהלך הישראלי המסוכן והביעו את דאגתן מהשלכותיו, תוך קריאה לממשלה הישראלית לכבד את התחייבויותיה הבינלאומיות, לשמור על ההטבות והחסינויות של אונר"א, ולקחת אחריות מלאה.

גינויים ערבים ובינלאומיים

מועצת הליגה הערבית, שהתכנסה במושב חריג בראשות תימן ובהזמנת ממלכת ירדן, בדרג הנציגים הקבועים, קראה לקהילה הבינלאומית להמשיך ולהעניק תמיכה פוליטית וכספית לאונר"א. זאת כדי שהסוכנות תוכל להמשיך למלא את תפקידה בהתאם למנדט שהעניק לה האו"ם באזורי פעילותה החמישה, מנדט שאין אפשרות לוותר עליו או להחליפו, עד לפתרון סוגיית הפליטים הפלסטינים והקמת מדינה פלסטינית עצמאית וריבונית בגבולות ה-4 ביוני 1967, במסגרת פתרון שתי המדינות בהתאם ליוזמת השלום הערבית משנת 2002, על כל מרכיביה, ובעיקר הזכות לשיבה ולפיצויים.

המועצה גינתה את החלטת הכנסת לאשר חוקים בלתי חוקיים האוסרים על פעילות אונר"א בשטח הפלסטיני הכבוש, ומונעים ממנה ומעובדיה לקבל את ההטבות והחסינויות הדיפלומטיות שמוענקות לארגוני האו"ם הפועלים בשטח הפלסטיני הכבוש, כולל במזרח ירושלים. זאת בהיותו שלב נוסף של פגיעה מכוונת בסוכנות, הפרה חמורה של החוק הבינלאומי והתחייבויות ישראל ככוח הכובש, והכרזה שהחוקים הללו בטלים וחלק מקמפיין שיטתי לסיכול אונר"א וניסיון לא מקובל למחוק את סוגיית הפליטים הפלסטינים.

בתגובה, מועצת הביטחון של האו"ם דרשה בהצהרה מטעמה לאפשר לאונר"א לבצע את משימותיה והזהירה מפני פגיעה בה. היא הפצירה בממשלת ישראל לשמור על התחייבויותיה הבינלאומיות.

חברי המועצה הדגישו את התפקיד החיוני של אונר"א במתן סיוע הומניטרי מציל חיים לפליטים הפלסטינים באמצעות תוכניות חינוך, בריאות, סיוע ושירותים חברתיים בסיסיים, וכן סיוע חירום בשטח הפלסטיני הכבוש, בירדן, בלבנון ובסוריה.

חברי מועצת הביטחון הזהירו מפני כל ניסיון לפרק או לצמצם את פעילותה של אונר"א ולהחליש את הסוכנות, מתוך הבנה שכל הפסקה או השעיה של עבודתה תגרור השלכות הומניטריות חמורות על מיליוני פליטים פלסטינים, ותשפיע גם על יציבות האזור.

האיחוד האירופי גינה "כל ניסיון לבטל את הסכם 1967 בין ישראל לאונר"א או לשבש את יכולתה לבצע את המנדט שלה."

בהצהרה מטעם הנציג העליון לענייני חוץ ומדיניות ביטחון של האיחוד האירופי, ג'וזף בורל, נכתב כי "חשוב שאונר"א תוכל להמשיך בפעילותה הקריטית בהתאם למנדט שהעניקה לה העצרת הכללית של האו"ם בשנת 1949, ומאז חודש שוב ושוב." בורל ציין כי אונר"א "מספקת שירותים חיוניים למיליוני אנשים בעזה, בגדה המערבית, כולל ירושלים המזרחית, ובאזור כולו, כולל ירדן, לבנון וסוריה."

נמסרו גם הצהרות גינוי רבות ממדינות וארגוני או"ם, שקבעו כי איסור ישראל על פעילות אונר"א מהווה הפרה חמורה של החוק הבינלאומי ושל חובותיה של ישראל ככוח הכובש בשטח הפלסטיני הכבוש.