דוח שהכין המשרד הלאומי להגנה על האדמות ולהתנגדות להתנחלויות מציין כי "החוות הרעייתיות" הפכו לתעשייה קולוניאלית משגשגת בצל תנאי המלחמה האכזרית שמנהלת מדינת הכיבוש נגד העם הפלסטיני ברצועת עזה, בגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים, במטרה להשתלט על שטחים נרחבים מהאדמות הפלסטיניות באזורי סיווג (ג), בחסות הרשויות הכובשות.

עוד נאמר בדוח השבועי על ההתנחלויות, שפורסם היום, שבת: "ישנן ראיות הולכות וגוברות לכך שהמאחזים החקלאיים והרעייתיים הפכו לקרקע פורייה לאלימות קיצונית."

הדוח מתייחס לניסיונות המתנחלים להכביד את הלחץ על האזרחים ולהחדיר כוח אלים לנערים בחוות הרעייתיות, המתחנכים באידאולוגיה של שנאה, אלימות וטרור, כפי שאירע בחוות "זוהר" בעמק הירדן, שממנה יצאו מתנחלים, חלקם קטינים, לתקוף מנהל בית ספר פלסטיני, וכן בחוות "המקוק" ליד רמאללה ובחוות "ינון לוי" בדרום הר חברון.

הדוח מציין כי המאחזים החקלאיים הקולוניאליים הראשונים הוקמו בשנות השמונים ותחילת שנות התשעים, בהם: חוות "הר סיני" בדרום הר חברון ושתי חוות ממזרח לעיר שכם על אדמות רוג'יב, בית דג'ן, בית פוריק, סאלם ועזמות, והן: "אברירן" בגבעות התנחלות "איתמר" ו"סקאלי" ממזרח להתנחלות "אלון מורה" לכיוון שפת הבקעה.

עוד מודגש בדוח כי מספר החוות הולך ועולה עם הזמן, כשבראשית שנת 2017 היו כ-23 חוות ברחבי הגדה המערבית, ובסוף שנת 2021 הגיע המספר לכ-60 חוות, ואילו כיום מספרן עולה על 90 חוות, השולטות בכ-650 אלף דונם, שהם כ-12 אחוז משטח הגדה המערבית.

הדוח מבהיר שהשטחים הנרחבים שבשליטת המאחזים הללו משתווים, על פי מקורות ישראליים, לשטחי הערים דימונה, ירושלים, באר שבע, ערד ואילת.

נאמר בדוח כי היוזם של הפרויקט הקולוניאלי הזה, לפי מקורות ישראליים, הוא זאב חבר (זמביש), אדם שלדבריהם דלתו פתוחה בפני נתניהו, ורבים רואים בו המוח שמאחורי פרויקט ההשתלטות על אדמות הפלסטינים. זמביש, חבר עומד בראש תנועת "אמנה", הזרוע המבצעת העיקרית להקמת המאחזים הקולוניאליים.

עיתון "הארץ" ציטט אותו בראיון למגזין "נדל"ן יו"ש (הגדה המערבית הכבושה)" באומרו ש"שמירת הקרקע הפתוחה היא המשימה המרכזית של 'אמנה', והאמצעי העיקרי שאנו משתמשים בו הוא החוות, שתופסות פי 2.5 מכל שטחי ההתנחלויות ביחד."

"אמנה" היא אגודה קולוניאלית בראשות זאב חבר, שהיה פעיל בתנועה היהודית המחתרתית בתחילת שנות השמונים, והוא הורשע בשנת 1984 על השתתפותו בניסיונות ההתנקשות בראשי ערים בגדה בשנת 1980. אך בשנים הבאות הוא הפך לבעל השפעה רבה יותר, ומדינת הכיבוש העניקה לו את אחד מפרסי הכבוד הגבוהים שלה (פרס ישראל). כיום הוא המזכיר הכללי של האגודה, האחראית להקמת רוב המאחזים הקולוניאליים האלימים ביותר בגדה המערבית. שווי נכסיה נאמד ב-600 מיליון שקל (כ-158 מיליון דולר כיום). עם זאת, האגודה לא הייתה יכולה להחיות את הפרויקט הקולוניאלי הזה לבדה. מדינת הכיבוש הפכה בשנים האחרונות את החוות הקולוניאליות לכלי מרכזי לשליטה על הקרקע, והעניקה להן תמיכה כספית יוצאת דופן במיליוני שקלים שהועברו ישירות ממשרדי הממשלה, מהרשויות המקומיות בהתנחלויות, מהמחלקה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית ומהקרן הקיימת לישראל.

בשנים האחרונות הפכה מדינת הכיבוש את "החוות הרעייתיות" לפרויקט ציבורי והשקיעה בו סכומים נכבדים. עשרות מיליוני שקלים הועברו אליו ממשרדי הממשלה הישראליים והרשויות המקומיות בהתנחלויות.

במקביל, הודיע שר האוצר הישראלי, סמוטריץ', כי הוא פועל להעניק להן לגיטימציה חוקית (כיבושית). מדינת הכיבוש אף מעניקה הלוואות להקמתן, מקצה חוזים לשטחי מרעה, מחברתן לתשתיות, מממנת את הגנתן, רוכשת להן ציוד, חמושה, ואף מעניקה להן מענקים, כגון "מענקי מרעה" ו"מענקי השקעות מסחריות."

לפי עיתון "הארץ", בגיליון שפורסם ב-13 באוקטובר האחרון, שש משרדי ממשלה ישראליים לפחות משתתפים במימון ועידוד הפרויקט הקולוניאלי המסוכן הזה. מדינת הכיבוש רואה בחוות הללו אמצעי יעיל להשתלטות על שטחים נרחבים במינימום כוח אדם.

בשנים 2020–2022 העניקה מדינת הכיבוש מענקים ל-13 בעלי חוות בסכום מצטבר של 1.6 מיליון שקל.

בממשלת נפתלי בנט (2021-2022) אושרה תוכנית עבודה שנתית למחלקת ההתיישבות, שכללה סעיף לתכנון תשתיות חיוניות ואלמנטים ביטחוניים להתיישבות הצעירה (המאחזים והחוות).

תחת הסעיף הזה הועברו ב-2023 15 מיליון שקל לחוות הרועים, וב-2024 הוכפלה התקציבית פי שלושה והגיעה ל-39 מיליון שקל נוספים. 68 חוות קיבלו מימון של 7.7 מיליון שקל בשנת 2023 לצורך סלילת דרכי עפר. דרכים אלו משמשות עורק חיים לחווה, ודרכן יכולים המתנחלים להתרחב לעומק האזור המיועד.

לא רק מוסדות מדינת הכיבוש, הרשויות המקומיות בהתנחלויות, או המחלקה להתיישבות בהסתדרות הציונית העולמית תומכים בפרויקט המסוכן הזה, אלא שגם הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) היא תומכת עיקרית בפרויקט הקולוניאלי. היא משתתפת בפרויקטים למען "נוער בסיכון", שצמחו בשנים האחרונות כאמצעי מסוכן להסוות את החוות תחת משימה חברתית המספקת שירותים לשיקום בני נוער שנשרו מבתי הספר וחיים בשולי החברה.

באמצעות שהותם בחווה במסגרת "חינוכית" או "שיקומית", פועלת הקרן הקיימת לישראל בשיתוף עם מוסדות במדינת הכיבוש להעניק להם לגיטימציה החורגת מההקשר המקומי ולהעביר להם תקציבים, שחלקם נכללים בתוכניות העשרה שמשרד החינוך מציע לבתי הספר.

דרך תפקיד זה, הפכה הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) לתומכת חשובה בפרויקט הקולוניאלי המסוכן, ותרומתה מתמקדת בעיקר במה שנקרא "פרויקטים לנוער בסיכון בחוות."

באופן כללי, הפך המונח "נוער בסיכון" בשנים האחרונות לציר המרכזי של מדיניות הלבנת החוות הללו, שיפור תדמיתן, ושיווק תדמית זו גם לחו"ל.

לפי הדוח, שהות בני הנוער העבריינים בחוות הללו תחת מסגרת "חינוכית" או "שיקומית" מעניקה למאחזים ולחוות הקולוניאליות דימוי שונה.

בסך הכול, עד סוף 2023 השתתפו יותר מ-200 בני נוער בפרויקט של הקרן הקיימת לישראל בעשרות חוות בגדה המערבית. שמונים מבני הנוער היו בין המוטבים מ-1.5 מיליון שקל (כ-415,000 דולר) שהועברו למועצה האזורית בנימין בגדה המערבית.

הקרן הקיימת לישראל אף העבירה סכום גדול יותר של כשני מיליון שקל לארגון "ארצנו", אשר מימן תוכניות הכשרה ל-150 בני נוער ב-25 חוות נוספות.

ולהלן סיכום ההפרות השבועיות כפי שהוצגו בדוח:

ירושלים:

רשויות הכיבוש אישרו להשתלט על 64 דונם מאדמות הכפר אום טובא, מה שיוביל לפינוי של כ-30 בתים ירושלמיים, שבהם מתגוררים 139 אזרחים, ובכך מעמיד אותם בפני סכנת גירוש כפוי.

בעיירה א-טור אילצו רשויות הכיבוש ארבעה אחים ממשפחת אבו אל-הווא להרוס חלקים מבתיהם, ואת האזרח סאבר אל-קווסמי להרוס בעצמו את ביתו בבית חנינא בטענה של היעדר היתר בנייה.

מתנחלים מההתנחלות "אדם" תקפו אזרחים בעת קטיף זיתים באזור המזרחי של העיירה חיזמא.

חברון:

אישה ממשפחת סעיד נפצעה מחבלות בשכונת תל רומיידה בעיר חברון, לאחר שמתנחלים תקפו אותה ואת משפחתה בזמן קטיף זיתים ליד ביתה בתל רומיידה.

במאספר יטא מתנחלים השחיתו גידולים ומיכלי מים לאחר ששחררו מאות ראשי צאן בכרמים שבהם כ-500 עצי זית באזור אום צרארה, סמוך לח׳רבת חלאווה. הם גם השחיתו מיכלי מים, גנבו כמה מהם, ואת גדרות התיל ופינות הברזל שהקיפו את הקרקעות.

מתנחלים תקפו את האזרח חסן שנראן בעת רעיית צאנו בכפר סוסיא, גנבו פירות זית, הקימו אוהל ליד בתי האזרחים באזור סדת אל-ת'עלא והניפו דגלי כיבוש על אדמות האזרחים, במטרה להשתלט עליהן.

מתנחלים גם פרצו לאתר הארכיאולוגי "תל מעין" בעיירה כרמל, וקיימו שם טקסים דתיים.

בית לחם:

כוחות הכיבוש עיכבו חקלאים ממשפחת סביח באדמתם החקלאית בעיירה אל-ח׳דר, והחרימו את תעודות הזהות שלהם לפני ששחררו אותם.

בכפר חרמלה גנבו מתנחלים פירות זית מאדמות משפחת סביח באזור "עין חמדא" על הכביש הראשי בחרמלה.

מתנחלים תקפו קוטפי זיתים בכפר כיסאן, יידו עליהם אבנים באזור "ואדי ג׳חאר" ואילצו אותם, תחת איומי נשק, לעזוב את אדמתם.

מתנחלים אחרים החלו לחרוש אדמות חקלאיות השייכות למשפחת אבו כמיל באזור אל-איסכאן בח׳לאיל אל-לוז. מתנחלים גם גנבו רכב פרטי של האזרח איימן יעקוב ע׳זאל ולוחות סולאריים של שמורת כיסאן.

רמאללה:

כוחות הכיבוש אילצו קוטפי זיתים לעזוב את אדמותיהם בכפר אל-מוע׳יר, וירו לעברם רימוני גז מדמיע. בכפר כפר מאלכ תקפו מתנחלים חמושים את קוטפי הזיתים באזור "ח'לת סואר" ואילצו אותם לעזוב את אדמתם תחת איומי נשק.

שכם:

מתנחלים השחיתו עשרות עצי זית עתיקים בכפר קריות, מה שגרם לשבר בעצמות של אישה מבוגרת במהלך תקיפה על חקלאים, ואילצו את החקלאים בכוח לפנות את אדמותיהם.

בכפר הלבן המזרחית חיילי הכיבוש גנבו פירות זית ותקפו קוטפי זיתים ורכביהם, ואילצו אותם לעזוב את אדמתם.

בעיירה סבסטיה תקפו מתנחלים קוטפי זיתים ואילצו אותם לעזוב את אדמתם בחלקה המערבי של העיירה. בעיירה קבלאן גנבו מתנחלים פירות זית, ומתנחלים אחרים תקפו קוטפי זיתים בין העיירה לכפר תלתית, והציתו רכב של אחד האזרחים.

בכפר ג׳אלוד כוחות הכיבוש ירו לעבר קוטפי הזיתים מדרום לכפר קוסרא, על הדרך המקשרת לכפר ג׳אלוד. שתי נשים נפצעו: אחת בת 54 והשנייה בת 42, בעקבות תקיפת מתנחלים סמוך לכיכר דיר שארף, צפונית מערבית לשכם.

עשרות מתנחלים תקפו קוטפי זיתים בסבסטיה ובכפר בורקה, ריססו אותם בגז פלפל, אילצו אותם לפנות את אדמתם וגנבו פירות זית. כוחות הכיבוש מנעו מחקלאים לקטוף זיתים בעיירה קוסרא ותקפו אירוע סולידריות עם קוטפי הזיתים שבו השתתפה משלחת אירופית.

סלפית:

מתנחלים מההתנחלות "עלי זהב" גנבו פירות זית מאדמת האזרח פראס אל-דיק בכפר כפר א-דיק באזור "ח׳לת אל-חרמיה", וגנבו ציוד לקטיף זיתים ושני גנרטורים, ומנעו ממנו להגיע לאדמתו.

בעיירה דיר איסתיא תקפו מתנחלים את הצעיר יוסף סלימאן (27) בעת קטיף זיתים באזור "אל-מוע׳יבה" בצפון העיירה וניסו לחטוף אותו. הם גם שפכו מים מזוהמים על אדמות שבהן כ-60 עצי זית, שבבעלות האזרח מוחמד דחדל (61).

בכפר חארס גנבו מתנחלים יבול זיתים של האזרח איאסר שמלאווי מאדמתו שבאזור "ההר הדרומי", וגנבו ציוד לקטיף זיתים. מתנחלים אחרים שברו עצי זית וגנבו את פירותיהם באזור "אבו אל-קציב" מזרחית לכפר יאסוף.

קלקיליה:

כוחות הכיבוש המשיכו בעבודות חפירה נרחבות מאדמות האזרחים בצפון העיירה עזון, כחלק מתוכניתם להקמת גדר תיל שתשתרע עד לצומת ההתנחלות "מעלה שומרון".

רשויות הכיבוש הוציאו צו לפני חודשיים להפקעת כ-15 דונם מאדמות האזור לצרכים צבאיים, והכוחות החלו ליישם את ההחלטה בשטח.

מתנחלים חמושים תקפו את האזור המזרחי של הכפר אמטין, תקפו אזרחים בעת שהיו באדמתם לקטוף זיתים ב"ואדי האדום" וירו לעברם כדורים חיים, מה שגרם לפציעתם של שני אזרחים: אחד בן 49 שנפצע בראש והשני בן 45 שנפצע בירך.

בקעת הירדן:

מתנחלים תקפו את בתי האזרחים באזור ח'לת מכחול, ומתנחלים אחרים תקפו רועי צאן באזור סהיל אום אל-קבע, וניסו לגנוב עדר צאן.

מתנחלים פרצו גם לאזור חממות אל-מאלח, ועסקו בפעולות פרובוקטיביות נגד האזרחים.

מתנחלים חמושים תקפו את בית הספר של ערב אל-כעאבנה, שברו חלונות של כיתות לימוד וניסו לשבור מצלמות אבטחה. אחרים החלו בחפירות ובחפירה של אדמות השייכות לכפר עין אל-בידא בצפון בקעת הירדן, כהכנה לגידולים חקלאיים ולהשתלטות על הקרקע. יש לציין כי אדמות אלו רשומות בטאבו בבעלות אזרחים מכפר עין אל-בידא ומשמשות את בעליהן לחקלאות. השטח שמדינת הכיבוש מבקשת להשתלט עליו הוא מעל 30 דונם, בסמוך לצומת ההתנחלות "מחולה" היושבת על אדמות האזרחים.