היום מציינים 68 שנים לטבח כפר קאסם, שבו נרצחו 49 פלסטינים, בהם נשים וילדים, על ידי כוחות משמר הגבול הישראלי ב-29 באוקטובר 1956. האירוע נחשב לאחת הפרשות האכזריות והטראגיות בתולדות הסכסוך, ומסמל את דיכוי האוכלוסייה הפלסטינית על רקע החוקים והפקודות שהוחלו בתקופה ההיא.

הפקודה והטבח

באותו יום הוטל עוצר בכפרים הערביים במשולש, מ-5 בערב עד 6 בבוקר למחרת. מפקד הגדוד, יששכר שדמי, הורה על אכיפת העוצר בצורה מחמירה, עם הוראה לירות בכל מי שמפר אותו. מפקד יחידת משמר הגבול, גבריאל דהאן, חילק את כוחותיו לארבע קבוצות שהתמקמו בכניסות לכפר. המוקדם מביניהם ניגש למוכתר הכפר, ודיע צרסור, והודיע לו על העוצר, אך צרסור הזהיר שלא ניתן להודיע לכל התושבים שעובדים מחוץ לכפר ושטרם חזרו.

למרות ההבטחות שיינתן לאותם תושבים לעבור ללא פגע, החלו כוחות משמר הגבול לפתוח באש על כל מי שחזר לביתו. כך נרצחו 49 מתושבי הכפר, מחציתם נשים וילדים, ב-11 התקפות נפרדות ברחבי הכפר.

העמדתם לדין והענישה הקלה

לאחר חשיפת הטבח, נאלצה ממשלת ישראל להקים ועדת חקירה ולשפוט את האחראים לטבח. בסוף 1958 נגזרו עונשי מאסר קלים על מספר חיילים, שנעו בין 8 ל-17 שנות מאסר, אך העונשים קוצרו ושוחררו כעבור כשנתיים. מפקד הגדוד, שדמי, הורשע בהפרת פקודות, ונקנס באגורה אחת בלבד, מה ששיקף את זלזול המערכת במעשיו.

מעשי טבח ומדיניות דיכוי עד ימינו

מאז ועד היום נמשכים מעשי דיכוי ואלימות נגד העם הפלסטיני. בתחילת אוקטובר 2023 החל גל של התקפות, שמונהג בעיקר בעזה ובגדה המערבית, ובשיאו התרחש היום טבח נוסף בבית לאהיא, שבו נהרגו יותר מ-90 פלסטינים, רובם ילדים ונשים. מדיניות זו נמשכת ומעוררת ביקורת בינלאומית על פעולות ישראל כלפי האוכלוסייה הפלסטינית.