מאז תחילת המתקפה הכוללת של כוחות הכיבוש הישראלים על העם הפלסטיני ב-7 באוקטובר 2023, נרשמת עלייה חדה בהגבלות ובפעולות הדיכוי המופעלות נגד הפלסטינים בתוך הקו הירוק. אמצעים כמו דיכוי חירויות, מעצרים, איומים, חקירות והסתה הפכו לחלק בלתי נפרד מהמדיניות שמובילה ממשלת ישראל כנגד האוכלוסייה הפלסטינית בישראל.

חקיקה מחמירה והגבלת חופש הביטוי

במסגרת מצב החירום שהוכרז עם תחילת המלחמה, אישרה ממשלת ישראל חקיקה שמטרתה להקשות על הפלסטינים בתוך הקו הירוק להביע את התנגדותם למלחמה. הפרקליטות ביטלה את הצורך באישור היועץ המשפטי לממשלה למעצרים בגין הסתה, מה שמאפשר מעצרים ממושכים ללא מפגש עם עורכי דין. כמו כן, הוטלו הגבלות חמורות על הפגנות בערים פלסטיניות.

ב-25 באוקטובר אישרה הכנסת בקריאה ראשונה תיקון לחוק המאבק בטרור, המפליל צריכת תוכן המוגדר כ"טרוריסטי" עם עונשי מאסר כבדים. בנוסף לכך, במהלך חמשת השבועות הראשונים של המלחמה תועדו 251 מעצרים, חקירות ושיחות אזהרה במסגרת חופש הביטוי, לצד הגשת 76 כתבי אישום.

רדיפה פוליטית והסתה נגד הפלסטינים

הפלסטינים בתוך הקו הירוק חווים רדיפה גם מצד גורמים בחברה הישראלית, שמבצעים מעשי הסתה ותקיפות פיזיות. לדוגמה, משטרת ישראל עצרה את החוקרת והאמנית דלאל אבו אמנה על פוסט שפרסמה, ומתנחלים תקפו אותה ובעלה מחוץ לביתם. בנוסף, שחקן כדורגל הותקף משום שאשתו ציטטה פסוק מהקוראן, ומאות סטודנטים פוטרו מאוניברסיטאות בעקבות פוסטים ברשתות החברתיות.

לדברי ג'לאל אבו ח'אטיר, מנהל הסנגוריה במרכז "חמלה", הרדיפה נגד הפלסטינים הגיעה לשיא מאז תחילת המלחמה, כאשר כל ביטוי תמיכה בעזה גורר מעצר או פיטורין. מאות פלסטינים כבר פוטרו ממקומות עבודתם והפכו לקורבנות השמצות ברשתות החברתיות.

ההסלמה הזו ברדיפה, בשילוב חקיקה מחמירה והסתה ציבורית, יצרו מצב שבו פלסטינים בתוך הקו הירוק חוששים להביע את עמדותיהם, מה שהוביל לירידה חדה בפעילות הדיגיטלית שלהם ובמעורבותם הציבורית.