מאת: אסיל אח'רס 

שנה שלמה חווה העם הפלסטיני ברצועת עזה את המראות הקשים של מוות, אובדן, סבל, הגירה כפויה והרס נרחב, תוצאה ישירה של המלחמה ההרסנית שגרמה למשבר הומניטרי חמור, בעוד הקהילה הבינלאומית לא מצליחה לעצור אותה עד כה.

בזמן שמכונת המלחמה של כוחות הכיבוש והחיל האוויר שלהם ביצעו מעשי טבח כנגד הפלסטינים ברצועת עזה והשמידו כל סיכוי לחיים שם, המאמצים הדיפלומטיים והמשפטיים הפלסטיניים נמשכו בכל הפורומים הבינלאומיים והערביים לעצור את ההשמדה ואת התקיפות ברצועת עזה ובגדה המערבית, כולל ירושלים.

"מהרגע הראשון של תחילת התקיפה על רצועת עזה, ב-7 באוקטובר 2023 ועד עתה, אנו פועלים במלוא הכוח לעצור אותה", אמר שגריר פלסטין הקבוע באו"ם, ריאד מנסור.

מנסור הוסיף בראיון ל"וואפא": "מיד לאחר תחילת התקיפה הצלחנו לגבש שלושה יעדים, דרכם איחדנו את הקבוצה הערבית, האסלאמית, תנועת המדינות הבלתי-מזדהות ושאר הקבוצות: הפסקת אש, הכנסת סיוע בהיקף הדרוש לעזה, ומניעת הגירה כפויה בתוך הרצועה. בשבוע הראשון נפגשנו כקבוצה ערבית עם מזכ"ל האו"ם והצגנו את המטרות כדי לעצור את התקיפה ולהשיג הפסקת אש."

לאחר הפסגה הערבית-אסלאמית המשותפת שהתקיימה בריאד ב-11 בנובמבר 2023, הוקמה ועדה ערבית-אסלאמית שהוסמכה לפעול בשם המדינות החברות בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי ובליגה הערבית, במטרה לעצור את המלחמה בעזה וללחוץ לקידום תהליך מדיני על פי החלטות בינלאומיות מוכרות.

הוועדה, בראשות שר החוץ של ערב הסעודית, כוללת את פלסטין, מצרים, ירדן, קטר, טורקיה, אינדונזיה, ניגריה, בחריין, מזכ"ל הליגה הערבית ומזכ"ל הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי. מאז מינוי הוועדה, היא ביצעה ביקורים בערי בירה חשובות, קיימה פגישות עם מנהיגים ושרי חוץ, ופעלה לגיבוש עמדה בינלאומית שתעצור את המלחמה ותבטיח הגנה על אזרחים ואספקה מתמשכת של סיוע הומניטרי.

"פנינו מספר פעמים למועצת הביטחון כדי לעצור את התקיפה, אך הווטו שימש נגד מספר החלטות. הצלחנו לאשר ארבע החלטות, כשהאחרונה היא החלטה 2735, שאושרה ביולי האחרון על בסיס נאום נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, אך כוחות הכיבוש מנעו יישומה," אמר מנסור.

החלטה 2735 כוללת שלושה שלבים: הפסקת אש מלאה, שחרור העצורים, נסיגת כוחות הכיבוש מהאזורים המיושבים ברצועה, וחזרת התושבים לבתיהם.

בתי הדין הבינלאומי לצדק והפלילי הבינלאומי

במסגרת הפעילות של מדינת פלסטין מול בתי הדין הבינלאומי לצדק והפלילי הבינלאומי, אמר השגריר ריאד מנסור: "בית הדין הפלילי הבינלאומי אישר עוד לפני תחילת המלחמה החלטה, שבה נדרשה התובעת הכללית דאז, פאטו בנסודה, לפתוח בחקירה רשמית בנוגע לפשעי המלחמה שבוצעו בשטח הפלסטיני הכבוש, עם דגש על פשע ההתנחלויות המתמשך. עם כניסתו של התובע הכללי החדש, כרים חאן, חלה עיכוב משמעותי בהתקדמות החקירה. רק בעקבות הלחצים הבינלאומיים וההחלטות שאומצו על ידי העצרת הכללית של האו"ם ומועצת הביטחון, הוא פנה לחבר מושבעים של שופטים כדי לקבל אישור להוציא צווי מעצר נגד בנימין נתניהו ושר המלחמה שלו, יואב גלנט. עד כה, סוגיה זו עדיין לא הושלמה רשמית, ועדיין לא הוצאו צווי מעצר ולא נערכה חקירה ראויה על פשעיהם נגד העם הפלסטיני."

בנוגע לבית הדין הבינלאומי לצדק, מנסור הבהיר כי קיימים שני מסלולים. אחד מהם החל לפני יותר מעשור, בעקבות הדוחות שפרסמו ארגוני זכויות האדם "אמנסטי" ו"היומן רייטס ווטש", שהתמקדו בעדויות לכך שכוחות הכיבוש מפעילים משטר אפרטהייד כלפי העם הפלסטיני בשטחי הכיבוש. לפני שנתיים, מדינת פלסטין גיבשה שבע שאלות שנשאלו במסגרת החלטת העצרת הכללית של האו"ם, אשר דרשה מבית הדין הבינלאומי לצדק לבחון את ההיבטים המשפטיים של הכיבוש הממושך ושלילת זכות ההגדרה העצמית מהפלסטינים, כמו גם את האפליה והאפרטהייד בשטח הפלסטיני הכבוש, ואת ההשלכות המשפטיות הנובעות מההפרות הללו, תוך בחינת אחריות האו"ם.

הוא ציין כי בעקבות שנה של התקפות מתמשכות, ולאחר מעקב צמוד בהובלת הנשיא מחמוד עבאס, נוצרה החלטה היסטורית. החלטה זו אומצה ברוב של 124 קולות בעצרת הכללית של האו"ם במושב ה-79, וקובעת מנגנונים ברורים לביצוע חוות הדעת המשפטית של בית הדין הבינלאומי לצדק. על פי החלטה זו, ההפרות הבלתי חוקיות שמבצעים כוחות הכיבוש נגד העם הפלסטיני מבססות את הכיבוש ככיבוש בלתי חוקי, שיש לסיימו במהירות האפשרית.

בהתאם לכך, בית הדין דרש מהעצרת הכללית וממועצת הביטחון לאמץ מנגנונים מעשיים, בראשם סיום הכיבוש הבלתי חוקי בתוך 12 חודשים.

ב-2021, פרסם ארגון "היומן רייטס ווטש" דו"ח מקיף תחת הכותרת "עברו את הגבול", שבו נקבע כי כוחות הכיבוש מבצעים פשעים של אפרטהייד ורדיפה נגד העם הפלסטיני, שהם פשעים חמורים נגד האנושות.

הדו"ח הבהיר כי ממצאיו מבוססים על תיעוד מדיניות ממשלתית שנועדה לשמר את ההגמוניה היהודית על הפלסטינים, תוך ביצוע הפרות חמורות נגד האוכלוסייה הפלסטינית בשטחי הכיבוש, כולל במזרח ירושלים.

בפברואר 2022, פרסם ארגון "אמנסטי" דו"ח נוסף, שבו האשים את כוחות הכיבוש בביצוע פשעי אפרטהייד וקרא להביאם לדין על פשעים חמורים נגד האנושות, כולל הרג בלתי חוקי.

הדו"חות התייחסו גם להפקעות נרחבות של אדמות ורכוש פלסטיניים, הרג בלתי חוקי, העברות כפויות, והגבלות קשות על חופש התנועה והזכויות האזרחיות של הפלסטינים, והדגישו כי פעולות אלו מהוות חלק ממשטר אפרטהייד על פי החוק הבינלאומי.

ארגון "אמנסטי" דרש מבית הדין הפלילי הבינלאומי לשקול את פשע האפרטהייד במסגרת חקירותיו בשטח הפלסטיני וקרא לכל המדינות בעולם לממש את סמכותן השיפוטית להעמיד לדין את מבצעי פשעי האפרטהייד.

התביעה של דרום אפריקה:

במאמץ לעצור את מלחמת ההשמדה על רצועת עזה, ציין שגריר פלסטין באו"ם את התביעה שהגישה דרום אפריקה לבית הדין הבינלאומי לצדק ב-29 בדצמבר 2023, בתיאום עם מדינת פלסטין, לבחינת הפשעים שביצעה ישראל בפלסטין, ובפרט ההאשמות על פשעי השמדה. בית הדין הורה כבר שלוש פעמים להפסיק את הלחימה, לאפשר הכנסת סיוע הומניטרי ולקיים את הצעדים המניעתיים כדי להבטיח את הצלת חיי האזרחים החפים מפשע, תוך התמקדות בסוגיות שעלו מהחלטות האכיפה של בית הדין.

דרום אפריקה הגישה לבית הדין מסמך בן 84 עמודים, ובו ראיות נרחבות המוכיחות את מעורבות ישראל בהריגת אלפי אזרחים פלסטיניים בעזה, ויצירת תנאים שמטרתם הרס פיזי נרחב של האוכלוסייה – מה שמוגדר כפשע השמדה.

דרום אפריקה דרשה מבית הדין לנקוט בצעדים מיידיים להגנה על אזרחי עזה, הנמצאים במצב הומניטרי חמור, כתוצאה מפשעי המלחמה שמבצעים כוחות הכיבוש. בתביעה נטען כי ישראל כושלת באופן מכוון בסיפוק צורכי חיים בסיסיים, כגון מזון, מים, תרופות, דלק ומחסה, ומונעת סיוע הומניטרי נדרש.

ב-13 בפברואר 2024, הגישה דרום אפריקה בקשה נוספת לבית הדין הבינלאומי לצדק, בדרישה לבחון את הרחבת הפעילות הצבאית של כוחות הכיבוש ברפיח. היא דרשה מבית הדין לקבוע אם עליו להפעיל את סמכותו כדי למנוע הפרות נוספות של זכויות האדם בעזה. אף שבית הדין דחה את הבקשה, הוא הדגיש שעל כוחות הכיבוש לכבד את הצווים הקודמים.

ב-6 במרץ 2024, הגישה דרום אפריקה שוב בקשה לבית הדין, בדרישה לנקוט צעדי חירום חדשים מול כוחות הכיבוש, בעקבות "הרעב ההמוני" שנגרם כתוצאה מהמתקפה המתמשכת על רצועת עזה.

ב-28 במרץ 2024, הוציא בית הדין הבינלאומי צו מחייב לישראל להבטיח אספקת סיוע הומניטרי דחוף לרצועת עזה באופן מיידי, וקבע כי ברצועה פרץ רעב רחב היקף כתוצאה מהמתקפה שנמשכת מאז ה-7 באוקטובר 2023.

בית הדין ציין כי המצב בעזה התדרדר באופן דרמטי מאז ינואר 2024, כשהאוכלוסייה הפלסטינית סובלת ממחסור חמור במזון ובצרכים בסיסיים אחרים. על כן, קבע כי יש לשנות את הצעדים הקודמים שהוטלו, במטרה להתמודד עם המצב החמור הנוכחי.

בית הדין הורה פה אחד לכוחות הכיבוש לנקוט את כל הצעדים הנדרשים לשיתוף פעולה מלא עם האו"ם כדי להבטיח אספקה מיידית של שירותים חיוניים וסיוע הומניטרי לכל תושבי עזה הזקוקים לכך. כמו כן, הורה בית הדין לכוחות הכיבוש להגיש דיווח תוך חודש על כל הצעדים שננקטו ליישום הצווים.

ב-16 במאי 2024, הגישה דרום אפריקה תביעה נוספת לבית הדין הבינלאומי, בדרישה לנקוט בצעדי חירום לעצירת ההתקפה ברפיח ולדרוש מכוחות הכיבוש לסגת לחלוטין מכל שטח הרצועה.

בסבב המשפט האחרון, הורה בית הדין לכוחות הכיבוש להפסיק באופן מיידי את כל הפעולות הצבאיות בדרום הרצועה ולפתוח את מעבר רפיח להכנסת סיוע הומניטרי דחוף. כמו כן, נדרשה ישראל לאפשר גישה לוועדות חקירה בינלאומיות לבחינת פשעי השמדת עם, ולהגיש לבית הדין דיווח על הצעדים שיינקטו בתוך חודש.

אתמול הכריז נשיא דרום אפריקה, סיריל רמפוזה, כי מדינתו תציג ראיות נוספות בתיק השמדת העם שהוגש נגד ישראל לבית הדין הבינלאומי לצדק.

הייצוג של פלסטין וההכרה בה:

במאמצים להשגת חברות מלאה של מדינת פלסטין באו"ם, הסביר השגריר הפלסטיני באו"ם, ריאד מנסור, כי לפני כשנתיים וחצי נעשה ניסיון להגיש הצעה ממועצת הביטחון לעצרת הכללית, במטרה לקבל את פלסטין כמדינה חברה מלאה. עם זאת, ארצות הברית נותרה המדינה היחידה שחסמה את התקדמות ההצעה.

במאי האחרון, בעיצומה של המתקפה על רצועת עזה, ולאור התמיכה והסולידריות שהגיעו מכל רחבי העולם, פלסטין החליטה לפנות שוב למועצת הביטחון כדי להחיות את הדרישה. הצעת החלטה הוגשה, בה ביקשה פלסטין ממועצת הביטחון להמליץ בפני העצרת הכללית להכיר בה כחברה מלאה באו"ם. ההצעה זכתה לתמיכת 14 מתוך 15 חברי מועצת הביטחון, אך נחסמה על ידי הווטו שהטילה ארצות הברית.

ב-10 במאי, אישרה העצרת הכללית ברוב של 143 קולות מול 9 מתנגדים, כי מדינת פלסטין זכאית לחברות מלאה באו"ם, בהתאם לסעיף 4 של מגילת האו"ם, הקובע שיש לקבל את פלסטין כחברה מלאה בארגון.

ההחלטה כוללת המלצה למועצת הביטחון לשקול מחדש את הנושא באופן חיובי, והעניקה לפלסטין סמכויות קריטיות, כולל האפשרות לשבת לפי סדר האלפבית לצד המדינות החברות המלאות, ולהגיש הצעות החלטה עצמאיות. אחת מהן התבססה על חוות הדעת של בית הדין בהאג. כמו כן, ניתנה לפלסטין הזכות להציע נקודות סדר, ובהן נקבעו מועדים להצבעות חשובות.

פלסטין מתכננת לפנות שוב למועצת הביטחון, כאשר ההחלטה על העיתוי המדויק תתקבל בהתאם למצב בזירה הבינלאומית.

מנסור הדגיש כי החלטות מועצת הביטחון מחייבות את כוחות הכיבוש לציית להן. הוא ציין כי בעבר נעשה שימוש בפרק 7 של מגילת האו"ם להטלת סנקציות על מדינות שסירבו להיענות להחלטות מועצת הביטחון, אך במקרה של ישראל, הדבר נמנע בשל התמיכה שקיבלה מארצות הברית ובעלות בריתה.

בנוסף, מנסור קרא למדינות העולם ולחברות רב-לאומיות לנקוט בצעדים שיובילו להטלת סנקציות על ישראל, לעצור את חימושה ולמנוע כל סיוע המאריך את הכיבוש. הוא הדגיש כי סנקציות מעשיות ואפקטיביות ייאלצו את ישראל לשנות את התנהלותה, כולל הפסקת כל שיתוף הפעולה עם ההתנחלויות.

מנסור התייחס לצורך ביישום פתרון שתי המדינות, לסיום הכיבוש ולפירוק ההתנחלויות שנבנו על בסיסו. לדבריו, פלסטין ממשיכה במאמצים דיפלומטיים נרחבים להשגת הכרה בינלאומית, כאשר כיום 149 מתוך 193 מדינות החברות בעצרת הכללית מכירות בפלסטין.

בזמן שפלסטין מצפה להכרה ממדינות נוספות באירופה ובאסיה, מדינות כמו נורבגיה, אירלנד וספרד כבר הכירו בפלסטין במאי האחרון, ולאחר מכן הצטרפו גם סלובניה וארמניה ביוני, מה שמגביר את הלחץ על המדינות המתנגדות