מאת" בילאל ע'ית 

בעוד עיני העולם נשואות לעבר רצועת עזה, הנמצאת תחת מתקפה ישראלית חסרת רחמים והשמדה שיטתית מאז השביעי באוקטובר 2023, הכיבוש הישראלי ניצל את המצב כדי לבודד את ירושלים. העיר נכלאה תחת סגר כבד, כאשר כל המחסומים הצבאיים מסביבה נחסמו, ומתנחלים קיבלו יד חופשית לפגוע במקומות הקדושים שלה. במקביל, התגברו היוזמות לייהוד העיר ולהתרחבות התנחלותית, כולל הריסת בתים פלסטיניים ופעולות אכזריות אחרות שלא נראו כמותן מאז כיבוש העיר ב-1967.

בידודה של ירושלים הולך ומחריף יום אחר יום, בייחוד לנוכח התפשטות הלחימה גם ללבנון. התקשורת הבינלאומית והערבית מתמקדת בעיקר בסיקור המלחמה בעזה, לעיתים תוך הצגת מצב מטעה של "שוויון" בין הצדדים. אולם, המציאות בשטח והמחיר הכבד של עשרות אלפי קורבנות וההרס חסר התקדים מוכיחים אחרת. ירושלים, המפתח לשלום ולמלחמה באזור כולו, מתעלמת מהעובדה שהיא ליבת הסוגיה הפלסטינית והיסוד לשלום צודק.

ניסיונות להשתלטות מלאה על ירושלים התגברו בתקופה האחרונה, כאשר במסגד אל-אקצא התרחשו פלישות חסרות תקדים מצד מתנחלים, כוחות הכיבוש ואף שרים בממשלת הכיבוש. פלישות אלו לוּו במעשי אלימות כלפי המתפללים ופגיעה בזכויות הפולחן. לצד זאת, התחזקו ההשתלטות על בתים לטובת עמותות התנחלות, הריסת בתים, והפעלת אמצעי דיכוי קשים נגד תושבי העיר – הוצאות להורג, מעצרים, מעצרי בית, הקמת מחסומים צבאיים, מניעת חופש התנועה, הגבלות על כניסה לעיר העתיקה ולמסגד אל-אקצא, והטלת קנסות ומסים כבדים.

71 הרוגים ו-242 פצועים מירי כוחות הכיבוש

מאז תחילת המתקפה ועד סוף ספטמבר 2024, נהרגו 71 תושבי ירושלים ונפצעו 242 נוספים מירי כוחות הכיבוש הישראלי.

במקביל, כוחות הכיבוש הרסו 339 בתים ומבנים בירושלים, כ-49 אלף מתנחלים פלשו לרחבת מסגד אל-אקצא, ו-2,600 תושבי ירושלים נעצרו באותה תקופה. בנוסף, ניתנו 352 גזרי דין למאסר בפועל, ו-407 צווים להרחקה מירושלים וממסגד אל-אקצא, לצד 11 צווים לאיסור יציאה מהארץ.

תוכניות מואצות לייהוד ירושלים

תוכניות הכיבוש לייהוד ירושלים ולחיבור השכונות המזרחיות למערביות מואצות כעת יותר מתמיד, עם מיקוד בשכונת שייח' ג'ראח, העיר העתיקה וסילוואן. הכיבוש פועל במרץ למנוע את הקמת מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים המזרחית, כפי שנקבע בהחלטות הבינלאומיות.

מושל ירושלים, עדנאן ע'ית', שנמצא במעצר בית מזה למעלה משנתיים, אמר ל"וואפא" כי הכיבוש מנצל את מתקפת ההשמדה בעזה כדי להאיץ את ייהוד העיר. "המלחמה הזו חושפת את השקר בטענות על חירות, צדק והומניות," הדגיש ע'ית', כשהוא מתייחס למותם של למעלה מ-41 אלף בעזה וכ-800 בגדה המערבית, כולל בירושלים הכבושה.

ע'ית' ציין כי מאז 1967 לא חדלו ממשלות הכיבוש להשתלט על שכונות ירושלים ולייהדן, בניסיון להפוך את העיר ל"בירה מאוחדת." הכיבוש מנצל את המתקפה על עזה להסיט את תשומת הלב, ובינתיים להגביר את הריסות הבתים, להטיל מגבלות על מתפללים, לבצע מעצרים תכופים, ולנסות לשנות את המצב הקיים במסגד אל-אקצא באמצעות פלישות מסיביות וחסרות תקדים.

ע'ית' הדגיש שהכיבוש שואף כעת לשלוט פיזית על חלקים ממסגד אל-אקצא ולהפוך אותם לאזורי תפילה למתנחלים. לאחרונה, אף פרסמה קבוצת "אמני המקדש" סרטון שבו רואים את מסגד אל-אקצא וכיפת הסלע עולים באש, מלווה בכיתוב "בקרוב."

עוד ציין מושל ירושלים כי הכיבוש מנצל את המצב בעזה כדי לייהד את כל תחומי החיים בעיר – מהחינוך ועד הבריאות והכלכלה – ולדחוק את תושביה הפלסטינים להגר. שכונות כמו אל-בוסתאן ובטן אל-הווא בסילוואן עומדות בפני סכנת גירוש כפוי, בעוד פרויקטים כמו גשר בעמק רבאבאה, "עמק הסיליקון" ותוכנית להסדרת הקרקעות בירושלים, מכוונים להשתלטות נוספת על אדמות העיר ורכושם של אלו שאינם מתגוררים בה.

ע'ית' הבהיר כי הכיבוש פועל בגלוי לדחוק את הפלסטינים מירושלים – בין אם באמצעות מעצרים, אלימות, הרחקות, מיסים, ובין אם דרך צעדי גירוש נוספים. מאז תחילת אוקטובר, יושמו בירושלים צעדים משמעותיים שמטרתם ייהוד העיר, ובראשם הגברת השליטה במסגד אל-אקצא.

סיפוח והתרחבות קולוניאלית

המומחה לענייני ירושלים, ראסם עוידאת, אמר ל"וואפא" כי מאז השביעי באוקטובר ניכרת הסלמה דרמטית בהתקפה על ירושלים. הכיבוש מגביר את מאמציו למחוק כל זכר לנוכחות הערבית הפלסטינית, המוסלמית והנוצרית בעיר, במטרה ליצור מציאות חדשה שתשקף את החזון התלמודי-תורני היהודי.

עוידאת הסביר שהכיבוש פועל לשנות את המאפיינים הדתיים, החוקיים וההיסטוריים של ירושלים, ולהפוך אותה לעיר בעלת אופי יהודי מובהק. זאת תוך הרחבת שטחה לכ-70 קילומטרים רבועים – מהתנחלות גוש עציון בצפון חברון ועד מדבר יהודה בכפר חאן אל-אחמר – כדי לכלול מאות אלפי מתנחלים ולהטות את המאזן הדמוגרפי לטובתם.

במקביל, ציין עוידאת כי לתושבי ירושלים הפלסטינים נותרו רק 14% מהקרקעות בתוך גבולות העיר שנכבשה ב-1967 לבנייה, כאשר 6% מהשטחים הללו הוסבו לשמורות טבע. המשמעות היא כי כמעט ולא נותר מקום לתושבי העיר לבנות בו, ולעיתים אדם עשוי למות בטרם יקבל היתר לבנות את ביתו. הריסות הבתים, שצברו תאוצה מאז תחילת המתקפה, הגיעו לכמעט 400 בתים – נתון חסר תקדים לעומת השנים הקודמות שבהן ההריסות לא עברו את המאה.

עוידאת הדגיש כי תהליכים אלו הם חלק ממאמצי הכיבוש לייהד את העיר, המתבטאים בפרויקטים התיישבותיים נרחבים בירושלים, ובמיוחד בוואדי ג'וז, ובייהוד בתים בסילוואן ובעיר העתיקה. המטרה היא למחוק את הנוכחות הערבית ולסגור את העיר העתיקה במעטפת פרויקטים קולוניאליים כמו רכבל, מדרגות נעות וגשר להולכי רגל, כחלק מתוכנית רחבה יותר להעמקת הייהוד ולהפיכת ירושלים למרחב יהודי מובהק.

מציאות דתית חדשה במסגד אל-אקצא

הכיבוש מנסה ליצור מציאות דתית חדשה במסגד אל-אקצא על ידי השתלטות על האזור המזרחי כולו, במטרה לאפשר למתנחלים לקיים בו תפילות. הדבר מתבטא בקיום "תפילות תלמודיות", "השתחוויות אפיות", "תקיעת שופר" ו"שירים דתיים" – סימנים ברורים למגמה של ייהוד האזור המזרחי של המסגד.

לפי מחוז ירושלים, מאז תחילת המתקפה על עזה, פלשו כ-49 אלף מתנחלים למסגד אל-אקצא, בהם שרים בממשלת הכיבוש, חברי כנסת ורבנים. מדובר בפעולה מאורגנת שנועדה לקדם את השתלטות המתנחלים על האתר המקודש.

ראש אגף ירושלים באש"ף, עדנאן חוסייני, ציין בראיון ל"וואפא" כי הכיבוש משנה את המצב הקיים במסגד אל-אקצא באופן מוחלט, תוך כדי ההתקפה על עזה. "הכיבוש מבצע שינויים מבניים במסגד במטרה לשמש את הנרטיב התורני שלהם," אמר חוסייני, וציין מיזמים כמו התקנת מעלית חשמלית ותוספת של נוכחות צבאית מוגברת – צעדים שנועדו לשנות את הסדר ההיסטורי הקיים במסגד.

חוסייני הסביר כי השינויים התחילו בהדרגה – תחילה דרך פלישות מסיביות של מתנחלים, ולאחר מכן באמצעות קיום טקסים דתיים בגלוי באזור המזרחי, במיוחד סביב שער הרחמים. כל זאת נעשה תוך כדי מניעת הכניסה ממתפללים מוסלמים, במטרה לאפשר למתנחלים לנוע בחופשיות ברחבת המסגד, כששרי ממשלת הכיבוש ורבנים מובילים את הפלישות הללו. הכיבוש ממשיך לטעון שאין שינוי במצב הקיים, למרות שהמציאות בשטח מראה אחרת.

עוד ציין חוסייני כי ירושלים נמצאת במצב חמור ביותר. מסגד אל-אקצא, שהוא סמל העיר, נמצא במוקד המתקפה של הכיבוש שמנסה לשנות את המצב הקיים. מעל לשנה הוצבו מחסומים משטרתיים, הותקנו רמקולים חיצוניים ומצלמות מסביב לרחבת המסגד, ובימים אלו מוקמת מעלית שתאפשר גישה נוחה יותר למתנחלים.

הסכם הסטטוס-קוו, שנחתם ב-1852 על ידי האימפריה העות'מאנית, נועד להסדיר את הגישה למקומות הקדושים בעיר בעקבות סכסוכים חוזרים ונשנים, וקיבל מעמד חוקי בינלאומי במסגרת הסכם ברלין ב-1878. במסגרת זו נמסרה חסות המסגד לאל-אקצא והאתרים הקדושים המוסלמיים והנוצריים לירדן. לאחר כיבוש ירושלים ב-1967, הכירה ישראל בהסכם, אך בפועל הפרה אותו בעקביות מאז.

הסטטוס החוקי של ירושלים נשען על החלטות הקהילה הבינלאומית, ובראשן החלטת האו"ם 181 והחלטות מועצת הביטחון 242, 252, 267 ו-2334, הקוראות לנסיגת ישראל מהשטחים שנכבשו ב-1967, כולל ירושלים, ולביטול כל הצעדים החד-צדדיים שנעשו לשינוי אופיה של העיר.

מלבד הפגיעה במסגד אל-אקצא ובמקומות הקדושים למוסלמים, הכיבוש פוגע גם בכנסיות הנוצריות בירושלים, באמצעות הטלת מיסים על רכושן ונכסיהן של הכנסיות, בניסיון להחליש את הנוכחות הנוצרית בעיר ולאפשר השתלטות ישראלית על נכסיהן.

הכיבוש גם מטיל מגבלות קשות על פלסטינים, מוסלמים ונוצרים כאחד, המבקשים להגיע לירושלים לתפילה. כדי להגיע למקומות הקדושים, כמו מסגד אל-אקצא וכנסיית הקבר, נדרשים התושבים להוציא אישורים מיוחדים מהמנהל האזרחי, הכוללים בדיקות ביטחוניות והתקנת אפליקציה ייעודית בטלפונים הניידים – הליך שרובו מסתיים בדחייה, ובכך נמשכת הפגיעה בחופש הפולחן של התושבים בעיר הקדושה.

מלחמה על הנוכחות הפלסטינית

מאז ה-7 באוקטובר 2023 ועד סוף ספטמבר האחרון, רשויות הכיבוש הישראלי ביצעו 339 פעולות הריסה בירושלים, בהן למעלה מ-87 בשכונת סילוואן הסמוכה למסגד אל-אקצא, אשר הובילו לעקירת אלפי תושבים מבתיהם – כך עולה מנתוני מחוז ירושלים.

יועץ מושל ירושלים, מערוף א-רפאעי, הסביר ל"וואפא" כי למעלה מ-30 אלף נכסים בעיר נמצאים בסכנת הריסה, מהלך שעלול להוביל לעקירה ולפגיעה כלכלית קשה בכ-100 אלף מתושבי העיר. מדובר באיום אסטרטגי על קיומם של הפלסטינים בירושלים.

פח'רי אבו דיאב, חוקר המתמחה בענייני ירושלים, הדגיש כי הכיבוש מנהל כעת מלחמה כוללת על בתי הפלסטינים בירושלים, במטרה לחסל את הנוכחות הערבית בעיר. "הכיבוש מנצל את ההתפתחויות בעזה, בגדה ובלבנון, ואת הסטת תשומת הלב העולמית לשם, כדי לקדם את תוכניתו לסיים את הקרב על ירושלים, אותה הוא רואה כהזדמנות היסטורית עבורו," אמר אבו דיאב.

הכיבוש פועל להקטנת מספר הפלסטינים בירושלים על ידי הפיכת העיר לסביבה עוינת עבורם. הוא משתלט על בתים, מייהד את הנכסים, מביא מתנחלים למקומות מהם גורשו התושבים הפלסטינים, ומבצע הריסות מואצות. כל זאת, תוך מניעת בנייה לפלסטינים ובמקביל האצת הקמת התנחלויות במזרח העיר. מטרת כל אלו היא לשלול מהפלסטינים את הביטחון החברתי והדיור ואף את הביטחון הדתי, כשהם מוצאים עצמם מתקשים להגיע למקומות הפולחן שלהם.

אבו דיאב ציין כי תהליך ייהוד הבתים בסילוואן ובעיר העתיקה נועד לשנות את הנוף העירוני בכוח ולכפות מציאות חדשה שתשרת את הכיבוש. ירושלים הפכה למוקד התקפה שיטתית, כשהכיבוש מגייס את כל משאביו כדי לסיים את הקרב על העיר, תוך השארת מספר קטן בלבד של פלסטינים במקום.

ההתקפה הנוכחית על הבתים הפלסטיניים בירושלים היא מהקשות ביותר מאז כיבוש העיר ב-1967, כאשר התקפות חוזרות ונשנות על התושבים ועל הכלכלה המקומית נועדו להחליש את עמידתם. "העולם שותק, הכיבוש ממשיך בתוקפנותו ללא כל הכוונה להפסיק – ובכך מקבל אור ירוק להמשיך ולפגוע בירושלים," אמר אבו דיאב.

המהלך המסוכן ביותר, לדברי אבו דיאב, הוא העברת הבעלות על בתים פלסטיניים לידיהם של מתנחלים, תהליך המתבצע בבתי המשפט של הכיבוש המשרתים את האינטרסים שלהם. הכיבוש שואף להשתלט על עשרות בתים נוספים בעתיד הקרוב, וכבר פועל כעת להשתלטות על 16 בתים בשכונות סילוואן ושייח' ג'ראח ולגרש בכוח את תושביהם. מדובר במהלך אסטרטגי במסגרת תוכנית כוללת לגירוש הפלסטינים מירושלים ולשינוי בלתי הפיך של דמות העיר.

מעצרים, הרחקות ומעצרי בית – כלים לדיכוי תושבי ירושלים

מאז תחילת המתקפה הישראלית על רצועת עזה, נעצרו מאות תושבים פלסטינים בירושלים, לצד שימוש הולך וגובר במעצרי בית ובהרחקות כפויות מהעיר וממסגד אל-אקצא. מדובר במדיניות ממוקדת שנועדה להטיל טרור ולחץ על הקהילה הפלסטינית בבירה.

מעצר הבית הפך לכלי אכזרי לדיכוי – בתי המשפט של הכיבוש מטילים גזרי דין המאלצים תושבים לשהות לתקופות ארוכות בביתם תחת תנאים מגבילים, והופכים את בתיהם לכלא פרטי. זוהי אחת הדרכים היעילות ביותר של הכיבוש להפעיל שליטה ולחסל כל התנגדות, תוך הפיכת חיי היומיום לסיוט מתמשך.

על פי נתוני מוסדות העוסקים באסירים, מאז השביעי באוקטובר ועד סוף ספטמבר האחרון נעצרו 2,600 תושבי ירושלים. מתוכם, 352 הורשעו ונגזר עליהם מאסר בפועל, ו-11 צווים נוספים לאיסור יציאה מהארץ הוצאו כדי למנוע את חירותם.

בנוסף לכך, ועד משפחות האסירים בירושלים דיווח על 407 מקרי הרחקה – מהעיר העתיקה, ממסגד אל-אקצא ומהעיר כולה. מטרת ההרחקות היא ברורה – להחליש את הקשר בין התושבים למרכזי חייהם וליצור תחושת ניכור וריחוק פיזי ורוחני.

במקביל לכך, הכיבוש ממשיך להחזיק בגופותיהם של 43 מהרוגי ירושלים במקררים ובבתי הקברות המספרים. מדובר בניסיון נבזי לשלול מהמשפחות את הזכות לקבורה מכובדת של יקיריהן. האחרונה שבהן היא גופתו של הנער שדי שיחה בן ה-16, שנהרג ב-13 באוגוסט האחרון בעיירה ענתא שממזרח לעיר – הוכחה נוספת למדיניות הדיכוי הנמשכת של הכיבוש בירושלים, שמכוונת גם נגד הילדים.