על רקע מלחמת ההשמדה הנמשכת שמנהלים כוחות הכיבוש הישראלי על עזה מאז ה-7 באוקטובר, מגדלים פלסטינים מתעקשים לקצור את יבול התמרים שלהם השנה, תחת תנאים מסוכנים ואיומי הפצצה תמידיים. אחד המגדלים, תוך שהוא נאחז בחבל חזק, מטפס אל צמרות עצי הדקל כדי לאסוף את הפירות — אף שהסיכון לפציעה או נפילה הוא תמידי.

באזור דיר אל-בלח שבמרכז רצועת עזה, המשובץ באוהלים של עקורים, מתחילים מגדלים ועובדים עקורים לקצור את יבול התמרים, בעונה שכבר מאופיינת בכמות מועטה ובאיכות נמוכה בהשוואה לשנים קודמות. תנאי הקציר הקשים והמלחמה המתמשכת משפיעים לרעה על תעשייה שהייתה בעבר מקור הכנסה מהותי לאלפי פלסטינים.

מלחמה ותעשיית התמרים: מה שאבד ומה שנשאר

בעבר, עונת קציר התמרים הייתה אירוע משמעותי ברצועת עזה, אשר נפתחת מדי שנה בסוף ספטמבר ומלווה במסורת של שיתוף קרובי משפחה בקציר, מתוך רצון לספק להם מקור הכנסה נוסף ולחזק קשרים חברתיים בקהילה. עונה זו סיפקה גם הזדמנויות עבודה לאלפי תושבים, מגדלים ואחרים כאחד.

עם זאת, השנה עונת הקציר בעזה נראית אחרת לגמרי. המלחמה פגעה בצורה מהותית בעצי הדקל — בשל מחסור במי השקיה, דשנים והדברה, אשר אינם זמינים בגלל הפסקות החשמל התכופות וקשיי הגישה לאזורי הגידול. התוצאה היא ירידה בכמות ובאיכות התמרים, והכנסתם של המגדלים והעובדים נפגעה קשות.

"בשנים קודמות היינו מתגאים בתמרים שלנו," אומרת אם יוסוף אבו ג'מייזה, בעלת קרקע חקלאית. "כיום, המצב שונה לחלוטין. התמרים קטנים, הכמות מועטה, ובקושי נוכל לכסות את עלויות הייצור אחרי המכירה."

לפי נתוני 2023, מספר עצי הדקל בעזה היה כ-240 אלף, מתוכם כ-180 אלף עצים נושאי פרי שהניבו כ-15 אלף טון תמרים. אך עם תחילת המתקפה, אזורים חקלאיים רבים נפגעו ישירות, והשפעת המלחמה ניכרת בעונת הקציר הנוכחית.

עבודה במציאות של עקירה ואלימות

אחת ההשפעות הקשות ביותר של המלחמה היא שינוי השימוש בקרקעות החקלאיות בעזה. רבות מהן הפכו לאזורי מגורים זמניים עבור עקורים שנמלטו מאזורי לחימה כבדים. באחד מהאזורים הללו, מתחת לעצי הדקל, קבוצת נשים עקורות עוסקות במיון התמרים, הסרת הגרעינים, שטיפת הפירות, וייבושם תחת השמש לצורך ייצור עג'ווה.

אבו ג'מייזה מציינת כי היא דאגה ללמד את הנשים העקורות את התהליך המסורתי של ייצור העג'ווה, וכך הצליחו הנשים להרוויח מעט כסף שיסייע להן לקיים את ילדיהן בתקופה הקשה הזו. "כל הפצצה קרובה עלולה להרוס את כל מה שעבדנו עליו, עם חומרים כימיים ועשן שמכסים את הפירות," היא אומרת. "הפסדנו הרבה מאוד עבודה רק בגלל תנאי המלחמה."

מאבק למען פרנסה בסיסית

מוחמד אלבלביסי, עקור נוסף שמצא מקלט בקרקע של אבו ג'מייזה, מספר כי הצטרף לעבודה בקציר התמרים כדי לנסות לספק אוכל לילדיו. "המצב הכלכלי הקשה, יחד עם המחסור בעבודות והעקירה, הביאו אותנו לעבוד עם אבו ג'מייזה," הוא אומר. "אנחנו מנסים, בכל דרך אפשרית, למצוא מקור פרנסה, ולו רק כדי להביא לחם לילדים שלנו."

העקורים בעזה מתמודדים עם תנאי מחייה קשים, מחסור חמור במקומות עבודה והכנסה מינימלית בקושי שמספיקה לקיום. דו"ח שהוציא הבנק העולמי לאחרונה מצביע על כך ששיעור העוני בעזה עומד כיום על 100%, וכי 11 חודשים לאחר תחילת המלחמה הרצועה מתקרבת לשפל כלכלי מוחלט. בנוסף למשבר הכלכלי, המלחמה גבתה יותר מ-137 אלף הרוגים ופצועים, רובם ילדים ונשים, והותירה אלפי נעדרים.