מרכז "מדאר" פרסם תחקיר מקיף מאת העיתונאי סלים סלאמה, החושף כיצד המתנחלים וארגוניהם מוצאים דרכים לעקוף את הסנקציות הכלכליות שהוטלו עליהם על ידי ממשלת ארצות הברית ומדינות נוספות. התחקיר, שהתבסס על פרסומים של מרכז "שומרים" הישראלי, מציג את האסטרטגיות של הימין הקיצוני בישראל להתמודד עם ההגבלות שהוטלו עליהם בשל פעולות אלימות נגד הפלסטינים בגדה המערבית.

על פי התחקיר, הסנקציות הוטלו בעקבות התגברות מעשי האלימות שמבצעים המתנחלים נגד אזרחים פלסטינים, שכללו התקפות אכזריות והרסניות בכפרים ובעיירות פלסטיניות. אלו הובילו את הממשל האמריקאי להכריז כי התקיפות הללו מהוות "איום ברור על היציבות האזורית", כפי שנקבע בצו נשיאותי עליו חתם נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, בפברואר האחרון.

אהרון פורסברג, מנהל מחלקת מדיניות והפעלת סנקציות כלכליות במשרד החוץ האמריקאי, הדגיש כי הצו הנשיאותי נועד להרחיב את הסנקציות כדי "לשנות את ההתנהגות האלימה ולצמצם את מעגל הפגיעה באזרחים הפלסטינים בגדה המערבית".

הדרכים לעקיפת הסנקציות: מתנחלים ועמותות בהתמודדות מתוחכמת

הסנקציות הכלכליות כוללות הקפאת נכסים, חסימת חשבונות פיננסיים, איסור על ביצוע עסקאות מסחריות, וכן איסור כניסה לארצות הברית ולמדינות נוספות עבור הארגונים והאנשים הכלולים ברשימה. כתוצאה מכך, בנקים ומוסדות פיננסיים בישראל, המקיימים קשרים בינלאומיים, עלולים להפסיד קשרים אלו, דבר שעלול להוביל להפסדים כלכליים משמעותיים.

בתגובה לסנקציות, המתנחלים וארגוניהם החלו לפתח דרכים יצירתיות לעקוף את ההגבלות הללו. אחת השיטות המרכזיות היא שימוש בחשבונות בנק פרטיים ובאפליקציות תשלום דיגיטליות, שמקשות על מעקב אחרי העברת הכספים. בנוסף, נוצרות "שכבות" של הפרדה בין התורמים לבין הארגונים, במטרה להסתיר את מקור הכספים.

מאבק פוליטי והתארגנות בשטח: דוגמאות למהלכים ולמניפולציות

התחקיר מציין כמה דוגמאות בולטות. אחת מהן היא המתנחלת רעות בן חיים, העומדת בראש תנועה בשם "צו 9". לאחר שהוטלו סנקציות על התנועה, בן חיים יצרה קשר עם תורמים והנחתה אותם להעביר כספים דרך חשבון בנק של בעלה, צבי, שלא נכלל ברשימת הסנקציות. היא אף פרסמה הנחיות בקבוצות ווטסאפ, כיצד ניתן לתמוך בתנועה מבלי להיחשף לסנקציות, תוך שימוש באפליקציות תשלום כמו "ביט" ו"פייבוקס".

בנוסף, התחקיר חושף את פעילותם של ארגונים נוספים כמו "קרן גבעות חברון" ו"עמותת שלום-אסייריך", שגייסו תרומות רבות דרך האינטרנט למימון פעולות קיצוניות נגד הפלסטינים. בין הנתמכים על ידי הכספים הללו נמנים מתנחלים קיצוניים כמו דוד חי חסדאי וינון לוי, שהוטלו עליהם סנקציות אישיות.

התחקיר מתאר גם כיצד ינון לוי, אחד מהמתנחלים שהוטלו עליו סנקציות, העביר את חלקו בעסק משותף לאחיו טרם הטלת הסנקציות, בניסיון להימנע מהשלכות כלכליות. צעד זה ממחיש את המאמצים של המתנחלים להימנע מהפגיעה הכלכלית שעלולה להיגרם להם.

רגבים: אחת הזרועות המרכזיות של ההתנחלות בגדה

ההתארגנות נגד הסנקציות לא נעצרת בארגונים כמו "צו 9" ו"שלום-אסייריך". עמותת "רגבים", אחת הזרועות המרכזיות של ההתנחלות בגדה המערבית, הפכה גם היא למוקד בחינת הסנקציות מצד משרד החוץ האמריקאי. "רגבים" מקדמת הקמת התנחלויות חדשות בגדה ומפעילה לחצים לגיוס מתנחלים חדשים, ובכך מגדילה את האחיזה הישראלית בשטחים הכבושים.

החשש מפני הטלת סנקציות על "רגבים" וארגונים נוספים הוביל את המתנחלים לפעול במישור הפוליטי. הם קיימו פגישות עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ', בדרישה לפעול לביטול הסנקציות, במיוחד מול ארצות הברית. במקביל, ניסו לקדם חקיקה בכנסת שתאפשר לעקוף את הסנקציות.

הסנקציות מתרחבות: תגובות בינלאומיות והמשך ההתנגדות

הסנקציות שהוטלו על ארגונים ומתנחלים בגדה המערבית ממשיכות להתפשט למדינות נוספות. צרפת, בריטניה, קנדה וספרד הצטרפו למהלך והטילו סנקציות על מתנחלים וארגונים בשל פעולות אלימות נגד הפלסטינים. גם האיחוד האירופי, אוסטרליה ויפן נקטו צעדים דומים, הכוללים הקפאת נכסים ואיסור כניסה על מתנחלים וארגונים המעורבים בפעולות אלימות.

המתנחלים וארגוניהם ממשיכים להגיב בצעדים שונים, בניסיון להתמודד עם הסנקציות הבינלאומיות, אך הסנקציות הללו ממשיכות להוות איום ממשי על המשך פעילותם בשטחים הכבושים.