סוכנות הידיעות הפלסטינית "וואפא" מפרסמת בשיתוף עם איגוד סוכנויות הידיעות הערביות (פאנה) דיווח מאת העיתונאית מהא א-שייח', במסגרת הניוזלטר הנשי של האיגוד, תחת הכותרת: "נשים בעזה... יוזמות למרות המתקפה". להלן הדיווח:

המתקפה הישראלית המתמשכת על רצועת עזה, הנמשכת מזה יותר מעשרה חודשים, השפיעה באופן קשה במיוחד על הנשים הפלסטיניות, שנאלצות להתמודד עם סבל כפול. למרות זאת, רבות מהן ממשיכות ליזום ולסייע בהקלת המצוקה על תושבי הרצועה.

באחד ממרכזי השהייה הזמניים בשכונת א-תפאח בצפון עזה, אשת החינוך אפנאן בכרון ובנותיה מציעות שיעורים מגוונים לתלמידים שגורשו מבתיהם. אפנאן, בעלת תואר שני מהאוניברסיטה האסלאמית בעזה, מסבירה ל"וואפא" כי היא מעבירה שיעורים באנגלית ובמתמטיקה לתלמידים בקבוצות קטנות, תוך שימוש בחצי מהחדר שמיועד ללמידה. אחת מבנותיה מעבירה שיעורי עברית, והשנייה מעניקה שיעורי מחשב.

בנוסף, מספרת אפנאן כי אחת מבנותיה פתחה מרפאה לבריאות הנפש לפני כחודש, כדי להציע טיפול פסיכולוגי חינם למשפחות שאיבדו את יקיריהם במתקפה.

המתקפה הובילה לעקירתם הכפויה של כ-85% מאוכלוסיית רצועת עזה, כ-1.93 מיליון בני אדם. לפי נתוני אונר"א, יותר מ-625 אלף ילדים בעזה נמצאים מחוץ למערכת החינוך במשך למעלה מ-10 חודשים, מחציתם היו תלמידי בתי הספר של אונר"א לפני המתקפה. בנוסף, המתקפה מנעה מ-39 אלף תלמידים להיבחן בבחינות הבגרות לשנת הלימודים 2023-2024, והרסה עשרות בתי ספר, מכונים ואוניברסיטאות באופן חלקי או מלא.

מרפאה באוהל פליטים

הרופאה המומחית ברפואת ילדים והנקה, לבנא אלעזאיזה, עבדה בבית החולים כמאל עדואן ובעסק הפרטי שלה, עד שהכיבוש הפציץ את ביתה ואת המרפאה שלה בעיר דיר אל-בלח. לבנא מספרת כי בשל ההרס שנגרם למערכת הבריאות בעקבות המתקפה, והעומס הרב בבתי החולים, היא החליטה להקים אוהל רפואי בין האוהלים של עקורי דיר אל-בלח, שם היא מעניקה שירותים רפואיים לתינוקות, מבצעת בדיקות חינם ומעניקה שירותי סיעוד, כמו החלפת תחבושות והסרת תפרים.

לבנא מתארת כי היא מתנדבת יחד עם כמה אחיות במטרה לספק שירותים רפואיים לכמה שיותר עקורים. בנוסף, היא מבקרת באוהלי הפליטים ומציעה להם שירותים רפואיים, וכן מקיימת סדנאות חינוך על חשיבות ההנקה הטבעית, שמחזקת את המערכת החיסונית ומגנה מפני תת-תזונה, זיהומים מעיים ודלקת כבד.

לבנא מנסה גם לספק בגדים לתינוקות ותוספי תזונה, למרות המחסור החמור בתרופות. היא יזמה פרויקט בשם "אתם משפחתנו", כדי שהעקורים לא ירגישו בודדים, ולשם כך היא מבקרת במחנות הפליטים כדי לערוך בדיקות רפואיות חינם לילדים ולקשישים, במיוחד אלה הסובלים ממחלות כרוניות כמו סוכרת ולחץ דם, ומספקת טיפול סיעודי לפצועים ולחולים.

מערכת הבריאות בעזה איבדה 70% מקיבולת המיטות שלה, רק 14 מתוך 36 בתי חולים בעזה פועלים, וגם אלו פועלים חלקית בלבד, תוך התמודדות עם מחסור חמור בציוד רפואי, כך לפי דיווח של משרד הבריאות הפלסטיני. הדיווח מציין גם כי כ-885 אנשי צוות רפואי נהרגו, מעל 310 נעצרו, מאות נפצעו, ו-130 רכבי אמבולנס נהרסו. המתקפות המכוונות על התשתית הרפואית גרמו לאובדן הגישה לשירותי בריאות בסיסיים עבור האזרחים.

קול הציבור

במיזם שונה, רפיף עזיז, שעבדה במחלקת הפניות באחד מכלי התקשורת המקומיים, הפכה עם תחילת המתקפה את עמוד הפייסבוק האישי שלה למוקד פניות ציבורי עבור תושבי עזה. למרות שהבית שלה נפגע קשות והיא איבדה את הציוד העיתונאי שלה, רפיף המשיכה לפעול למען תושבי עזה, תוך שהיא מפרסמת קריאות לעזרה מצד אזרחים שזקוקים לסיוע.

רפיף מספרת כי עם פרוץ המתקפה עלה מספר העוקבים אחר עמוד הפייסבוק שלה ליותר מ-11 אלף, ועמוד זה הפך למוקד פניות שבו היא מפרסמת בקשות עזרה בודדות. עם העלייה בצרכים של תושבי עזה תחת המצור, היא החלה ליצור קשרים עם צעירים וצעירות ממדינות ערביות אחרות, שרוצים לתרום כסף, וממירה את הכספים הללו לסלי מזון, מים, לחם ואוהלים עבור תושבי עזה העקורים, תוך שהיא מפעילה פעילויות לילדים במחנות דיר אל-בלח.

לפי נתונים שפרסמה היוזמה העולמית לסיווג אינטגרטיבי של מצב הביטחון התזונתי והמצב ההומניטרי ב-25 ביוני 2024, כ-96% מתושבי רצועת עזה צפויים להתמודד עם חוסר ביטחון תזונתי חריף עד סוף ספטמבר 2024. בתנאים הנוכחיים, כחצי מיליון אנשים בעזה נמצאים בסכנת רעב קיצוני.

במצב זה, אחד מכל חמישה תושבי עזה מתמודד עם רעב חמור, ויותר מ-20% מהתושבים מבלים ימים ולילות שלמים מבלי לאכול דבר. הסיוע המזון הבינלאומי, שמורכב ברובו ממזון משומר, אינו מספיק, ולמרות שהמזון המשומר חיוני לשמירה על החיים, הוא אינו מהווה תחליף למזון טרי ומזין כמו חלב, בשר אדום וירקות.

הנשים מחזקות את עמידות החברה

בהתייחסות ליוזמות אלו, שרת שוויון ההזדמנויות הפלסטינית, מונא אל-חלילי, אמרה כי "הנשים מחזקות את עמידות משפחתן ואת עמידות החברה הפלסטינית בכללותה, ולכן הן שותפות מרכזיות במאבק למען זכויות העם הפלסטיני."

בריאיון ל"וואפא", הדגישה אל-חלילי כי במהלך המתקפה הישראלית על עזה, הנשים ממלאות תפקידים שונים ומגוונים, כולל רופאות ואחיות שמקלות על סבלם של הפצועים, וכן נשים הלוקחות חלק בפעולות סיוע שונות.

לפי דו"ח של האו"ם, לפחות 557 אלף נשים בעזה מתמודדות עם חוסר ביטחון תזונתי חמור. חלק מהנשים והאימהות נותנות עדיפות להאכלת אחרים, ומתקשות להשיג מזון יותר מגברים. האחריות על טיפול בילדים, כולל האכלתם ודאגה לצרכיהם הגופניים, מוטלת בעיקר על האמהות.

נשים הרות ומניקות ניצבות בפני סכנות בריאותיות גבוהות בשל המחסור בטיפול רפואי ותזונתי מספק. כ-76% מהנשים ההרות סובלות מאנמיה, ו-99% מתמודדות עם אתגרים בהשגת תוספי תזונה, מה שמסכן את בריאותן ואת בריאות ילדיהן.

לפי סקר של האו"ם, 69% מהנשים בעזה משתמשות בשיטות בישול לא בטוחות כמו שריפת פסולת, מה שמעלה את הסיכון הבריאותי. דו"ח של הקרן הפלסטינית להעצמה ופיתוח מקומי (REFORM) מציין כי 78% מהנשים בעזה סובלות מחוסר פרטיות בשל גל הפליטות החוזרות ונשנות והמחייה בצפיפות בתוך אוהלים.

הדו"ח גם מצא כי 68% מהנשים בעזה סובלות מאלימות פיזית, ו-73% סובלות מאלימות פסיכולוגית, בעיקר בשל אחריותן לספק מזון לאחר מות המפרנס הראשי. בנוסף, 89% מהנשים בעזה סובלות מתסמיני ד.