רמאללה, 26 באוקטובר 2026, וואפא – הדווחית המיוחדת של האו"ם למצב זכויות האדם בשטח הפלסטיני הכבוש, פרנצ'סקה אלבנזה, הזהירה כי הפגיעה בעיתונאים פלסטינים, הרס מוסדות התקשורת ותשתיות התקשורת, לצד הסתה והפצת מידע מטעה, מחלישים את היכולת לתעד הפרות ברצועת עזה ולמצות את הדין עם האחראים להן.
הדברים מובאים בדוח שלה, "האמת מתחת להריסות: התקשורת בזמן רצח עם", שהוגש לעצרת הכללית של האו"ם ביולי 2026. הדוח בוחן את סיקור המלחמה ברצועה ומתאר דפוס משולב של פגיעה בעיתונאים ובכלי תקשורת, המשפיע גם על המידע המובא לידיעת הציבור בעולם.
לפי אלבנזה, הפגיעה אינה מוגבלת לתקיפת עיתונאים בזמן עבודתם, אלא מערערת את התשתית המאפשרת לעיתונות הפלסטינית לפעול: הרג ומעצר של עיתונאים, הרס מערכות ומשרדים, השבתת תקשורת ואינטרנט וערעור אמינותם של כתבים באמצעות האשמות בקשרים עם ארגונים חמושים, ללא ראיות מספקות.
הפגיעה בעיתונאים מאיימת גם על שימור הראיות
הדוח סוקר מקרי הרג ומעצר של עיתונאים פלסטינים, איומים והגבלות על עבודתם. הוא מדגיש כי השלכותיהם חמורות במיוחד לנוכח הגבלת כניסתם של עיתונאים בינלאומיים לרצועת עזה.
בין היתר מתוארים מקרים שבהם עיתונאים הותקפו לאחר מסעות הכפשה והאשמות פומביות. לפי הדוח, הצגתם כחמושים או כטרוריסטים ללא ראיות הניתנות לבדיקה מעמידה אותם בסכנה נוספת ופוגעת באמון בעדויותיהם ובתיעוד שהם מפיקים.
הדוח מסתמך גם על עדויות ומסמכים בדבר תנאי כליאה קשים של עיתונאים, ובהם טענות לעינויים, להתעללות, לאיומים וללחץ גופני ונפשי. הוא מציין כי הפגיעה עלולה להימשך גם לאחר השחרור ולהקשות על החזרה לעבודה.
אלבנזה מדגישה כי עבודת העיתונאים אינה מסתכמת בדיווח לציבור. היא משמרת ראיות שעשויות לשמש בחקירות ובהליכים משפטיים בעתיד.
הדוח מתאר גם הרס נרחב של משרדי תקשורת ומתקני תקשורת מאז אוקטובר 2023. עשרות מוסדות תקשורת נהרסו בשלבים הראשונים של המלחמה, והפגיעה נמשכה בהמשך, לרבות ב־2025, במתקנים המשמשים כלי תקשורת מקומיים ובינלאומיים.
לפי הדוח, הרס התשתיות והפסקות האינטרנט מקשים על העברת חדשות ואימותן, על משלוח תמונות ועדויות מחוץ לרצועה ועל מסירת מידע לתושבים. הם מסכנים גם את העיתונאים עצמם, המתקשים ליצור קשר עם צוותיהם, להזעיק עזרה או למסור את מיקומם בשעת חירום.
הפגיעה המצטברת, מזהירה אלבנזה, מאיימת על המשך העבודה העיתונאית ומקשה על שיקום מערכת תקשורת עצמאית גם לאחר סיום הפעילות הצבאית.
הסתה, האשמות ללא אימות והגבלת תכנים ברשת
הדוח בוחן את חלקם של בכירים ישראלים ושל כלי תקשורת ישראליים בהפצת הסתה נגד פלסטינים, לרבות ביטויים השוללים מהם צלם אנוש או מצדיקים פגיעה בהם, והאשמות נגד עיתונאים בדבר השתייכות לארגונים חמושים.
לדברי אלבנזה, מסרים אלה עלולים ליצור אקלים המקבל אלימות נגד עיתונאים או ממעיט בחומרת הריגתם. חזרה על האשמות נגד עיתונאים שנהרגו, ללא בדיקה עצמאית, עלולה להכפיש את הקורבנות עוד לפני חקירת נסיבות מותם.
הביקורת מופנית גם למוסדות תקשורת מערביים. לפי הדוח, חלקם שִכפלו גרסאות רשמיות, העניקו במה רחבה להאשמות שלא אומתו או דחקו לשוליים את עדויות העיתונאים הפלסטינים ואת הראיות שהציגו מהשטח.
הדוח מדגיש את החובה לבדוק מידע שמוסרים הצדדים הלוחמים, לאפשר תגובה ולפרסם תיקונים, במיוחד כשמדובר בהאשמות חמורות או באירועים העלולים להוות פשעים בינלאומיים.
עוד נבחנת השפעת מדיניות התוכן של הפלטפורמות הדיגיטליות על הפצת תמונות ועדויות פלסטיניות, לרבות מחיקת תכנים והגבלת תפוצתם. אלבנזה מזהירה כי צעדים אלה עלולים למנוע מהציבור גישה לראיות ולהשתיק עדויות של קורבנות.
היא קוראת להבחין בין הסרת תוכן המסית לאלימות לבין הגבלת תיעוד עיתונאי המשרת את העניין הציבורי, ומזהירה מפני אכיפה בלתי מאוזנת של כללי התוכן.
קריאה למנגנון עצמאי לאיסוף ראיות ולהגנת העיתונאים
אלבנזה קושרת בין הפגיעה בעיתונאים, הרס מוסדות התקשורת, הפצת מידע מטעה והכפשת עדים. לפי ניתוחה, אלה תהליכים המשפיעים יחד על יכולתו של העולם לדעת מה מתרחש בעזה ולתעד זאת.
הדוח מזהיר כי פגיעה בעדים ובאמינותם, לצד הרס האמצעים לתיעוד ולהעברת מידע, מחלישה את האפשרות למיצוי דין — במיוחד כאשר האשמות בלתי מוכחות מחליפות חקירה עצמאית.
הוא קורא להקים מנגנון עצמאי לאיסוף ולשימור ראיות לפשעים נגד עיתונאים ומערכת התקשורת בשטח הפלסטיני הכבוש. במסגרת זו יש להגן על חומרים עיתונאיים, תמונות והקלטות כראיות אפשריות, ולמנוע את השמדתם או שיבושם.
הדוח קורא למדינות לחקור תקיפות נגד עיתונאים, להעמיד את האחראים לדין, לשתף פעולה עם בית הדין הפלילי הבינלאומי ולפעול להגנת עיתונאים עצורים ונעדרים. עוד הוא דורש לאפשר כניסת עיתונאים בינלאומיים ומשקיפי זכויות אדם לעזה ולהסיר את ההגבלות על עבודתם.
מוסדות התקשורת והפלטפורמות הדיגיטליות נקראים לבדוק טענות לפני פרסומן, להציג תיקונים בבירור ולא למסור האשמות של צדדים לסכסוך כעובדות מוכחות ללא בדיקה עצמאית. הדוח דורש גם לבחון מדיניות העלולה לעודד הסתה, להפיץ שנאה או לחסום ראיות להפרות.
אלבנזה מדגישה כי הגנה על עיתונאים היא גם תנאי לשימור ראיות ולאפשרות להעמיד לדין את האחראים לפשעים בינלאומיים. השתקת העדים ודחיקת התיעוד שלהם, היא מזהירה, מקשות על חשיפת האמת ועל עשיית צדק.


