רמאללה, 26 באוקטובר 2026, וואפא – הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה והמשרד לענייני נשים פרסמו היום (שני), לרגל יום האישה הפלסטינית, נתונים על מצבן של נשים ונערות בפלסטין. הנתונים מצביעים על היקף ההרג, הפציעות והעקירה בעקבות מתקפת כוחות הכיבוש, על הידרדרות בשירותי הבריאות ובתנאי המחיה ועל פערים מתמשכים בתעסוקה, בזכויות עובדים ובייצוג בעמדות הנהגה.

בסוף 2025 היו נשים ונערות 49% מאוכלוסיית פלסטין: 2.75 מיליון, מהן 1.69 מיליון בגדה המערבית ו־1.06 מיליון ברצועת עזה.

המשרד לענייני נשים הדגיש כי לצד תיעוד הפגיעה בנשים והנטל המוטל עליהן, יש להכיר בתפקידן בשמירה על חוסן החברה, בקבלת החלטות ובתהליכי ההתאוששות והשיקום. לדבריו, מדיניות הממשלה בתחומים אלה נשענת על האסטרטגיה הלאומית לשוויון מגדרי ולהעצמת נשים לשנים 2025–2027.

יותר מ־12,500 נשים נהרגו בעזה

לפי נתוני משרד הבריאות הפלסטיני, עד 12 באוקטובר 2026 נהרגו ברצועה 74,382 בני אדם מאז 7 באוקטובר 2023, בהם יותר מ־12,500 נשים. גופותיהן של 11,301 מהנשים תועדו בבתי החולים עד 7 באוקטובר 2026.

יותר מ־9,000 מההרוגות היו אימהות. לפי מצפה שירין, עד 12 באוקטובר נהרגו גם 42 עיתונאיות.

נשים הן כ־14% מתוך 175,416 הפצועים שתועדו עד 12 באוקטובר. מספר הפציעות הישירות בקרב נשים מוערך ב־24,537. רבות מהפצועות נותרו עם נכויות קבועות ומתמודדות עם טראומה, עקירה חוזרת ואחריות לטיפול במשפחותיהן. כ־9,500 בני אדם עדיין נעדרים מתחת להריסות, רובם נשים וילדים.

יותר משני מיליון בני אדם נעקרו שוב ושוב בתוך הרצועה, וכמחציתם נשים. בגדה המערבית נהרגו מאז 7 באוקטובר 2023 ועד 12 באוקטובר 2026 1,216 פלסטינים, בהם 28 נשים, בתקיפות כוחות הכיבוש והמתנחלים.

ב־4 במאי 2026 השיק המשרד לענייני נשים את המרכז הלאומי לניטור אלימות נגד נשים. המרכז נועד לאסוף ולנתח נתונים ולכוון את מדיניות המניעה וההגנה. במקביל פועל המשרד לשיפור מנגנון ההפניה הארצי לנשים נפגעות אלימות ולמעקב אחר מקרים בסיכון גבוה.

800 מעצרים של נשים בגדה מאז אוקטובר 2023

לפי דוח של ארגוני האסירים, מאז 7 באוקטובר 2023 ועד 12 באוקטובר 2026 תועדו בגדה המערבית, לרבות בירושלים, יותר מ־26 אלף מעצרים, מהם 800 של נשים. מדובר במספר אירועי המעצר, ולא בהכרח במספר העצורות.

ברצועת עזה אין מידע מדויק על מספר העצורים, בשל ההיעלמות הכפויה שממשיכים כוחות הכיבוש לכפות על עצורים, לפי הדוח. מספר המעצרים שם מוערך באלפים.

נכון ל־12 באוקטובר הוחזקו בבתי הכלא של הכיבוש 9,300 אסירים, בהם 87 נשים. 21 מהנשים הוחזקו במעצר מינהלי.

28,560 נשים התאלמנו בעזה

המלחמה שינתה את מבנה המשפחות ואת חלוקת האחריות לפרנסתן. ברצועת עזה איבדו 28,560 נשים את בני זוגן.

שיעור משקי הבית שבראשם נשים עלה מ־12% לפני המלחמה לכ־18% באוקטובר 2025 — עלייה יחסית של 50%. לפי נתוני ארגון האו"ם לקידום נשים לשנת 2026, נשים עומדות בראש כ־86,290 משקי בית, קרוב לרבע ממשקי הבית ברצועה. נתון זה כולל אלמנות ונשים שבני זוגן נעדרים, עצורים או סובלים מפציעות קשות.

נשים אלה נדרשות לפרנס את משפחותיהן ולטפל בילדיהן לאחר אובדן הכנסה ובתנאים של קריסת רשתות התמיכה. המשרד קרא להעניק להן עדיפות בסיוע ההומניטרי, בהגנה הסוציאלית, בתוכניות פרנסה ובמאמצי השיקום.

כ־50 אלף נשים הרות מול מערכת בריאות שקרסה

כ־94% ממתקני הבריאות בעזה ניזוקו או נהרסו, והפגיעה משבשת את שירותי ההיריון, הלידה, רפואת הילדים והטיפול הדחוף.

כ־50 אלף נשים הרות מתמודדות עם סיכונים גוברים, בשעה שברצועה נרשמות כ־180 לידות ביום. מאז תחילת המתקפה תועדו יותר מ־12 אלף הפלות על רקע המחסור החריף במזון והידרדרות הטיפול הרפואי.

במחצית הראשונה של 2026 בלבד נרשמו יותר מ־3,950 מקרים של אובדן היריון. שיעור האנמיה בקרב נשים הרות עמד על 57.1%, ושיעור התחלואה האימהית החמורה על 82 מקרים לכל אלף לידות. ניתוחים קיסריים היו 49.2% מכלל הלידות בתקופה זו.

לפי ההערכות, כ־24,600 נשים הרות ומיניקות סובלות מתת־תזונה חריפה, וכ־107 אלף נשים הרות ומיניקות נמצאות בסיכון למחסור בשירותי בריאות בסיסיים או להיעדרם.

שיעור התמותה בקרב נשים בגיל הפריון עלה ב־2025 ל־5.9 מקרי מוות לכל אלף נשים, לעומת 0.7 ב־2022, לפני המלחמה.

עקירה, מחסור במחסה ופגיעה בביטחון האישי

לפי הערכות עד יולי 2026, ניזוקו בעזה כ־328,627 יחידות דיור — עלייה של 2.5% לעומת סוף 2025. כ־1.4 מיליון מהעקורים מתגוררים בכאלף אתרי ומוקדי מחסה.

יותר מ־125 אלף מתוך 135 אלף אוהלים התבלו ואינם ראויים עוד למגורים. נשים ונערות במתחמי העקורים נאלצות לחיות בצפיפות, ללא פרטיות מספקת, ביטחון ושירותים בסיסיים. תנאים אלה מגדילים את נטל הטיפול במשפחה ואת החשיפה לאלימות ולפגיעה גופנית ונפשית.

בגדה המערבית, לרבות בירושלים המזרחית, הרסו כוחות הכיבוש או השתלטו על יותר מ־4,750 מבנים בין אוקטובר 2023 לספטמבר 2026. אלה כללו 1,720 בתי מגורים מאוכלסים, לצד מבנים חקלאיים, בתי עסק ומתקני מים. יותר מ־8,660 פלסטינים נעקרו בעקבות זאת, בהם 2,400 נשים וכ־3,700 ילדים.

במקביל תועדו יותר מ־800 מכשולים ומחסומים, בהם 140 שערי ברזל, וכן 160 אירועי הרס של תשתיות ומתקנים ציבוריים, בעיקר במחנות ג'נין, טולכרם ונור שמס. הרס רשתות המים והחשמל והדרכים הוביל לעקירת כ־41 אלף פליטים פלסטינים.

המשרד לענייני נשים הדגיש כי המענה ההומניטרי והשיקום חייבים להתחשב בצורכי נשים ונערות ולהבטיח את שותפותן בקביעת סדרי העדיפויות, בניהול המשאבים ובקבלת ההחלטות.

נשים הן 66% מהסטודנטים באוניברסיטאות

מערכת החינוך ספגה פגיעה קשה. ברצועת עזה נהרסו יותר מ־179 בתי ספר ממשלתיים, 105 בתי ספר של אונר"א ו־63 מבני אוניברסיטאות. לפי הנתונים, נהרגו יותר מ־19,189 תלמידים ותלמידות, 1,386 סטודנטים וסטודנטיות, 805 מורים ועובדי מינהל ויותר מ־193 מדענים ואנשי אקדמיה.

גם בגדה המערבית מאיימות הגבלות הגישה למוסדות החינוך על הזכות ללמוד.

לצד זאת, שיעור האוריינות בקרב נשים ונערות בגדה עמד ב־2025 על 97%, ובקרב צעירות בנות 15–24 על 99%. נשים היו כ־66% מהלומדים באוניברסיטאות ו־64% מצוותי ההוראה בבתי הספר הממשלתיים.

אבטלת הנשים בעזה: 92%

למרות עלייה בהשתתפות נשים בכוח העבודה בעזה, מ־17% לפני המלחמה ל־20% בספטמבר–אוקטובר 2025, שיעור האבטלה בקרבן עמד על 92%, לעומת 81% בקרב גברים. בקרב צעירות בעלות תעודת לימודים על־תיכונית או השכלה גבוהה יותר, שיעור האבטלה עמד על 86%, לעומת 70% בקרב צעירים בעלי השכלה דומה.

בגדה המערבית, לפי סקר כוח האדם לרבעון השני של 2026, רק 18% מהנשים בגיל העבודה השתתפו בכוח העבודה, לעומת 71% מהגברים. שיעור האבטלה בקרב נשים עמד על 31%, לעומת 27% בקרב גברים.

בקרב בני ובנות 19–29 בעלי תעודה על־תיכונית ומעלה, שיעור האבטלה היה 38%: 51% בקרב נשים ו־23% בקרב גברים.

גם נשים מועסקות מתמודדות עם פגיעה בזכויותיהן: 32% מהעובדות משתכרות פחות משכר המינימום, ל־23% מהשכירות אין חוזה עבודה רשמי ו־48% אינן מקבלות זכויות עבודה בסיסיות.

המשרד לענייני נשים מסר כי הוא פועל להרחבת הגישה של נשים להכשרה, למימון, למשאבים ולשווקים, ולקידום תעסוקה הוגנת, יזמות וכלכלה שיתופית ודיגיטלית.

רוב בשירות הציבורי, מיעוט בהנהלה הבכירה

נשים היו 25.6% מהנבחרים בבחירות לרשויות המקומיות באפריל 2026. ברמה הלאומית הן מהוות 29% מחברי המועצה המרכזית ו־11% מחברי המועצה הלאומית.

לפי נתוני 2025, נשים הן 51% מעובדי המגזר הציבורי, אך רק 17% מבעלי התפקידים הבכירים, מדרגת מנכ"ל ומעלה.

נשים מהוות 25% מהשופטים, 27% מאנשי התביעה הכללית, 10% מהשופטים בבתי הדין השרעיים ו־7% מאנשי המשטרה. במגזר העסקי הן מחזיקות רק ב־2% מהמושבים בהנהלות לשכות המסחר, התעשייה והחקלאות, וב־14% מהמושבים בדירקטוריונים של חברות שבפיקוח רשות שוק ההון.

המשרד הדגיש כי צמצום הפערים מחייב השפעה ממשית של נשים על קבלת ההחלטות, מעבר להגדלת הייצוג המספרי. במסגרת זו הוא מקדם את התוכנית הלאומית השלישית ליישום החלטת מועצת הביטחון 1325, העוסקת בנשים, שלום וביטחון, ואת שילובן במאמצי הסיוע, ההתאוששות, השיקום ובניית השלום.

עוד מסר המשרד כי המרכז הלאומי לניטור אלימות נגד נשים יעקוב אחר אלימות במשפחה ובחברה, אלימות דיגיטלית וכלכלית, וכן אחר הפרות של כוחות הכיבוש ואלימות מתנחלים והשפעותיהן על נשים ונערות. הנתונים נועדו לשמש בסיס למדיניות הגנה ולמאבק באלימות ובאפליה.