רמאללה, 26 באוקטובר 2026, וואפא – ארגוני האסירים מסרו כי יותר מ־90 נשים פלסטיניות מוחזקות בבתי הכלא ובמרכזי החקירה של הכיבוש, בתנאים הכוללים התעללות שיטתית ומניעת טיפול רפואי. בהודעה שפרסמו היום (שני), לרגל יום האישה הפלסטינית, הזהירו הארגונים מהתפשטות הגרדת בקרב האסירות, על רקע המחסור בטיפול ובמוצרי היגיינה.

לפי ההודעה, האסירות סובלות מעינויים גופניים ונפשיים, הרעבה, מניעת טיפול רפואי ופגיעות מיניות, ובהן חיפושים בעירום, הטרדות ואיומים באונס. עוד תוארו קללות, פשיטות חוזרות על תאים, הכאה והשפלה.

הארגונים מסרו כי הגרדת גורמת לאסירות גירוד, כאבים, הפרעות שינה וקשיי תנועה. בעדויות תוארו גם התכווצויות בגפיים אצל כמה מהאסירות. הארגונים האשימו את הנהלת בתי הסוהר בהכחשת התפשטות המחלה ובסירוב לספק טיפול.

מאז 7 באוקטובר 2023 תועדו יותר מ־810 מעצרים של נשים פלסטיניות בגדה המערבית, לרבות בירושלים, ובשטחי 1948. האחרונה שבהן היא מרח א־זעאקיק, שנעצרה היום במחוז חברון. אין נתונים מדויקים על מספר הנשים שנעצרו מרצועת עזה.

בין הכלואות כיום שתי קטינות ו־22 עצורות מינהליות. שאטילה אבו עיאדה, משטחי 1948, היא הוותיקה שבאסירות. ברשימה גם נשים חולות, לרבות בסרטן, ושתי נשים הרות המתמודדות עם תנאי כליאה קשים.

מעצר נשים כאמצעי לחץ על משפחותיהן

הארגונים הצביעו על התגברות מעצרן של נשים כבנות ערובה, לדבריהם, כדי ללחוץ על קרוביהן להסגיר את עצמם. המעצרים כללו נשות אסירים והרוגים ואימהות קשישות, חלקן בנות יותר מ־70.

לפי ההודעה, המעצרים לוו בהשחתת בתים, בהחרמת רכוש ובהטלת אימה על ילדים. אסירות דיווחו גם על איומים להרוג את בעליהן או את בניהן המוחזקים במעצר.

עדויות מבתי הכלא השרון ודמון מתארות תאים שאינם ראויים למגורים, חיפושים בעירום, הכאה ומזון מקולקל. לדברי הארגונים, מוצרים בסיסיים, ובהם תחבושות היגייניות ובגדים, משמשים אמצעי ענישה באמצעות מניעתם. עוד דווח על איסור ביקורי משפחות, בידוד אישי וקבוצתי והיעדר אוורור בקיץ וחימום בחורף.

הארגונים התריעו גם על המשך החזקתה של בושרא א־טוויל בבידוד ב"אוהלי עוז" זה כחודשיים. לדבריהם, היא מוחזקת בתנאים קשים ומשפילים, סופגת תקיפות חוזרות וניצבת בפני ניסיונות למנוע ביקורים אצלה, למרות דרישות משפטיות להפסיק את בידודה ולשחררה ממעצר מינהלי.

פשיטות על תאים, השפלה ומעצרים בשל ביטוי ברשת

לפי ההודעה, במהלך השנה התגברו הפשיטות והדיכוי באגפי האסירות. בעדויות תואר שימוש ברימוני הלם, בגז מדמיע ובכלבים, לצד כבילת אסירות, אילוצן לשכב על הרצפה והוצאתן לחצרות תוך השפלה. הארגונים מסרו כי האסירות מוכות ועוברות חיפושים בעירום, וכי פעולות הדיכוי מצולמות.

לדבריהם, מרבית האסירות נעצרו בעילה שרשויות הכיבוש מגדירות "הסתה", הכוללת הבעת דעות ועמדות ברשתות החברתיות. אחרות מוחזקות במעצר מינהלי על בסיס חומר חסוי, ללא אישום ברור וללא משפט המאפשר להן להכיר את הראיות ולהתגונן מפניהן.

הארגונים הדגישו כי הפגיעה בנשים היא חלק מהפגיעה בחברה הפלסטינית כולה, וכי סוגיית האסירות נוגעת לזכותן לחירות, לביטחון ולכבוד, מעבר למניין העצורות ולתיעוד ההפרות.

הם קראו לגופי זכויות האדם הבינלאומיים לנקוט צעדים מעשיים למיצוי הדין עם האחראים לפשעי מלחמה ולהפרות חמורות, להגן על כלל האסירים והעצורים הפלסטינים ולפעול להפסקת העינויים, הדיכוי והמעצרים השרירותיים.