המחסור בעץ והאיסור על הכנסת חומרי גלם החזירו נגרים לעבודה והפכו משטחי הובלה והריסות בתים למיטות, ארונות ושולחנות. המחירים גבוהים והאיכות מוגבלת, אך עבור תושבים רבים זו האפשרות היחידה
עזה, 4 בספטמבר 2026, וואפא – חוסיין נזיר א-סינוואר
עבדאללה נופל עומד להתחתן וזקוק לחדר שינה ולרהיטים לביתו החדש. אלא שברצועת עזה כמעט אי אפשר למצוא כיום רהיטים חדשים, וגם מי שמוצא אותם מתקשה לעמוד במחירם. בלית ברירה הוא פנה לנגרייה המייצרת רהיטים ממשטחי עץ ששימשו בעבר להובלת סחורות.
״האיכות והגימור אינם כמו ברהיטים חדשים, אבל זו האפשרות הטובה ביותר שקיימת כיום ברצועה״, אמר נופל. לדבריו, הרהיטים העשויים ממשטחי עץ נראים טוב יותר מאלה המיוצרים ממוטות ברזל משומשים שנשלפו מבניינים שנהרסו, אף שמחירם עדיין גבוה ביחס לאיכותם ולמראה שלהם.
המלחמה המתמשכת ברצועת עזה זה קרוב לשלוש שנים אילצה את התושבים למצוא שימושים חדשים בחומרי גלם ישנים. לצד עצים שנשלפו מהריסות בתים, הפכו משטחי ההובלה, המכונים ברצועה ״משאטיח״, לחומר גלם מבוקש לייצור מיטות, ארונות, שולחנות, כיסאות ומדפים.
הצורך נובע מהמחסור החמור בעץ חדש ומהאיסור שמטילים כוחות הכיבוש על הכנסת עצים וחומרים חיוניים נוספים לרצועה מאז תחילת המלחמה באוקטובר 2023.
לא רק משפחות משתמשות במשטחים. מחמוד שראב בנה מהם את כל הציוד הדרוש למכולת שלו, ובהם הדלת, החיפוי החיצוני והמדפים שעליהם הוא מציג את הסחורה.
לדבריו, העץ המשומש יכול למלא את אותו התפקיד שממלא עץ חדש. הוא מודה שעץ חדש נראה טוב יותר, אך פער המחירים הגדול אינו מותיר לתושבים אפשרויות רבות.
מאג׳ד זידאן השתמש במשטחים לייצור כיסאות ושולחנות בגדלים שונים. הרהיטים האלה החליפו עבור משפחתו את הספות, כיסאות הפלסטיק ומזרני הספוג שהונחו על הרצפה, שכמעט אי אפשר להשיגם כיום.
לדבריו, משטחי העץ החלו להופיע לאחרונה בשווקים והם מספקים מענה בסיסי לתושבים החיים בתנאים קשים.
חאזם מהדי מצא להם שימוש אחר. קירות ביתו נהרסו, והוא חיבר לוחות עץ זה לזה וכיסה אותם ביריעות כדי לסגור את הפתחים. לדבריו, משטחי העץ הם כיום חומר הגלם הזמין ביותר והמתאים ביותר לצורכי התושבים והשוק.
הביקוש הגובר החזיר לפעילות כמה נגריות שהושבתו במשך כשלוש שנים. הנגר זיאד אבו עליאן סיפר כי העבודה מתבצעת בתנאים קשים, באמצעות כלי עבודה ישנים ושחוקים. כאשר אפשר למצוא ציוד חלופי, מחירו גבוה.
לדבריו, העלויות האלה מגולגלות אל התושבים המבקשים לקנות רהיטים. המחסור בכלי עבודה, בחשמל ובחומרי גלם מייקר את הייצור, אף שמדובר בעץ משומש ובמוצרים שרמת הגימור שלהם מוגבלת.
אבו עליאן מעסיק כמה עובדים המפרקים את המשטחים ללוחות. חלק מהלוחות נשברים במהלך הפירוק ואינם מתאימים לייצור רהיטים. את השברים הוא מוכר לתושבים לפי משקל, והם משתמשים בהם להבערת אש לבישול.
לצד מחיר החשמל, גם עלותם של מסמרים, ברגים, זוויות חיבור וצבע מעלה את מחירי הרהיטים.
הנגר אבראהים ח׳אטר סיפר כי בתקופה האחרונה חלה עלייה בביקוש לרהיטים המיוצרים ממשטחים ומעצים ישנים שנשלפו מתחת להריסות הבתים. לדבריו, עץ חדש אינו נמצא בשווקים. הכמויות המעטות המגיעות אליהם הן באיכות נמוכה ונמכרות במחירים גבוהים.
מחיר הרהיטים משתנה בהתאם לעלות העץ, המסמרים, השיוף והצבע. מחירם של כמה מחדרי השינה מגיע ליותר מ-3,500 שקלים, ואחרים נמכרים בכ-2,800 שקלים. מחיר מיטת יחיד נע בין 400 ל-800 שקלים, כיסא עולה בין 120 ל-250 שקלים ושולחן נמכר במחיר של 250 עד 400 שקלים, בהתאם לגודלו ולכמות העץ ששימשה לייצורו.
גם בתי ספר ויוזמות חינוכיות החלו להשתמש בשולחנות ובכיסאות המיוצרים ממשטחי עץ. הרהיטים החליפו את הישיבה על הקרקע שאפיינה את הלימודים בשנתיים או בשלוש השנים האחרונות. לדברי ח׳אטר, הם מספקים את המענה המזערי הדרוש עד שיהיו חלופות טובות יותר.
המוצרים המבוקשים ביותר הם מיטות, ארונות, מיטות ילדים, שולחנות וכיסאות. אף שבאוהלים ובמרחבי המגורים הזמניים כמעט אין מקום להציב אותם, משפחות ממשיכות לקנות אותם.
עבור התושבים, הרהיטים אינם ממלאים רק צורך מעשי. הם מעניקים תחושה מסוימת של יציבות ומזכירים את החיים שלפני המלחמה, כאשר המשפחות התגוררו בבתים ובדירות. כיום רבות מהן חיות באוהלים בלויים, הרחק ממקומות מגוריהן המקוריים.
משטחי העץ ששימשו בעבר להובלת סחורות וסיוע הפכו בעקבות המחסור לרהיטים, למדפים בחנויות, לחיפויי קירות ולמתקנים להחזקת כלי מטבח. מחיריהם גבוהים בשל המחסור בחשמל, בציוד ובנגריות פעילות, אך עבור רבים מתושבי עזה הם הדרך היחידה ליצור מחדש סביבת מגורים בסיסית.
