ירושלים, 31 באוגוסט 2026, וואפא – כ-45 אלף תלמידים פלסטינים תושבי מזרח ירושלים יידרשו ללמוד השנה לפי תוכנית הלימודים הישראלית, כך דיווח היום, יום שני, עיתון "הארץ".

מדובר בכ-38% מתוך כ-120 אלף תלמידים במזרח ירושלים. לפי הדיווח, בשנת הלימודים 2026/2027 ילמדו לפי התוכנית הישראלית 39,363 תלמידים ב-105 בתי ספר עירוניים, ולצדם 5,085 תלמידים במוסדות המוגדרים "מוכרים שאינם רשמיים".

"הארץ" ציין כי זו הפעם הראשונה מאז 1967 שבה היקף כזה של תלמידים פלסטינים במזרח ירושלים לומד לפי תוכנית הלימודים הישראלית. לאחר כיבוש מזרח ירושלים ב-1967 נותרה מערכת החינוך הפלסטינית בעיר קשורה לתוכניות הלימוד הנהוגות בגדה המערבית, שהתבססו תחילה על תוכנית הלימודים הירדנית ובהמשך על התוכנית הפלסטינית.

לפי הדיווח, המעבר לא נעשה באופן וולונטרי, אלא בעקבות לחץ ישראלי שהופעל על מנהלי בתי ספר ועל הורים באזורים שונים בעיר. במסגרת המדיניות, תלמידים חדשים בכיתות א' ו-ז' צפויים ללמוד לפי התוכנית הישראלית, כחלק ממה שמוגדר בניסיון לשלבם במערכת החינוך של הכיבוש כבר מראשית שלבי הלימוד.

דובר מחוז ירושלים, מערוף א-רפאעי, הזהיר מפני השלכות ההחלטה להחיל את התוכנית הישראלית על כל הכיתות החדשות שייפתחו ביום שלישי בבתי הספר הרשמיים במזרח ירושלים, ובהן כיתות א' ו-ז'. לדבריו, מדובר ב"הסלמה מסוכנת וחסרת תקדים מאז 1967" ובפגיעה ישירה בזהות הלאומית והתרבותית של הדורות הצעירים בעיר.

א-רפאעי אמר כי ההחלטה משתלבת במדיניות מתמשכת כלפי מערכת החינוך הפלסטינית בירושלים, שנועדה לדבריו להחליף את הנרטיב הפלסטיני בנרטיב הישראלי ולפגוע בזכותם של תלמידים ללמוד לפי תוכנית המשקפת את ההיסטוריה, הזהות והתרבות שלהם.

לדבריו, מספר התלמידים הלומדים לפי התוכנית הישראלית עלה מ-10,347 בשנת הלימודים 2020/2021 ל-19,402 בשנת 2024/2025, ל-27,041 בשנת 2025/2026, וכעת ליותר מ-45 אלף. לפני כשש שנים עמד המספר על פחות מ-13 אלף תלמידים, ולפני כ-15 שנה על כמה מאות בלבד.

א-רפאעי הוסיף כי המהלך הוא שלב נוסף בשורה ארוכה של לחצים על מוסדות החינוך הפלסטיניים, שכללו לדבריו לחץ על הנהלות בתי ספר, התניית תקציבים בתכני לימוד, וכן השתלטות על שני מתחמים חינוכיים של אונר"א במחנות הפליטים שועפאט וכפר עקב.

לפי הנתונים שבידי מחוז ירושלים, רשויות הכיבוש מתכוונות לפתוח במתחם שועפאט 14 כיתות תיכון, בית ספר יסודי וחמישה גני ילדים, וכן בית ספר תיכון לבנים במתחם כפר עקב. א-רפאעי אמר כי צעדים אלה הם חלק מניסיון לעצב מחדש את מערכת החינוך בעיר בהתאם למדיניות הכיבוש.

הוא הדגיש כי החלת תוכנית הלימודים של כוח כובש על אוכלוסייה פלסטינית בעיר כבושה מהווה, לדבריו, הפרה של המשפט ההומניטרי הבינלאומי. הוא ציין כי אמנת ז'נבה הרביעית מטילה על הכוח הכובש חובות כלפי האוכלוסייה האזרחית, ובהן הגנה על ילדים, שמירה על פעילות מוסדות החינוך והימנעות משימוש במערכת החינוך כאמצעי למחיקת זהות או לכפיית נרטיב פוליטי.

א-רפאעי טען כי הפגיעה בתוכנית הלימודים אינה עניין מנהלי או פדגוגי בלבד, אלא ניסיון להשפיע על הזיכרון, התודעה והזהות הלאומית של תלמידי ירושלים, בין היתר באמצעות מחיקה או צמצום של תכנים הקשורים לנכבה, לאסירים ולירושלים.

לדבריו, השליטה בחינוך היא חלק ממדיניות רחבה יותר שנועדה לעגן את סיפוח ירושלים ולהפרידה מסביבתה הפלסטינית. הוא הזכיר בהקשר זה את חומת ההפרדה והמחסומים, שלדבריו ניתקו עשרות אלפי תושבים ממוסדות העיר וממרכזה.

א-רפאעי קרא למשפחות, למוסדות החינוך ולחברה הפלסטינית בירושלים לחזק את התלמידים והמורים ולהגן על הזכות ללמוד לפי התוכנית הפלסטינית. הוא קרא גם לקהילה הבינלאומית שלא להתייחס לצעדים אלה כאל עובדה מוגמרת או כאל עניין פנימי של ישראל.

לדבריו, ההתעקשות על תוכנית הלימודים הפלסטינית אינה רק מאבק על ספרי לימוד, אלא מאבק על הזיכרון, הזהות, ההיסטוריה והזכות לעצב את הנרטיב הלאומי של תושבי ירושלים.